המדינה תשקיע 80 מיליון שקל בסטארט־אפים בשלב הסיד

שנת 2020 לא היתה רק שנה של שגשוג לתעשיית ההייטק, אלא גם שנה שבה חברות צעירות בעיקר בשלבים מוקדמים נתקלו בקושי רב לגייס הון. ברשות החדשנות החליטו לצאת במהלך שמטרה להתמודד עם הקשיים של חברות בשלבים אלה.

ל"כלכליסט" נודע שהשנה תשיק הרשות מסלול ראשון מסוגו של השקעה בחברות סיד, ובמקביל תשיק תוכנית חממות חדשה.

לדברי אניה אלדן, סמנכ"לית הזנק ברשות החדשנות, תוכנית הסיד החדשה אמורה להביא השנה להשקעה של כ־80 מיליון שקל ב־40 חברות חדשות. למרות המשבר התקציבי של המדינה, ברשות לא מודאגים לגבי המימון של מסלול הסיד החדש ותוכנית החממות.

מימין: עמי אפלבום ואניה אלדן מרשות החדשנות. ירידה של 25% בשנה בסטארט־אפים חדשים צילומים: צביקה טישלר, יסמין יבלונקו

"למרות משבר הקורונה 2020 היתה שנת התקציב הטובה ביותר של הרשות עם תקציב של כ־2.3 מיליארד שקל. גם המסלולים החדשים כבר חלק מקופסאות הקורונה של האוצר. אנחנו שמחים מאוד שבאגף התקציבים מבינים את חשיבות התעשיה ולכן כללו את הרשות כחלק מהקופסאות האלה", אמרה אלדן.

מענק עד 3.5 מליון שקל

מסלול הסיד החדש כולל השקעה בכ־40 חברות ב־2021. המסלול אמור להימשך מספר שנים ותקציבו יותאם על פי הביקוש ובדיקתו בתום השנה הנוכחית. חברות שייקחו חלק בתוכנית הסיד יוכלו לקבל מענק של 40% מסבב ההשקעה בסכום של עד 3.5 מיליון שקל. כלומר, אם הסטארט־אפ יקבל השקעה של 1.2 מיליון שקל, רשות החדשנות תוסיף 800 אלף שקל.

לסטרטאפים שמקורם בפריפריה או שמייסדיהם משתייכים לאוכלוסיות בתת־ייצוג בהייטק, שיעור המענק יגדל ל־50% מההשקעה.

כמו כן, משקיעי ההון סיכון בסבב ההשקעה בשלב הסיד יקבלו אופציה למימוש מניות בהיקף המענק לתקופה של עד 3 שנים או עד לגיוס משמעותי. "אנחנו נותנים למשקיע הגנה באמצעות השתתפות ב־40% השקעה שהם מקבלים באופן מיידי. לכל משקיע ישנה אופציה בתום שלוש שנים לקנות את האופציה במחיר המקורי בתוספת ריבית של 5% שנתית".

לדבריה, זהו צעד טוב מאוד לכל הצדדים. "החברה מקבלת את ההשקעה כולה באופן מיידי, המשקיע מסכן רק 60% מכספו ומקבל אופציה להגדיל את חלקו, ואנחנו מקבלים החזר מהיר הרבה יותר מאשר במסלול המו"פ שבו אנחנו מקבלים החזר רק כאשר יש מכירות בפועל. למשקיע אין חובה לקנות את האופציה ואם בחר שלא, היא הופכת להיות מענק שמוחזר דרך מכירות", אומרת אלדן.

תוכנית הסיד של הרשות יוצאת לדרך לאחר מספר שנים שבהן דעכו מספר ההשקעות וסכומי ההשקעות בחברות סיד. מאז 2017 ישנה ירידה ממוצעת של כ־25% בשנה במספר חברות הסטארט־אפ שמוקמות בישראל, מגמה שהתחזקה על רקע משבר הקורונה. "אנחנו מחפשים תחומים שפחות נגישים למשקיעים כיום כמו פודטק, ביו קונברג'נס, פארמה ועוד", אומרת אלדן. "תוכנית הסיד היא מסלול חדש לגמרי. אנחנו מחפשים חברות שהוכיחו היתכנות טכנולוגית אבל מה שחסר להן זו היתכנות עיסקית. אנחנו רוצים לעודד משקיעים בשלבים האלה ונסייע למשקיעים בשלבים מתקדמים לרצות להשקיע גם בשלב הסיד. בעיקר חשובות לנו השקעות שמוגדרות בסיכון גבוה".

