“בנטפליקס עודדו אותי לעשות דברים מוזרים"
האנימטור יובל הקר התחיל לעבוד בניו יורק עוד לפני שסיים את לימודיו בבצלאל. אחרי ששלח מאות קורות חיים הגיע לנטפליקס ויצר בה כבר שתי סדרות. “הלוואי שזה היה בא לי בקלות, זו עבודה שמצריכה המון דמיון“
- שחקן נשמה: פיט דוקטר משלים את טרילוגיית הרגשות שלו בפיקסאר
- ביקורת טלוויזיה: הצד התפל של הירח
- סרט האנימציה החדש של נטפליקס: אמירה נוגה וענוגה
זה בעצם גם מה שהחזיר אותו לניו יורק: "כפרויקט גמר בבצלאל ביימתי קליפ לשיר ‘אני מין’ של אלון עדר. הבוס שלי בהתמחות ראה אותו ושאל אם אני רוצה לבוא לעבוד איתו על איזה פרויקט. בתוך יומיים ארזתי מזוודות. חשבתי שאני טס לכמה ימים ואז השאירו אותי לחודש ועוד חודש - ומאז אני שם".
במשך שלוש השנים הללו עבד הקר בעיקר כפרילנס, ברוב המקרים בפרסומות. בהתחלה בעיקר כביצועיסט שמנפיש איורים של אחרים. "לקח לי זמן לפתח סגנון משלי", הוא אומר, "ובאחת התקופות שהייתי בה אומלל ממקום העבודה שלי, החלטתי שוב לשלוח אי־מיילים ל־200 מקומות ולנסות שוב את מזלי". גם הפעם הטקטיקה האמיצה שלו עבדה, וב־2019 הוא התקבל לפרויקט שהיה הפריצה הגדולה שלו: אנימציה עבור הסדרה "Explained" של נטפליקס. "זו סדרה שמסבירה בצורה קלילה להבנה תופעות אנושיות כמו פסיכדליה, זיכרון וחרדה", אומר הקר. "מי שכתב את הטקסטים לסדרה הוא מדען ולא באמת התערב בדרך שבה אני בוחר לאייר, היה לו אכפת רק שזה ימחיש את הנאמר ויפגע בנקודה. אבל בנטפליקס עודדו אותי לעשות דברים מוזרים, היה לי המון חופש אמנותי".
אתה יכול לתת דוגמה?
"למשל, בפרק על פסיכדליה יש קטע שעוסק בהשפעות של פטריות הזיה. המרואיין מספר שהוא האזין לאלבום של בטהובן ואז החלה ההשפעה שלהן. האנימציה מתחילה כשהוא שם תקליט, וברגע שהוא נכנס לטריפ, זה הופך לעין שמזילה דמעה, וכשהוא מספר שהרגיש כיצד הוא ממש נוגע במיתרים, הדמעה נהפכה לצ’לו, וכן הלאה. הניסיון היה תמיד להראות על מה מדברים, אבל בחשיבה גרפית, ציורית: קצת כמו איורים לעיתונות שמוסיפים להם תזוזה".
אחרי שהקר סיים את הפרויקט הזה, הוא המשיך בעבודות בז'אנר "האנימציה הדוקומנטרית", כפי שהוא מגדיר אותו, ואף שצבר כבר ניסיון, זה עדיין דורש ממנו המון מאמץ. "הלוואי שזה היה בא לי בקלות", הוא צוחק. "זה מצריך המון דמיון. אבל אם פעם הייתי מקבל שורה וחושב על אלף פרשנויות שונות, עם הזמן אני מבין מה יעבוד יותר טוב".
גם הפרויקט הגדול האחרון שלו היה אנימציה עבור סדרה של נטפליקס בשם "Headspace" שהיא שיתוף פעולה עם אפליקציית מדיטציה מצליחה באותו השם. "יש לה כרגע שמונה פרקים, ואת כל אחד מהם יצר אנימטור אחר. אני עשיתי את הפרק שעוסק בכאב, משהו שאמור להכין אותך להתמודד עם כאב ואז צלילה לתוך מדיטציה של עשר דקות. הסדרה מאוירת לגמרי, אין בה אפילו צילום אחד".
משבר הקורונה, מספר הקר, הכניס לא מעט שינויים גם אל תוך עולם האנימציה. "בתחילת השנה הייתי בטוח שלא תהיה לי עבודה, לא ידעתי איך אשלם שכר דירה. אבל עם הזמן נוצרה הרגשה כאילו העולם יותר פתוח, שאפשר לעבוד גם מרחוק בזום וזה באמת עובד. עוד עניין משמעותי הוא שבגלל שקשה הרבה יותר עכשיו לעשות הפקות מצולמות - האנימציה דווקא פורחת ומשתמשים בה יותר".