ג'יי פי מורגן למשקיעים: "לבחון פוזיציית לונג על השקל"
הבנק האמריקאי אמנם מתכוון להישאר נטרלי בפוזיציה שבכוונתו לתפוס במטבע המקומי לעת זו, אך מהמר נגד מאמצי בנק ישראל להחלשת השקל בטווח הארוך. ההסבר העיקרי: עודף במאזן התשלומים השוטף העומד על 4.9% מהתוצר הלאומי הגולמי
ג'י פי מורגן, הבנק הגדול בארה"ב, בוחן כניסה לפוזיציה ארוכת טווח על השקל, ומהמר בכך נגד מאמצי בנק ישראל להחלשת המטבע המקומי שהכריז לפני 3 ימים על תוכנית לרכישת 30 מיליארד דולר השנה.
אנדרו אביר משנה לנגיד בנק ישראל צילום: רויטרס
בסקירה של הבנק האמריקאי בנושא, שהופצה ביומיים האחרונים למשקיעים תחת הכותרת "Bank of Intervention" (בתרגום חופשי, בנק ההתערבויות) נכתב בין היתר, כי למרות שפעולות בנק ישראל אולי יתגלו כאפקטיביות לפיחות השקל בטווח הקצר, לראייתו הם לא יצליחו להאט את התחזקותו בטווח הארוך.
קראו עוד בכלכליסט:
- הנגיד מנסה למלא את הוואקום
- בנק ישראל משנה מדיניות ברכישות המט"ח ומפיל את השקל
- דולר חלש - האם זה באמת אסון לכלכלה הישראלית
הסקירה נכתבה יממה לאחר שבנק ישראל הודיע על שינוי מדיניותו בתחום מטבע החוץ, במסגרתה הציב כאמור יעד רכישת מט"ח של 30 מיליארד דולר לשנת 2021, לעומת 21 מיליארד דולר שרכש בשנת 2020.
אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, אף אמר, כי "המצב חריג ולכן דרוש צעד חריג", והוסיף כי לא יהסס לקנות גם ביותר מ-30 מיליארד דולר אם יהיה בכך צורך. יש לציין, כי למרות מאמצי בנק ישראל בשנת 2020, השקל התחזק בכ-5.1% אותה שנה למרות רכישות בנק ישראל.
אנדרו אביר משנה לנגיד בנק ישראל צילום: רויטרס בג'י פי מורגן מעדיפים להישאר ניטרלים בפוזיציה שלהם על השקל לעת זו, אך מציינים כי אינם רואים בצעדי בנק ישראל שינוי מדיניות, אלא "הסלמת מדיניות קיימת". לכן הבנק האמריקאי גם מעריך כי הריבית המקומית תישאר לעמוד על 0.1% עד סוף 2022.
ההסבר שמספק ג'י פי מורגן על ההימור שלו להתחזקות השקל לטווח הארוך נמצא בעיקר בעודף הקיים במאזן התשלומים השוטף, העומד על 4.9% מהתוצר הלאומי הגולמי של ישראל נכון לרבעון הרביעי של 2020. בג'י פי מורגן גם מוסיפים, כי המאזן מורכב, בין היתר, מהשקעות זרים ש"נשארות חזקות, ותרמו לצמיחת המאזן ב-10.1% לאותו רבעון".
הדברים זוכים לחיזוק גם בסקירה השבועית שהפיץ היום (א') בנק מזרחי, בה נכתב בין היתר, כי העודף בחשבון השוטף בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 עמד על כ-15 מיליארד דולר, וכי השקעות הזרים הישירות, שהופנו בעיקר לתחומי ההייטק, עמדו על כ-19 מיליארד דולר. זאת לעומת השקעות ישראלים בחו"ל, שעמדו על כ-3.5 מיליארד דולר.
עוד מצויין בסקירת בנק מזרחי, כי שיעורי החשיפה של הגופים המוסדיים הישראלים למט"ח עלתה בנובמבר האחרון לרמת שיא של כ-21.3% מכלל תיק ההשקעות שלהם. ככל ששווקי המניות בעולם עולים, כך עולה גם חשיפת המוסדיים למט"ח, נכתב בסקירה, ובבנק מציינים, כי המוסדיים נוטים למכור דולרים בתקופות של עליות בשווקי המניות - במטרה לצמצם מחדש את חשיפתם למט"ח כחלק ממדיניות החשיפה הקיימת בכל אחד מהגופים.