ברשות החדשנות מדגישים כי מסלול ההשקעות לחברות בשלב הסיד הוא חדש לגמרי ומופעל במקביל למענקי המו"פ שמיועדים לחברות בוגרות יותר. הירידה בהשקעות בשלבי הסיד, כלומר השלבים הראשונים מאוד של הסטארט־אפ, נובעת מכך שהמשקיעים מעדיפים כיום לשים את הכסף בשלבים מתקדמים יותר שבהם ההשקעה בטוחה יותר והזמן שדורשת כל חברה קטן יותר.

בלי העדפה גיאוגרפית

במקביל משיקה רשות החדשנות תוכנית חממות חדשה, רביעית במספר. התוכנית השלישית מגיעה בימים אלה לסיומה, ובשנה וחצי הקרובות תשע חממות מגיעות לסוף דרכן. על פי נתוני הרשות, מאז 2013 קמו בחממות 317 חברות כאשר 60% מהן בתחומי ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, טכנולוגיות מזון וחקלאות, קלינטק ותעשיה 4.0. מתוכן, 212 בגרו את המסלולים ו־75% מהן פעילות עד היום. רוב החברות גייסו גיוסי המשך מעבר לחממה שמסתכמים ב־723 מיליון דולר.

תוכנית החממות

תוכנית החממות החדשה שתצא לדרך כבר השנה כוללת בתוכה מספר שינויים מהותיים. היא תתמקד בהקמה וקידום של חברות, ללא העדפה גיאוגרפית, בתחומים טכנולוגיים מורכבים כמו מדעי החיים, ביו־קונברג'נס, חקלאות, מזון, תעשייה 4.0, קיימות, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. התוכנית תתמוך במענקים של עד 5.2 מיליון שקל למיזם משלב הרעיון ותקדם מסחור ידע של טכנולוגיות דרך מהאקדמיה. בעלי החממות, שייבחרו בהליך תחרותי, יזכו לתמיכה במענק של עד 2 מיליון שקל להקמת מעבדה מרכזית ויסייעו ליזמים בגיבוש ובחינת מוצרים, לבצע הוכחת היתכנות טכנולוגית, היערכות שיווקית ותחומים נוספים.

בשנה הראשונה של התוכנית, כלומר 2021, ייבחרו שלושה זכיינים חדשים לחממות. "לא נשקיע בתחומים שיש בהם כסף כמו סייבר", אומרת אלדן. "הקמנו בעבר חממת סייבר בבאר שבע אך כיום אין עוד צורך בחיזוק התחום הזה. נציע כעת זיכיון לחמש שנים בלבד, כאשר האופציה להארכה של שלוש שנים תהיה שלנו בלבד. בשוק של היום, אנחנו חייבים שתהיה לנו גמישות של תחומי ההשקעה".

שינוי נוסף הוא ביטול הזיקה הגיאוגרפית. "עד היום חממות הוקמו באזורים מסויימים על פי נפות גיאוגרפיות, וכעת הן יוקמו בקרבת המקומות שמתאים להן להיות בו. מצאנו שיש חשיבות רבה לקירבה הגיאוגרפית למוסדות לימוד אקדמיים, לסטודנטים ולמשקיעים", אומרת אניה אלדן. "שלוש החממות יוכלו לבחר היכן להתמקם אבל המיקום חייב להיות הגיוני לתחום. המטרה היא למקסם את היכולת של החברות להצליח ולא למקסם גיאוגרפיה. לפני שנה הקמנו תוכנית חממות בפריפריה שמטרתה השקעה בתוכניות מקומיות. יהיה דגש משמעותי להעברת ידע מאקדמיה. אנחנו רוצים להגיע מעבר ל־20% שזה היום בעיקר בתחומי הפארמה והביולוגיה".

הרשות ביטלה גם את הדרישה ממנהלי החממות להימצא בחממה. "המטרה של הדרישה במקור היא שזה טוב לחברות לשבת יחד עם המנהל. כעת שהעולם השתנה ולא רק בגלל הקורונה. הרגשנו שלא צריכים להיות שוטרים אלא כל אחד יבחר את הדרך הנכונה. ככל הנראה, החממות יקימו חללי עבודה או ישתמשו בקיימים", אומרת אלדן.

לדברי ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, בשנים האחרונות קיים קיפאון בישראל בהיקף השקעות הסיד בעוד שהיקף ההשקעה בשאר הסבבים נמצא בעלייה. "אנחנו רואים ירידה משמעותית במספר חברות הסטארט־אפ החדשות שנפתחות בכל שנה", אמר. "הירידה הודגשה והוחמרה בשל משבר הקורונה. התוכנית החדשה תאפשר להגדיל את שיעור ההצלחה של חברות הסטארט־אפ, תספק מענה מיידי להנבטה הנדרשת באקוסיסטם החדשנות ותדרבן משקיעים מנוסים להשקיע בסטארט־אפים בשלבים מוקדמים", אמר אפלבום.