בית המשפט: גם הסכם שותפות יכול להיות מוכר כצוואה

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בשבוע שעבר כי גם הסכם שותפות יכול להיות מוכר כצוואה. זאת, בתנאי שיכיל את התנאים הבסיסיים הנדרשים. במקרה הנוכחי, למרות שהמנוח הכתיר את המסמך עליו חתם עם בת זוגו כ"הסכם שותפות", המסמך הוכר כצוואה שנעשתה בכתב יד ושנערכה כדין על ידו.

מפסק הדין עולה כי מדובר בבני זוג שערכו בשנת 94', בכתב ידו של הגבר, מסמך שנשא את הכותרת "הסכם שותפות" עם שמותיהם. במסמך ניתנו הוראות מה ייעשה ברכוש "במות האחד או שנינו יחד". בסוף המסמך, מופיע כיתוב שמותיהם באופן מלא של השניים.

 בשנת 2016 לאחר פטירת הגבר, הגישה בת הזוג את המסמך לרשם לענייני ירושה ובקשה לקיימו כצוואת המנוח. בנותיו של המנוח התנגדו לבקשה. במהלך המשפט הלכה גם בת הזוג לעולמה ובנותיה באו בנעליה.

(ארכיון) צילום: שאטרסטוק

בית המשפט בערכאה ראשונה קיבל את התנגדות בנותיו של המנוח ודחה את הבקשה לקיום המסמך כצוואתו של המנוח. זאת לאחר שבחן את טיבו של המסמך ואת מאפייניו וקבע כי המסך שנשא הכותרת "הסכם שותפות" כלל הוראות לאחר פטירה מטעם המנוחים מבלי לנקוט במילים שמורכבות מהשורשים י.ר.ש או צ.ו.ה.

בעז קראוס

הבנות של האישה המנוחה לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט שאול שוחט קבע כי מדובר במסמך שעונה מבחינתו של המנוח על כל הדרישות הצורניות של צוואה בכתב יד.

"אכן המסמך אינו יכול להיות מקוים כצוואה של המנוחה שכן הוא לא כתוב בכתב ידה. אין בכך כדי למנוע קיומו כצוואה של המנוח", קבע המחוזי. עוד נקבע כי הצוואה שבמחלוקת התיימרה להיות "צוואה משותפת והכותרת הסכם שותפות באה אך להדגיש כי מדובר בהחלטה משותפת. משהמסמך מושא המחלוקת הוכר כצוואה לא היה כל מקום לדרוש מהמערערות (הבנות של המנוחה, ל"ד) ראייה לתקפותו והדרישה של בית המשפט קמא (בערכאה ראשונה - ל"ד) שהמנוחים יפעלו להסדיר את רצונותיהם המשותפים באופן ברור ומסודר תוך חתימה במעמד שני עדים כלל אינה במקומה".

עו"ד בעז קראוס המתמחה במאבקי ירושה וייצג את בנות המנוחה מסר בתגובה: "בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדתנו וקבע בפסק דין תקדימי כי יש להציב את חשיבות קיום רצון המת כערך עליון. ההחלטה קובעת לראשונה, כי בכל מצב שבו מובן כי מדובר בהוראות לאחר המוות - גם הסכם שותפות יכול להיות מוכר כצוואה, כל עוד הוא מכיל את התנאים הבסיסים הנדרשים".