ניהול פוליטי של הקורונה נגמר בכליאה במלונות

פיאסקו הבידוד הכפוי במלוניות לשבים מבריטניה, דנמרק ודרום אפריקה התעצם אתמול בשני צירים מקבילים: אינספור עדויות שהחלו לזרום ממי שנלקחו למלוניות שסיפרו כי לא נבדקו לקורונה, כי הדרכונים נלקחו מהם וכי התנאים הסניטריים גרועים. היו גם תלונות על אוטובוסים לא מאווררים בדרך משדה התעופה ועל איחור בארוחות.

בציר מקביל החליטה ממשלת ישראל להרחיב את הגזירה: החל ממחר בשתיים בצהריים יחוייבו כלל החוזרים לארץ לשהות בבידוד במלוניות למשך 10 ימים עם שתי בדיקות שליליות או 14 יום ללא בדיקות.

ממשלת ישראל ממשיכה לקבל החלטות נטולות הגיון אפידיומולוגי, שעלולות לגרום להדבקת שווא במחלה. החלטת הממשלה קובעת כי חולים מאומתים יילקחו לבידוד ב”מלוניות חולים” אבל קשה להבין כיצד יעבוד מנגנון כזה כשהתשובה לבדיקת קורונה אינה מיידית.

כך שממשלת ישראל החליטה לכלוא את השבים מחו״ל במבנים (וקודם לכן כנראה באוטובוסים) סגורים ולערב חולים עם בריאים, או במילים אחרות: להקים מדגרות קורונה. הסיבה הרשמית להחלטה: המוטציה החדשה של הנגיף שמאופיינת בהדבקה גבוהה בהרבה.

המבודדים בכפייה מגיעים משדה התעופה למלונית, שלשום. החלטות נטולות הגיון צילום: עמית שאבי

ממשלת ישראל ממשיכה לקבל החלטות נטולות הגיון אפידיומולוגי, שעלולות לגרום להדבקת שווא במחלה. החלטת הממשלה קובעת כי חולים מאומתים יילקחו לבידוד ב”מלוניות חולים” אבל קשה להבין כיצד יעבוד מנגנון כזה כשהתשובה לבדיקת קורונה אינה מיידית. כך שממשלת ישראל החליטה לכלוא את השבים מחו״ל במבנים (וקודם לכן כנראה באוטובוסים) סגורים ולערב חולים עם בריאים, או במילים אחרות: להקים מדגרות קורונה. הסיבה הרשמית להחלטה: המוטציה החדשה של הנגיף שמאופיינת בהדבקה גבוהה בהרבה.

מתרסקים בעיניים עצומות

גורם המכיר מקרוב את פעילות קבינט הקורונה אמר ל”כלכליסט” כי על פי הערכות לא רשמיות הממשלה הגיבה מאוחר מדי והמוטציה החדשה כבר מתפשטת בישראל. יתרה מזו, התחלואה מזנקת משום שהממשלה הגיבה באיחור לגל השלישי כולל המדיניות בגבולות. אחת ההחלטות התמוהות בהקשר זה היתה לאפשר לישראלים לשוב מדובאי ללא בידוד, גם אחרי שהתברר כי הנוסעים לשם מפרים את כל הנחיות הקורונה, על רקע שיקולים פוליטיים־דיפלומטים.

גורם אחר המייעץ לקבינט דווקא מוטרד מהתפתחויות מחוץ לנתב"ג ורומז כי ההיסטריה סביב המוטציה החדשה ומלוניות הבידוד היא מהלך של הסחת דעת. ״האסון הוא הזינוק בתחלואה עם או בלי קשר למוטציה. מה עושים לגבי זה? כלום. בירושלים מחלקות הקורונה התמלאו וקצב העליה בתחלואה גבוה משמעותית לעומת תחילת ספטמבר. אנחנו מתרסקים על חומה בעיניים עצומות. כשאתה שואל: ׳מה לגבי סגר שלישי׳, משיבים לך ש׳אין מה לעשות ויהיו עוד כמה מאות הרוגים כי הציבור לא בשל לסגר נוסף".

מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין צילום: אוראל כהן

מנהל בית החולים הדסה עין־כרם, הפרופסור זאב רוטשטיין תקף בחריפות בשיחה עם “כלכליסט” את מהלכי הממשלה. ״ברור שאנחנו מגיבים בהיסטריה לאפשרות שמוטציה של הנגיף שהגיעה מבריטניה תחדור ארצה. הערבוב של מאומתים עם לא מאומתים תחת קורת גג אחת היא בוודאי לא דבר רצוי. להפריד ולסגור אותם בחדרים זה נשמע לי קשה מדי ולא יתרום לאמון הציבורי. עדיף לבדוק את הנכנסים לארץ, לעשות בדיקת מטוש, ואם הפי.סי.אר שלילי אז הם לא מדבקים ואפשר לחזור על הבדיקות במשך כמה ימים רצופים. זה נראה לי פתרון הרבה יותר כלכלי ונכון מאשר לתקוע אותם לשבועיים במלוניות שאנחנו יודעים כבר שבכל העולם זה לא מקובל״.

בהיבט המשפטי, את הצעד האחרון בהחלטות קבינט הקורונה, כמו כל פגיעה בזכויות אדם, יש להעריך במבחן דו־שלבי: מבחן התכלית ומבחן המידתיות שפותחו בחוקי היסוד ובבג"ץ. התכלית ראוייה — בידוד חולים והרחקתם מהחברה. שלב המידתיות הוא מכשול גדול יותר: האם לא ניתן להשיג את אותה מטרה באמצעי פוגעני ואלים פחות כמו בידוד ביתי? והאמצעי הזה משליך גם על מבחן התכלית: האם סכנת ההדבקות במלוניות לא גבוהה יותר מאשר ההסתגרות במרחב הביתי.

מעגל של חוסר אמון

אין ספק שמניע מרכזי בהחלטת הכליאה במלוניות הוא חוסר האמון בישראלים שימלאו את חובת הבידוד הביתי. הישראלים הרי מוחזקים כתחמנים, כמפרי משמעת, ככאלה שאי אפשר לסמוך עליהם. זה מה שהממשלה חושבת על אזרחיה, ולא במפתיע, זה גם מה שרוב האזרחים חושבים על ממשלתם — כחבורת רמאים שלא ניתן לסמוך עליה.

בהקשר זה צריך להזכיר שישנה דרך נוספת, שטוב היה לו הייתה ננקטת קודם, והיא הגברת אכיפה. הנסיון להגדיל את הקנסות על הפרות הנחיות הקורונה, נכשל בגלל התנגדות של החרדים. כלומר — מסיבות פוליטיות שוודאי לא תרמו לאמון הציבור.