מאביגדור ליברמן ועד עופר שלח: פתאום כולם רוצים את האוצר

משרד האוצר הפך בשנים האחרונות לבית קברות פוליטי לשרים שעמדו בראשו, ובכל זאת בשבוע שעבר הודיעו שלושה ראשי מפלגות כי הם דורשים לקבל את התיק הבכיר לאחר הבחירות. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, ח"כ עופר שלח והחשב הכללי באוצר לשעבר ירון זליכה הודיעו כי הם רוצים את התיק שבו נושא כיום ישראל כץ (הליכוד).

שחקן נוסף שלוטש עיניים לאוצר הוא ח"כ ניר ברקת, שראש הממשלה הבטיח לו את התיק ערב הבחירות האחרונות ואז חזר בו. המפלגות תקווה חדשה, יש עתיד, ימינה והישראלים אמנם אמרו כי הנושא הכלכלי עומד בראש מעייניהן, אך סרבו לומר אם ידרשו לקבל את האוצר.

יו"ר ישראל ביתנו היה מפורש ביותר ובסוף השבוע אמר ל"כלכליסט" כי יתנה את הצטרפותו לממשלה חדשה בקבלת תיק האוצר: "המטרה מוכרחה להיות הגברת צמיחה ותעסוקה", אמר, "לשם כך יש להגדיל את ההשקעות בתשתיות בדגש על תשתיות תחבורה". עוד מדבר ליברמן על תוספת מס הכנסה שלילי במשק בית עם ילדים שבו שני

ההורים עובדים ועל קיצוץ בתקציבי ההעברה ובהם קצבאות ילדים וקצבאות לאברכים ותלמידי ישיבות.  

ישראל כץ, עופר שלח ואביגדור ליברמן צילום: יובל חן, יאיר שגיא, יריב כץ

עוד לא לגמרי ברור כיצד יתמודד עופר שלח בבחירות הקרובות, אך בבחירות הקודמות הוא היה מועמדה של כחול לבן לתפקיד שר האוצר. אחרי התפצלותה של כחול לבן נשאר שלח ביש עתיד, הוביל מטעמה את הדיונים בחוק הריכוזיות בוועדת כספים ואת דיוני הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, ואף שימש כיו"ר ועדת הקורונה.

זליכה, מתמודד עצמאי נוסף, יתקשה לעבור את אחוז החסימה בלי חבירה לשחקן פוליטי אחר, אך מיטיבי הלכת יזכרו שהוא וליברמן פעלו בעבר בשיתוף פעולה בגזרה הכלכלית. כשליברמן כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה ב־1997 וזליכה היה ראש התחום הכלכלי במשרד, השניים הגישו במשותף דו"ח לשינוי סדר העדיפויות הלאומי, שחלק מהמלצותיו ובהן השקעה בשעות לימוד לשכבות החלשות לא יושמו ורלוונטיות גם היום. בשבוע שעבר הבטיח זליכה להציג בקרוב תוכנית כלכלית שיישומה יהווה תנאי לכניסה לכל ממשלה, תוך שהוא מדבר על הורדת יוקר המחיה, פירוק מונופולים ומלחמה בקבוצות הלחץ שחונקות לדבריו את המשק.

בינתיים חידש שר האוצר ישראל כץ את מאבקו להעברת הצעת החוק להפתחה של 10% בשכרם של נושאי המשרה הבכירים בשירות הציבורי ובהם נשיא המדינה, ראש הממשלה, השרים וסגניהם, חברי הכנסת והשופטים. כץ סבור כי אישור החוק והפחתת השכר יהוו מסר של דוגמה אישית. ההצעה שנועדה לחסוך 70 מיליון שקל לקופת המדינה כבר אושרה בממשלה טרם פיזור הכנסת, אך נתקעה בוועדת השרים לחקיקה בעקבות ערר שהגיש שר המים זאב אלקין, שמאז פרש מהליכוד, התפטר מהממשלה וחבר לגדעון סער.

עם פיזור הכנסת נדרש כץ לקבל את הסכמתה של ועדת הסכמות של יו"ר הקואליציה מיקי זוהר (הליכוד) ויו"ר סיעת יש עתיד מאיר כהן. זוהר מסר כי ישקול את העניין לאחר הצגת הבקשה בוועדה וכהן אמר כי יתמוך בהצעת החוק. השאלה היא האם ימצא רוב במליאת הכנסת בקרה הח"כים שיתמכו בקיצוץ 4,500 שקל משכרם מדי חודש עד לסוף 2021.