אכיפת יתר כנגד תאגידים
על רקע הודעת הפרקליטות שנשקלת העמדתן לדין של חברות בזק, וואלה וחברות נוספות מקבוצות יורוקום בתיק 4000 – מעבר משיח של ענישה לשיח של מניעה
מוגש מטעם DUN'S 100
על רקע הודעת הפרקליטות שנשקלת העמדתן לדין פלילי של חברות בזק וואלה ויורוקום בתיק 4000, אפשר לומר בפה מלא שקיימת מגמה מתמשכת של אכיפת יתר ועודף פליליזציה כלפי תאגידים. הדבר עובר כחוט השני באמרות אגב בפסיקת בתי המשפט ובעדכוני גורמי האכיפה בעת האחרונה. כך לדוגמא בשנת 2018, פרסם משרד המשפטים שאלות לציבור בנוגע להגברת כלי הענישה כלפי תאגידים ובשנת 2019, תוקנו הנחיות חדשות בפרקליטות המדינה הקובעות מדיניות חדשה הנוגעת להעמדה לדין וענישת תאגיד. מאחר והעולם התאגידי תופס חלק חברתי וכלכלי משמעותי בציבור, העניין מקבל משנה תוקף ומצדיק שיח אחר, ניתוח מעמיק, בניית מנגנון רגולטורי או ארגוני פנימי תחת ענישה פלילית שיש לה השלכות קשות מנשוא גם על התאגיד כולו וגם על החברה.
העמדה לדין של תאגיד פרטי או ציבורי הוא בעל השלכות כבירות ודווקא מהסיבה הזו קיים צורך להקים מנגנוני אכיפה משניים שיובילו לשיח אחר, שיח של מניעה במקום ענישה. במקום לבצע אכיפת יתר, יש מקום לקדם מנגנונים של פיקוח וציות שלא באמצעות ענישה פלילית, כך לדוגמא קרה בפרשת סימנס ישראל שהועמדה לדין באשמת שוחד ובסיוע בית המשפט, מינתה רגולטור חיצוני – מוניטור, אשר פיקח על תפקוד החברה, התנהלותה מפני סיכונים ובנה תכניות ציות ואכיפה פנימיות. מתווה תקדימי זה אשר יובא מארצות הברית הוביל לראשונה לשינוי ארגוני ולאימוץ נורמות נורמטיביות קפדניות בתאגיד.
מתווה זה שהוכח כמוצלח היה צריך לשמש כאבן בוחן למקרים הבאים ולהוביל לקידום הרעיון התקדימי ולכן, במקום לקדם מדיניות של העמדה לדין וענישה פלילית, יש לקדם חובת מינוי ציות בתאגידים, כפי זו הקיימת בגופים פיננסים והמחויבת לפי חוק איסור הלבנת הון אשר אף הוא שאב מתוך מתודה של ארגונים בינלאומיים נאורים. מתודת הציות ובניית תכניות אכיפה פנימיות יתרמו עשרות מונים לאינטרס הציבורי ויובילו למניעת עבירות פליליות, מכל סוג שהוא בתאגידים וניתוק תיוג מחשבתו הפלילית של התאגיד כפועל יוצא מזה של מבצע העבירה.
מאת עו"ד ארז אבוהב, מייסד ובעלים, ארז אבוהב, משרד עורכי דין