מג'נין למחוזי בלוד, מחופש הביטוי ללשון הרע

דרך מדהימה ורבת תהפוכות עבר סרטו הדוקומנטרי של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין" מ-2002 - מהבג"ץ ב-2003 ועד פסק דינה אתמול של שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, הלית סילש, שפסל אותו להקרנה.

סיפור שהחל כסוגיית חופש ביטוי הסתיים בתביעת לשון הרע. סיפור של יוצר שמינף את החופש האמנותי ביצירה האמנותית למחוזות שמאתגרים את האמת - בדרמה, בדוקו-דרמה, בדוקו. רק לאחרונה עוררו 'שעת נעילה' ו'הכתר' את הדיון הזה שוב לחיים.

בכרי צלח ב-2003 את הבג"ץ שביטל את החלטת המועצה לביקורת סרטים לפסול את הסרט להקרנה. בין היתר, בגלל ההצגה השקרית של חיילי צה"ל כבוזזים וקלגסים שדרסו בטנקים אזרחים כפותים.

בג"ץ שנטל על עצמו את משימת הגנת חופש הביטוי בכל מחיר, העלה מספר טיעונים להכשרת הסרט. ראשית, למועצה וגם לבית המשפט אין מונופול על האמת (כלומר, אולי דרסו, אולי לא, מאיפה לנו לדעת?); שנית, "במסגרת חופש הביטוי אין בוחנים אם הביטוי הוא אמת או שקר, שכן הסרת ההגנה מהביטוי השקרי מעניקה לרשויות את הכוח לברור את האמת מן השקר"; ושלישית, "עם ביטוי רע, מעוות ופוגעני יש להתמודד באמצעי הביטוי הטוב והמיטיב, המהימן והאמיתי. ביטוי זה הוא שישלוט בסופו של יום בקשת הצבעים העשירה והמגוונת של הדעות, האמונות והמסרים העובדתיים התלויה על פני רקיע העולם החופשי".

מוחמד בכרי בבית המשפט צילום: שאול גולן

הנימוק השלישי לקוח מפסק הדין שבו הכשיר בית המשפט העליון ב-1984 את ריצתו של מאיר כהנא לכנסת. גם אז היו השופטים מודעים לגזענות הנתעבת שברעיונותיו, אבל חופש הביטוי והזכות להיבחר גברו. וגם שם השופטים היו בטוחים שהאמת תנצח בסופו של יום את השקר. במרחק השנים אפשר לומר שגם שופטי בית המשפט העליון טועים, והחברה הישראלית נגועה עד היום בגזענות שקיבלה אז בפסק הדין את הלגיטימציה ובעיקר את המפתח לכנסת.

חופש הביטוי ששירת את כהנא שירת את בכרי. את הגזענות ניסתה לבלום הכנסת כשחוקקה את הגזענות כתנאי שפוסל התמודדות לכנסת, תיקון שבלם את כהנא מלהתמודד ב-1988. את המלחמה בבכרי וסרטו נטלו על עצמם חיילי המילואים שמצאו דרך לעקוף את הבג"ץ כשהיטו בכמה נסיונות את המאבק משאלת חופש ביטוי לשאלת לשון הרע. אלא שאז נתקלו במכשול. בית המשפט המחוזי קבע שמכיוון שלא היה "חייל ספציפי" בסרט שבכרי הוציא את דיבתו, אין "לשון הרע על ציבור". כלומר לא ניתן לתבוע דיבה שהוצאה על רבים, על קבוצה.

ואז, לפני כארבע שנים הוגשה שוב תביעה נגד בכרי, והפעם על ידי סא"ל (במיל') ניסים מגנאג'י שנראה בסרט. לתביעה זו הצטרף גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

מגנאג'י הופיע בסרט בזמן שמסופרת "עדות" כביכול המאשימה את חיילי צה"ל בביזה. ואכן, מגאנג'י סיפק לשופטת הלית סילש את האפשרות להחיל על המקרה את מבחני לשון הרע הקלסיים.

"הנתבע בחר שלא לערוך בדיקה, ולו מינימלית, ולו ראשונית, של הטענות והעובדות שבאו בראיונות ומצא לנכון לשזור בין הראיונות מגוון תמונות, קטעי וידאו ומוזיקה, אשר יש בהם עצמם, גם במיקום ובדרך שבה הוכנסו לסרט, כדי להמחיש, ובחלק מהמקרים אף להעצים, את האמור באותם ראיונות", כתבה השופטת, והוסיפה כי עולה מהראיות שבכרי מודע "באופן פוזיטיבי וממשי" כי חלק מהתיאורים והמצגים שמפורטים בסרט "אינם אמת".

משאלת חופש ביטוי לשאלת לשון הרע

יריעת ההגנה שפרש בית המשפט העליון על חופש הביטוי בישראל היא רחבה מני ים. בדומה ללוחמי ג'נין ג'נין ניסתה משפחת סנש להיאבק בדוקו-דרמה 'קסטנר' של מוטי לרנר. לרנר שתל בפיה של חנה סנש משפט שבו היא מסגירה לנאצים את חבריה הצנחנים. המשפחה עתרה לבג"ץ שהחליט שלא להתערב בחופש האמנותי של לרנר. גם אז נבחרה

הדרך האנכית (הבג"צית, התערבות מלמעלה) ולא האופקית - תביעת לשון הרע בין שני פרטים – בין משפחת סנש לבין לרנר. הלוחמים בג'נין ג'נין זכו לאחר ששינו את גבולות המגרש ואת הצדדים ליריבות. לאחר שנכשל הניסיון לבלום את ההקרנה באמצעות בג"ץ ומבחני חופש הביטוי, צלח, באיחור ניכר, הניסיון בבית המשפט המחוזי באמצעות מבחני לשון הרע.

ולסיפור הזה צריך להוסיף ממד ושיקול נוסף. מדובר בחיילים שנשלחו להרוג ולהיהרג בשירות המדינה. והחיילים האלה זכאים להגנתה של המדינה ששלחה אותם. ב-2003 הם ביקשו את הגנת בג"ץ על שמם הטוב, הגנה מפני שקרים שהציגו אותם כבוזזים, כקלגסים, כרוצחים. בג"ץ סירב לספק את ההגנה הזו ודבק בהגנה בכל מחיר על חופש הביטוי, הגנה שנבנתה בהדרגה דרך פסקי דין מפוארים כ'קול העם', 'לאור', 'שניצר' ורבים אחרים.

במקרה הזה, לא היה נגרע דבר, אילו בג"ץ היה מחליט - גם מטעמי הגנה על שמם הטוב של חיילי צה"ל ולמרות שלא מדובר בתביעת לשון הרע – שלא להתערב בשיקולי המועצה לביקורת סרטים שפסלה את הסרט. אפשר היה לאשר החלטת הפסילה כ'סבירה' בנסיבות המורכבות ההן. וכעת, לאחר עשרים שנות מאבק, גילו לוחמי "חומת מגן" ומשפחותיהם ששוחות המשפט מורכבות ומאתגרות לא פחות מהלחימה במבואות שכם.