במבחן ראשון מסוגו רשות ני"ע פוסקת: הנפקת קריפטו חייבת בתשקיף

מאז שהחלה הדהירה העולמית לטבעות הווירטואליים, כשיותר ויותר משקיעים לא מיומנים נכנסים לפעילות, פועלים רגולטורים בכל העולם להסדרת התחום. עיקר הדיון נסוב בשנים האחרונות סביב שאלת הסיווג של המטבעות המונפקים, שכן הסיווג עצמו גוזר כמעט באופן מיידי את הכללים והחוקים שאמורים לחול על החברות המנפיקות והמשקיעים שרוכשים את המטבעות.

הרשות בנייר העמדה שלה מבהירה כאמור שמדובר בני"ע - קביעה שצפויה להנחות חברות אחרות שכבר הנפיקו מטבעות, או כאלו שמתכננות לעשות זאת.

ענת גואטה יו"ר רשות ני"ע צילום: אוראל כהן

מי שפנתה לרשות במקרה הנוכחי היא חברת קירובו שנוסדה ב-2018 ומציעה מוצר שנועד לאפשר ביטולה של טרנזקציה בבלוקצ'יין לפעולות שבוצעו בטעות. החברה גובה עמלה על שירות זה באותו מטבע שבה בוצעה ההעברה וכנגזרת מהסכום שהועבר. אך קירובו רוצה לאפשר גם גבייה של תשלום קבוע – 100 מטבעות קריפטוגרפים שהיא עצמה תנפיק. החברה פנתה לרשות ביולי השנה כדי לקבל הבהרה האם מטבע מסוג זה יכול להיות מסווג כנכס או ני"ע.

קירובו טענה בפנייתה שהמטבעות שלה צריכים להיות מסווגים כנכס תוך שהיא מתייחסת לדו"ח הביניים שפרסמה הרשות במרץ 2018 בנושא הסדרת הנפקת מטבעות קריפטוגרפים (ICO). עיקר טענתם היא שהמטבע שהם מעוניינים להנפיק נועד להקנות גישה לשימוש במוצר קיים ועל כן הוא בעל פונקציונאליות ברורה. לפי דו"ח הביניים, במקרה שמדובר בהשקעה כדי לרכוש מוצר או שירות, צריך להיזהר "מתחולת יתר" ולא להכיל עקרונות של מוצרים פיננסיים וחוקים של ניירות ערך.

עוד טענו בקירובו שמי שירכוש את מטבע האמור, גם אם בבורסות מסחר למטבעות וירטואליים, לא יעשה זאת ככלי השקעה. זאת משום שהמטבעות מוצעים בסכום קבוע ידוע מראש; ומשום שקירובו עצמה מגבילה את מכירת המטבעות ולא מעודדת רכישת המטבעות שלא לפונקציונאליות שלו.

בתשובתה כתבה רשות ני"ע, במה שנראה כמו איתות ברור לחברות אחרות, כי יש לפרש את הגדרת ני"ע בחוק באופן רחב ולראות במטבעות המונפקים כלי להעניק זכויות כלכליות דומות לני"ע מסורתיות - אם בגלל הסיכונים שהאחזקה בהם מגלמת, או ציפיית הרוכשים השיג מאחזקה זו תמורה או תשואה לטווח ארוך או קצר. "קיימת סבירות כי יהיו משקיעים שירכשו אותן למטרות פיננסיות", כותבים ברשות, "ומתוך ציפייה לעליית ערך בגין החזקה בהם המאפיינת השקעה בניירות ערך".

ברשות מציינים עוד שעצם קיומו של שוק משני (הכוונה היא שהמטבעות של קירובו יסחרו בבורסות שיאפשרו מסחר בהן) מעודד רכישות ספקולטיביות לצורך השגת רווחים. לכן ברור שהדבר הופך את המטבע למכשיר השקעה, לא רק נכס שמיש למוצר ספציפי. העובדה שגם קירובו מתכננת, כך לפי הצהרותיה, להחזיק במטבעות (0.8% מהמלאי המקסימלי של המטבעות), מהווה אינדיקציה שיש לה עניין להעלות את ערכי המטבעות.

לעמדת הרשות, ניתן לצפות לעליית ערך של המטבע ולכן להחזיק בו ככלי השקעה, משום שהחברה מתכננת לפתח עוד מוצרים, שיהפכו את המטבע לשמיש יותר, מה שאכן עשוי  להעלות את ערכו. ממש כפי שמשקיע יחזיק במניות של חברה, אם הוא מאמין שהיא צפויה להרחיב את פעילותיה או להשיק מוצרים חדשים שיעלו את שוויה.

עמדה שמרנית זו של רשות ני"ע נועדה להבטיח הגנה כלשהי למשקיעים בשוק החדשני והלא מוסדר של מטבעות קריפטו, והיא דומה ברוחה לאופן שבו רשות ני"ע האמריקאית (SEC) מפרשת את השוק האמור. ה-SEC, שהחלטותיה נחשבות למעין סטנדרט רגולטורי עבור שןוקים רבים בעולם, פועלת בשלוש השנים האחרונות לבסס את העיקרון לפיו חברות שמנפיקות מטבע וירטואלי, שגם מחזיקות בו או מנהלות את הביקוש וההיצע שלו, יפעלו לפי חוקי ני"ע האמריקאיים. בין היתר הציפייה של הרשות האמריקאית היא שהחברות הללו יפרסמו תשקיף ויפעלו בשקיפות הנדרשת מהם מול המשקיעים שלהם והרגולטורים הרלבנטיים.