האם ניתן להוציא לחל"ת נשים בהריון, והאם זה יפגע בדמי הלידה?

לפני יומיים אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק המזכה נשים בדמי לידה לתקופת הקורונה גם אם ילדו בתקופת אבטלה. התנאי לדמי הלידה הוא שהנשים ילדו מיום 1 בינואר 2021 ועד ה-30 ביוני השנה והיו זכאיות לדמי אבטלה בסמוך לפני הלידה. האם החל"ת יפגע בחישוב גובה דמי הלידה, האם ניתן להוציא לחל"ת נשים בהריון ומה קורה אם עובדת בהריון מסרבת לצאת לחל"ת? עבור עובדים ומעסיקים עשינו סדר בזכויות של נשים בחופשת לידה בזמן הקורונה:

בעקבות הסגר השלישי שוב אני "נתקל" בשאלות ובתהיות שונות ממעסיקים רבים על אודות זכויות העובדים והאפשרויות העומדות לרשות המעסיקים בתקופת הקורונה, ובמיוחד בנוגע לנשים בהיריון.

שאלה שעולה מהתיקון לחוק – ככל שייכנס לתוקף – היא האם החל"ת (חופשה ללא תשלום) – בה העובדת משתכרת דמי אבטלה נמוכים מהשכר - יפגע בחישוב גובה דמי הלידה? התשובה לכך שלילית – המוסד לביטוח לאומי לא יתחשב בתקופות החל"ת בחישוב דמי הלידה, אלא אך ורק בתקופות בהן עבדה העובדת בפועל לפני יציאתה לחל"ת.

שאלה נוספת ששבה ועולה היא האם ניתן להוציא לחל"ת נשים בהיריון? התשובה חיובית, בכפוף לקבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, בהתאם להוראות ייחודיות לתקופת הקורונה למתן ההיתר. כך, שומה שהסיבה להוצאת אישה בהיריון לחל"ת תהא משבר הקורונה ואי יכולת המעסיק לספק עבודה בשל השלכות הקורונה – לרבות בשל מגבלות שהטילו החלטות הממשלה כגון הסגר השלישי.

עם זאת, תשומת הלב, כי אומנם, הבקשה להיתר מהממונה היא מקוונת, ואף ההיענות של הממונה על חוק עבודת נשים היא מהירה יחסית, אך אין כל ערובה שיינתן היתר להוצאת עובדת בהיריון לחל"ת. ממילא הדבר מחייב הגשת בקשה פורמלית לממונה.

אישה בהריון, ארכיון צילום: שאטרסטוק

כיצד המעסיק צריך לפעול? על כן יהיה נכון למעסיקים לעשות מאמץ, ולהעדיף הוצאתם לחל"ת של עובדים שלא נידרש לקבל היתר לכך. יותר מכך, ההוראות הייחודיות של הביטוח הלאומי לקורונה קובעות, כי התקופה המינימאלית היא 14 ימים, שאם לא כן לא יהיה העובד זכאי לדמי אבטלה בגין החל"ת. על כן, מוצע למעסיקים לקצר את תקופת החל"ת ככל שניתן, אך מנגד שתקופת החל"ת לא תפחת מ-14 ימים, ושלא יווצר מצב שהעובד אינו משתכר דבר בתקופה זו. ספק בעיניי אם הממונה תאשר הוצאה לחל"ת של עובדת בהיריון שלא תזכה את העובדת בדמי אבטלה מהביטוח הלאומי.

שאלה נוספת שאני נשאל הינה לגבי יציאה לחל"ת של עובדת בהיריון, שאינה מעוניינת לצאת לחל"ת? ובכן, כבר הבעתי את דעתי בפרסומים קודמים ובפורומים שונים, כי משאין הסכמה של עובד לצאת לחל"ת, ומקל וחומר עובדת בהיריון, מעסיק אינו רשאי לכפות על עובד/ת יציאה לחל"ת, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה. הדבר נכון גם אם העסק כולו מוקפא וחסר כל פעילות.

מנגד, בנסיבות סירוב לצאת לחל"ת, ובנסיבות מתאימות (למשל המעסיק אינו יכול לספק לעובדת עבודה בפועל), רשאי המעסיק לסיים את עבודתה של העובדת, כלומר לפטרהּ, בכפוף לקבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. על כן, סירוב העובדת לחל"ת עלול להביא לפיטוריה.

כדי שעובדת תשקול, אפוא, את כדאיות סירובה לחל"ת (שיכול להוביל לפיטורים), או מנגד מעסיק ישקול שלא להוציא לחל"ת עובדת בהיריון לחל"ת, יש לבחון את הסיכויים לקבלת היתר לחל"ת או לפיטורים מהממונה.

למרות שלא ניתן לנבא מה תחליט הממונה בתקופה כה ייחודית ניכר שהממונה תבדוק האם למעסיק ישנם אמצעים אחרים – פחות פוגעניים מיציאה לחל"ת של עובדת בהיריון, לרבות הוצאתו של עובד אחר לחל"ת. צר לי להיווכח כי ישנם מעסיקים שהראשונים ברשימה ליציאה לחל"ת או לפיטורים הם העובדות בהיריון, במחשבה – שגויה – כי הן פחות פרודוקטיביות. אלו הן החלטות אומללות ושגויות של מעסיקים, אשר בנוסף לכך שהמעסיקים קצרי רואי ופועלים בניגוד לטובתם, ניכר שאם הממונה תיווכח שזהו המצב, היא לא תיתן את ההיתר המיוחל. תשומת הלב, שבבקשה להיתר המעסיק נדרש לספק נתונים כלליים על כוח האדם, מהם ניתן ללמוד האם מעסיק נקט בצעד כה נפסד. יתירה מזו, בכל בקשת היתר הממונה מקיימת שיחה או תשאול עם העובדת בהיריון, שם העובדת יכולה לספק מידע, נתונים ואף מסמכים שיכולים להציג את התמונה המלאה.

הכותב הוא שותף ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר ושות'