סופית: אול-יר לא תפרסם דוחותיה והמסחר באג"ח ייפסק
מזה חששו המשקיעים - חברת הנדל"ן האמריקאית מעריכה שלא תצליח לפרסם את תוצאותיה הכספיים בימים הקרובים ולכן אגרות החוב של החברה יושעו מהמסחר ביום ראשון הקרוב; מחירן צנח כבר ב-20% עקב מכירה מאסיבית של משקיעים; הדירקטוריון מינה שני מנהלים מקצועיים בעלות שכר כוללת של 95 אלף דולר בחודש
שבב התקווה שעוד נותר בקרב המשקיעים באול-יר פג הבוקר (חמישי) עם הודעת החברה לפיה לא יעלה בידה לפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי - עד ליום ראשון הקרוב. המשמעות היא שהחל מ-3 בינואר 2021 אגרות החוב של אול-יר יושעו מהמסחר בבורסה.
- אול-יר בדרך להשעיית המסחר באג"ח, התשואה מזנקת ליותר מ-230%
- בג'יי. פי מורגן טוענים שאול-יר הפרה את הסכם הלוואה - דורשים ריבית נוספת של 9.3 מיליון דולר
- נבחרה נציגות למחזיקי אגרות החוב של אול-יר
המשקיעים, שחששו מתרחיש שבו אגרות החוב שברשותם יהפכו לבלתי סחירות, הזדרזו למכור אותן בבורסה, מה שהביא לצניחה של עד 20% במחיר האג"ח של אול-יר.
במקביל, הדירקטוריון של אול-יר אישר את המינויים של יואל בירן לתפקיד מנהל כללי ו-Chief Restructuring Officer, ואת מינויו של אפרים דיימאנד לתפקיד סמנכ"ל מקצועי Associate Restructuring Officer.
עד למינויו לתפקיד המנכ"ל, שימש בירן כנציג זמני מטעם הנאמן לאגרות החוב של אול-יר. דיימאנד כיהן במשך תקופה של שנה ו-11 חודשים כסגן מנכ"ל מקצועי בחברת ברוקלנד. המינוי של בירן ודיימאנד מתרחש בעקבות החלטת הדירקטוריון של אול-יר לפצל את תפקיד יושב ראש הדירקטוריון של החברה ונשיא החברה ולמנות מנהל כללי מקצועי.
עלות השכר הכוללת של שני המנהלים החדשים מסתכמת בכ-95 אלף דולר בחודש. לפי הדיווח של אול-יר, נציגות מחזיקי אגרות החוב של החברה, שכוללת את דורון תורג'מן, אסנת טננבאום ועודד גולדשטיין, אישרה כי לא תתנגד למינויים.
אחד הנושאים הבוערים שאיתו ידרשו להתמודד שני המנהלים החדשים של אול-יר הוא אחד המשקיעים שהעמיד לאול-יר הון מועדף שטוען להפרות לכאורה של ההסכמים איתו. שלשום התקבל באול-יר מכתב חדש מאותו משקיע שדורש מהחברה כי תשלם באופן מיידי 38.2 מיליון דולר שלטענתו אול-יר חייבת בתשלומם וכן שהחברה תממן את חשבון הרזרבה של 8.2 מיליון דולר לנוכח הערבות שנתנה.
בנוסף לכך, המשקיע טוען שכתב ההתחייבות שאול-יר נטלה על עצמה כלפי מחזיקי אגרות החוב עשוי להיות משום פגיעה בזכויותיו. בסיכומו של דבר, טוען המשקיע כי עומדת לו הזכות לדרוש פרעון של ההון המועדף שמוערך על ידו בכ-66.2 מיליון דולר.