"משבר הקורונה לא מנוצל להוספת מקורות מימון לטווח הארוך למערכת הבריאות"

"לפחות עד כה מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת עם נגיף הקורונה בהצלחה יחסית למדינות אחרות ב-OECD, אולם בהתחשב באוכלוסייה הקטנה, הצעירה, הסולידרית ככלל, שחיה ברמת חיים גבוהה יחסית בשטח קטן ומסוגר אולי היה אפשר לצפות לביצועים טובים יותר", כך מסכמים במרכז טאוב את התמודדות מערכת הבריאות עם האתגרים בשנה החולפת.

במרכז טאוב מציינים כי בדיעבד, הסגר הראשון היה סיפור הצלחה גם מבחינת התמותה וגם מבחינת כדאיות ההשקעה הכלכלית, ונראה שההידרדרות בניהול המשבר החלה עם תהליך הלמידה של האוכלוסייה על מהות המשבר, בעוד המדינה לא למדה לנהל אותו, והאוכלוסייה החלה להפנים שהשד אינו נורא כל כך במונחי תמותה, אבל ”נורא“ מבחינה חברתית-כלכלית.

בית חולים איכילוב (ארכיון) צילום: רויטרס

כותבי הדו"ח מבקרים את התנהלות המדינה במשבר: "משיקולים שאינם ברורים לכותבי מסמך זה לא הופעלו רוב הנהלים הקיימים, והסמכויות לא חולקו בהתאם למוגדר בהם. לא הוכרז מצב חירום לאומי אשר היה מביא להפעלת מערכות ותקציבים בהתאם. בשלב ההיערכות למשבר הקורונה החליט ראש הממשלה במחצית השנייה של פברואר שהמטה שינהל את המשבר יהיה המל“ל. למיטב ידיעתנו, להחלטה זו לא קדם דיון משפטי בדבר סמכות המל“ל לרכז ולהוביל משבר מסוג זה. גם פיקוד העורף הופעל באופן חלקי. מאחר שלא הוכרז מצב חירום לאומי גם לא הופעלו לא רח“ל ולא עוזר שר הביטחון, שבהתאם לנוהל היו אמורים לפעול לתכלוּל האירוע. תחת זו מונה, חודשים מספר לאחר פרוץ המגפה, פרויקטור מטעם הממשלה.

"סמכויותיו של הפרויקטור אינן מוגדרות, ולכן הפך גם הוא לגורם ממליץ בלבד. במהלך הגל הראשון הוגדרו מגוון גופי ביצוע כגון משרד הבריאות, פיקוד העורף, מד“א, מספר מעבדות ייעודיות ובתי החולים. בשגרה גורמים אלו אינם מתקשרים זה עם זה ואין להם תשתיות תקשורת או נוהלי עבודה מוגדרים לא לגבי דגימות ולא לגבי מטופלים".

לפי מחברי הדו"ח, אחד העקרונות המרכזיים בשעת משבר הוא ביזור והאצלת סמכויות למבצעים בשטח, מתוך ניצול החוזקות שלהם בזכות היכרותם עם השטח ויכולתם לקבל במהירות החלטות שמבוססות על הנתונים שלפניהם. במהלך השלב הראשון של המגפה, לפי עדויות מגוונות, פעל משרד הבריאות באופן ריכוזי. ריכוזיות זו לא אפשרה שיתוף בקבלת ההחלטות ובידע והובילה לתהליכים ולהחלטות שלא התאימו למציאות בשטח.

עוד מציינים מחברי הדו"ח כי אין תקווה גדולה שהמשבר ינוצל לטובת שינויי חקיקה ולהוספת מקורות מימון לטווח הארוך למערכת הבריאות, ולמעשה אחרי תוספת ההקצאה של מיטות האשפוז בתקופת המגפה, בשנת 2020 יעמוד מספר המיטות לאלף נפש בישראל על כ- 2.32, לעומת כ-2.16 בשנת 2019, אמנם מדובר בעליה קלה, אך גם אחריה מספרן של מיטות לאשפוז כללי בישראל עדיין יהיה נמוך בהשוואה בין-לאומית. אשר לכוח אדם, תוספת ואיוש של 500 תקני רופאים מעבר לעלייה הרגילה במספרם מחזקת מגמה חיובית שחלה ב-2017 אך עדיין מדובר במספר רופאים נמוך בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD.