המכולות הקטנות גזרו את הקופון מ־2020

שנת השיא של שוק קמעונאות המזון, שחצה לראשונה רף מכירות חדש שהסתכמו ב־51.8 מיליארד שקל, באה לידי ביטוי לא רק בקופות של רשתות המזון והפארם, אלא גם בכיס של הצרכנים. אמנם מנתוני סטורנקסט עולה כי מדד המחירים שעורכת החברה עלה ב־0.1%, בלבד ביחס ל־2019, מגבלות התנועה אילצו את הצרכנים לשלם על הקניות יותר מבעבר.

מכירות החנויות השכונתיות והמכולות צמחו בשנה החולפת ב־9.6% ביחס ל־2019, שיעור גבוה יותר מהצמיחה השנתית של שוק מוצרי הצריכה כולו, שעמדה על 9.2%. מכירות החנויות המוזלות (דיסקאונט) צמחו ב־9.2% והסתכמו ב־34.6 מיליארד שקל. אלא שנתון זה כולל בשנתיים האחרונות גם את מכירות האונליין של הרשתות וכן את מכירות רשתות הפארם סופר־פארם, Be וגוד פארם. אם כן, בנטרול אלה, הצמיחה של החנויות השכונתיות על חשבון המוזלות אף גבוהה יותר.

המכולת עולה לנו יותר

בשנה החולפת נרשמה עלייה בביקוש למוצרי פארם, כהתמגנות בפני נגיף הקורונה וכן זינקו מכירות האונליין בשוק המזון בשיעור חד. מנתוני שופרסל בדו”חות הרבעון השלישי עולה כי נתח השוק של מכירות האונליין ברבעון השלישי עמד על 20.8% ממכירותיה שהסתכמו ב־3.7 מיליארד שקל, לעומת 14.8% בתקופה המקבילה אשתקד, אז הסתכמו המכירות ב־3.2 מיליארד שקל. שופרסל אמנם מובילת השוק גם בזירה המקוונת, אולם זינוק דומה במכירות האונליין נרשם גם בשאר הרשתות. כל אלה, כאמור, משוקללים על ידי סטורנקסט בתוך פורמט חנויות הדיסקאונט.

לצמיחה החדה במכירות החנויות השכונתיות יש משקל בגובה ההוצאות של הצרכנים, כיוון שהמחירון בחנויות אלו גבוה ב־10%-12% מזה של חנויות הדיסקאונט ובמינימרקטים הקטנים ובמכולות אף למעלה מכך. התמחור הגבוה משתקף ברווחיות הגולמית הגבוהה של חנויות אלו ביחס לזו של חנויות הדיסקאונט. על פי נתוני שופרסל, הרווחיות הגולמית של החנויות השכונתיות עמדה ב־2019 על 33% מהמכירות לעומת 24% בלבד בחנויות הדיסקאונט.

הקורונה בעצם עצרה מגמה שנמשכה כבר 6 שנים, במסגרתה בחר הציבור שנה אחר שנה לקנות יותר בחנויות המוזלות ולא במכולות. על רקע פערי המחיר, בשנים האחרונות נתח השוק של חנויות הדיסקאונט מ־63.7% ב־2016 צמח ל־66.8% בשנה החולפת. זאת, בעוד נתח השוק של החנויות השכונתיות התכווץ מ־34% ב־2016 ל־31% בשנה החולפת. מדובר בעלייה לעומת נתח שוק החנויות השכונתיות ב־0.1% ב־2019, אולם העלייה בפועל גבוהה יותר, כיוון שברשתות מסוימות, כמו ויקטורי, כל סוגי הסניפים נכללים תחת פורמט הדיסקאונט.

מכולת (ארכיון) צילום: יוסי דוס־סנטוס

ניתן להעריך כי עם הכניסה לסגר הנוכחי, צפויה מגמת המעבר לחנויות שכונתיות רק להתחזק ולהגדיל את הוצאות הציבור על מזון ומוצרי צריכה.

השינויים בהרגלי הצריכה מתרחשים בשנת צמיחה חדה בשוק מוצרי הצריכה. מכירות השוק, הכוללות מזון, משקאות, טיפוח וניקיון, צמחו בשנה החולפת ב־9.2% והסתכמו ל-51.8 מיליארד שקל. מדובר בתוספת מכירות של 4.36 מיליארד שקל ביחס ל־2019. העלייה החדה הושגה מזינוק חד של 40% במכירות חודש מרץ, לקראת הסגר הראשון, אז אגרו הצרכנים מלאי מזון מחשש למחסור.

מנכ"לית וילי פוד עינת פלד שפירא ומנכ”ל סנו יובל לנדסברג צילומים: מורג ביטן, עומר וידר

משהובן שחנויות המזון ישארו פתוחות, ירד היקף הצריכה, אולם על רקע סגירת המסעדות, בתי המלון ואף מוסדות החינוך המפעילים מערכי הזנה, עלתה הצריכה בסופרים לצורך בישול ביתי. בדצמבר האחרון נרשם זינוק של 13.4% במכירות מוצרי הצריכה, אלא שבנטרול השינוי בימי המכירה, מדובר בצמיחה של 9.6%, מעט מעל הממוצע השנתי.

הצמיחה החדה ביותר מבין קטגוריות המוצרים, בגובה 13.1%, נרשמה בתחום המוצרים לבית, הכולל מגבוני חיטוי ומוצרי נקיון שמכירותיהם זינקו במהלך התקופה, כחלק משינוי הרגלי הצריכה. זינוק של 9.8% נרשם בתחום המזון ובעיקר בקטגוריית עזרי האפייה והבישול שזינקה ב־26%.

עלייה של 5.7% ו־5.6% נרשמה במכירות משקאות ומוצרי טיפוח בהתאמה. בתחום המשקאות, נרשם זינוק של 19.2% במכירות בירה, יין ומשקאות חריפים, על רקע סגירת הברים ומקומות הבילוי. מדד המחירים שעורכת סטורנקסט, רשם כאמור בממוצע עלייה של 0.1% בלבד, אך סטורנקסט לא מודדת מחירים בקצבייה ובמעדניות, שהמחירים בהן עלו בשיעורים חדים יותר.

סנו וסוגת זינקו

מי שנהנו מהמשבר הן יצרניות מוצרי מזון לבישול וחברות המייצרות מוצרים לניקוי וחיטוי. כך, זינקו מכירות סוגת ונטו ב־12.7% וב־12.2% בהתאמה, ביחס ל־2019, לעומת עלייה של 8.9% במכירות שטראוס, שכמעט אינה פועלת בזירה זו. בתחום הניקיון בלטה חברת סנו עם עלייה חדה של 14.6%. את הזינוק הגבוה במכירות רשמו דווקא ספקיות קטנות כמו וילי פוד (25.5%) ומחלבות גד (23.2%).