דעה
לא כל הסכם לשיתוף פעולה עסקי מהווה שותפות
השופט חאלד כבוב פסק במקרה שהובא בפניו, ובמסגרתו חתמו הצדדים על הסכם מייסדים - אך בתוך זמן קצר נתגלע ביניהם סכסוך - כי לא התקיימו התנאים, וכי התובע לא עמד בנטל הוכחת קיומה של שותפות
בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגן הנשיא השופט חאלד כבוב) התבקש להכריע אם שיתוף פעולה עסקי בין שני אנשים, בקשר עם מיזם אנרגיה חדשני, מהווה שותפות בלתי רשומה (ת"א 58416-04-19 קוטלרסקי נ' שוואב ואח', פסה"ד מיום 2 בדצמבר 2020).
- בית המשפט: גם הסכם שותפות יכול להיות מוכר כצוואה
- פתאל ואשמורת חתמו על הסכם שיתוף פעולה בשוברי נופש
- השופט כבוב הסיר את מועמדותו לבית המשפט העליון
ב-2 באוקטובר 2018 חתמו התובע והנתבע על "הסכם מייסדים", שעיגן את הסכמותיהם לעניין שיתוף הפעולה העסקי ביניהם. בהסכם נקבע, בין היתר, שעד 31 בינואר 2019 המיזם, לרבות הקונספט העסקי והטכנולוגיה שבבסיסו, וכן הזכויות והאינטרסים שבו, שהתובע פיתח, יועברו לחברה חדשה שהמייסדים יקימו.
במהלך ההכנות לשיתוף הפעולה ביניהם התערערו היחסים בין הצדדים, והנתבע הטיח בתובע כי על רקע התנהלות התובע הוא אינו מעוניין בו כשותף ואף כתב: "זה פשוט לא מסתדר, אני, אני לא רואה אותך שותף שלי". מיד לאחר מכן הודיע התובע לנתבע כי הוא מבקש לפצות אותו בסכום של 200 אלף דולר "על רקע הפרת 'הסכם המייסדים' שנחתם ביניהם, שמא ייאלץ לפנות לערכאות משפטיות על מנת לתקן את העוול שנגרם לו". הנתבע סירב, והתובע אכן הגיש באפריל 2019 את תביעתו לבית המשפט, שכללה עתירה לפירוק השותפות שביניהם.
חתימה על הסכם אינה יוצרת בהכרח שותפות צילום: שאטרסטוק
בבית המשפט צמצם התובע את תביעתו וביקש לדון רק בסוגיית קיומה של השותפות (הלא רשומה), שלטענתו קיימת בין הצדדים, ולהצהיר על קיומה, וכי תוצאת "הסכם המייסדים" היא שנוצרה "שותפות" בין הצדדים, גם אם הם קבעו בהסכם שפעילות המיזם תתנהל במסגרת חברת מניות. לטענתו, אין בהסכם כדי לקבוע את סיווגה המשפטי של התאגדותם, שהוא פועל יוצא של אופייה ותנאיה, וכי גם אם התכוונו לייסד חברה, הם יכולים להיות שותפים, אם החלו לנהל עסק והיחסים ביניהם עונים על הדרישות להקמת שותפות. לעומתו, טען הנתבע, שמערכת היחסים בין הצדדים אינה מהווה שותפות, וכי הצדדים בחרו באופן מפורש כי שיתוף הפעולה ביניהם יתקיים במסגרת חברה בע"מ שטרם הוקמה.
השופט חאלד כבוב צילום: אוראל כהן סגן הנשיא השופט כבוב, שופט המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב, קבע כי לאחר שבחן את האינדיקציות שנקבעו בפסיקה לעניין קיומה של שותפות, לא מצא כי אלה התקיימו במקרה זה. משך היחסים בין הצדדים היה קצר. הסכסוך ביניהם התגלע כחמישה חודשים בלבד לאחר החתימה על "הסכם המייסדים" – כל זאת עוד לפני שהסתיים פיתוחו של המוצר בבסיס המיזם, ומעל לכל - התובע בעצמו אף הבהיר כי עד להקמת החברה החדשה, הקוד שפיתח שייך לו, ורק עם הקמת החברה החדשה יעביר את הקוד לחברה – בתמורה למניות בה. "גישה זו ודאי אינה משקפת תפיסה שקיימת שותפות בינו לבין הנתבע", קבע השופט. לסיכום הסוגיה פסק השופט שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו, להוכיח קיומה של שותפות לא רשומה על פי הכללים הקבועים בדין, וזאת למרות שנטל ההוכחה לקיומה של השותפות היה עליו, מה גם שהצדדים קבעו שהתאגדותם תהיה כחברה בע"מ, ובכך הם פסלו את התאגדותם בשותפות. במלים אחרות, ההסכם לשיתוף פעולה עסקי שעליו חתמו הצדדים אינו מהווה או יוצר שותפות.
סעיף 1 של פקודת השותפויות (נוסח חדש), תשל"ה-1975, מגדיר את המונח "שותפות" כ"חבר בני האדם, שהתקשרו בקשרי שותפות", ו"קשרי שותפות" הם "הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר".
כדי שתיווצר שותפות, אין די בהסכמת החברים לנהל יחד עסק. על השותפים לנהל בפועל את העסק. הסכם להקמת שותפות בעתיד איננו מהווה קשרי שותפות. כל עוד לא החל "ניהול יחד" של העסק - השותפות טרם נוצרה. יש להדגיש שהגדרת "קשרי שיתוף" בפקודת השותפויות מחריגה כל תאגיד שהתאגד לפי כל דין אחר, שאינו פקודת השותפויות. משעה שנקבעה צורת התאגדות מסוימת לתאגיד, נפסלות כל הצורות האחרות של התאגדות – לרבות שותפות. קיומה של שותפות הוא שאלה מעורבת של עובדה ושל חוק, והנטל להוכיח את קיומה, כאשר אין הסכם מפורש הקובע זאת או כאשר השותפות לא נרשמה, הוא על הטוען לקיומה. גם כאשר השותפות נרשמה, לרישום יש ערך דקלרטיבי בלבד ולא מכונן, אלא שאז נטל ההוכחה בדבר אי קיומה הוא על מי שמכחיש את קיומה.
על יזמים ואנשי עסקים, המבקשים ליצור שותפות, כדי ליהנות מיתרונותיה של צורת התאגדות זו, לוודא כי מתקיימים התנאים ההכרחיים לקיומה, הן בעת עריכת ההסכמים ומסמכים אחרים והן בהתנהלותם, ואף רצוי שידאגו לרישומה אצל רשם השותפויות, שאז - במקרה של מחלוקת - נטל ההוכחה יהיה על המכחישים את קיומה.
פרופ' דוד א' פרנקל הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומחבר הספר "דיני השותפות בישראל"
