המדינה דוחפת את יצרני מוצרי הקנאביס לחו"ל

התפרקות הממשלה ומלחמות פנימיות במשרד הבריאות מונעות את הוצאת רכיב ה־CBD (הרכיב בקנאביס שאינו פסיכואקטיבי) מפקודת הסמים המסוכנים. התוצאה: חברות ישראליות רבות בוחנות העברת הייצור של מוצרי קוסמטיקה ותוספי מזון מועשרים ב־CBD לחו"ל, מה שעלול להוביל להפסד של מאות מיליוני דולרים לתעשייה בישראל.

בחודש שעבר חתם שר הבריאות יולי אדלשטיין על תקנה להחרגת ה־CBD מפקודת הסמים המסוכנים, החרגה שאמורה היתה לאפשר ייצור מוצרי קוסמטיקה ומזון עם הרכיב, כל עוד שיעור ה־THC (הרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס) הנמצא בו נמוך מ־0.3%. אישור התקנה אמור היה לעלות לאישור הכנסת ולאחריו היה הפיקוח אמור לעבור למינהל המזון במשרד הבריאות.

מי שהאיץ את הטיפול בנושא בתוך משרד הבריאות הוא סגן השר יואב קיש. אלא שלפני שבועיים במשרד החלו להערים קשיים. כך, מינהל המזון דרש 14 תקנים חדשים כדי לקבל לידיו את הטיפול הרגולטורי על התחום, דרישה שאין כרגע אפשרות לקבל תקציב עבורה, ורינת בכר, מנהלת מחלקת התמרוקים במשרד הבריאות, טענה כי באיחוד האירופי לא קיימת רגולציה בנושא וכי משרד הבריאות בישראל פועל בהתאם לרגולציה האירופית.

מוצרי קוסמטיקה עם CBD צילום: שאטרסטוק

אלא שכבר כיום יש לא מעט מדינות באירופה שבהן ה־CBD הוגדר כחוקי, תחת הגבלות. ישנן מחלוקות על יתרונות הרכיב, שהוגדר לעתים כמפיג חרדה, מסייע בדיאטה ועוזר לשמור על העור. במדינות רבות באירופה מותר לייצר מוצרי קוסמטיקה ולשווק אותם עם ה־CBD, כמו קרמים, משחות ושמנים. על פי ההערכות, באנגליה לבדה מוכרים מוצרי קוסמטיקה עם CBD בהיקף של 140 מיליון דולר בשנה. גם בארה"ב הרכיב חוקי וללא מרשם, אך תחת רגולציה ומגבלות כבדות בכל הקשור לשיווק ומכירה.

בישראל עצירת ההליך מונעת מיצרניות מקומיות לייצר ולשווק באירופה מוצרים עם רכיב ה־CBD. דודי פלד, הבעלים של חברת מורז, המתמחה בפיתוח וייצור מוצרים טיפוליים על בסיס צמחים, כבר החל לפני כחצי שנה בהליכים להכנסת הרכיב למוצרי מורז מול חברה באנגליה, אך עצר את ההליכים לאור העובדה כי במשרד הבריאות הובטח כי הרכיב יותר לשימוש במוצרי קוסמטיקה.

"תכננו לייצר את המוצרים באנגליה, כי הבנו שבארץ הרגולציה מתעכבת", מספר פלד. "אבל הגיעה הרפורמה של ח"כ יואב קיש, אז עצרנו את העבודה על מעבר לייצור באירופה. מה שמניע אותי זה ייצור בארץ, כי חשוב לי להעסיק כמה שיותר עובדים בישראל. אז ביטלנו את חוזה ההתקשרות עם החברה באנגליה, שאמורה היתה לשלב לנו את הרכיב במוצרים שלנו. הבנו ממשרד הבריאות שבאמצע דצמבר יהיה לנו אישור לייצר בארץ, ומאז הכל תקוע".

לדברי פלד, החברה הפסידה "טיים טו מרקט" בהשקת המוצרים. "ההפסד הוא לא בכסף כי מרביתו הלך לפיתוח, אלא שכל הבלגן הזה דחה לנו בשנה את ההשקה של המוצרים וההפצה שלהם בעולם. זה הפסד לתעשייה בישראל".

בעלים של אחת מחברות ייצור הקנאביס בישראל אמר כי "מדובר בהפסד של מאות מיליוני דולרים לתעשייה בישראל ולמדינה". עו"ד עמוס בנצור, מומחה לרגולציה רפואית וקנאביס רפואי, אמר ל"כלכליסט" כי "יש הרבה מוצרים על המדף באירופה עם רכיב ה־CBD. יש חקיקה אירופית שלפיה הסיווג של הרכיב הזה הוא לא חומר אסור לשימוש, אבל השיווק והייצור שלו מפוקחים. עם זאת, חברות ישראליות שרוצות לייצא CBD לאירופה צריכות לשים לב שעליהן להוכיח שהמוצר מותאם לרגולציה של כל מדינה ומדינה”.

ממשרד הבריאות ומלשכת סגן השר יואב קיש נמסר בתגובה: "ישנה כוונה להחריג מוצרי CBD (עד לריכוז 0.3% של THC) מהפקודה. עם זאת, בדיונים שנערכו בנושא עלו קשיים שמעכבים את המהלך. הדברים ימשיכו להיבחן בשבועות הקרובים".