החשכ"ל: "ללא תקציב מאושר - בינואר יחסרו 5 מיליארד שקל לתקציבי המשרדים"

"ללא תקציב מאושר ל-2020 או תיקוני חקיקה, כבר בינואר 2021 יחסרו 5 מיליארד שקל במשרדי הממשלה. בסך הכל אנחנו מדברים על חוסר של למעלה מ-70 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים", כך אמר החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג בדיון בוועדת הכספים.

ועדת הכספים קיימה דיון בעניין עודפי תקציב והיערכות לשנת 2021, וזאת כיוון שעודפי תקציב לא ניתנים להעברה בהיעדר תקציב סדור. כך, ככל שלא יאושר תקציב ל-2020, לא יהיה ניתן להעביר עודפים בגובה 21 מיליארד שקל לשימוש ב-2021.

"ככל שלא עובר תקציב 2020, שנת 2021 תתחיל כתקציב המשכי, וזה ייצור 2 בעיות: בעיה ראשונה היא בסיס התקציב, כיוון שהוא לא כולל בתוכו את הוצאות הקורונה. במקרה זה הן יצאו מתוך הוצאות משרדי הממשלה ויוביל אותם למצב שהם לא ידעו להתמודד איתו – כי מדובר על תקציב 2019 מינוס 52 מיליארד שקל הוצאות קורונה", ציין איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר.

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר צילום: מיקי נועם אלון

סוגיה נוספת שהעלה טמקין היא העודפים "שבהעדר תקציב 2020 אין אפשרות להעביר את העודפים. הפצנו תזכיר חוק שמטפל בבעיות האלה, אבל אי אפשר להתחיל את השנה במצב הנוכחי. די מהר, אפילו בחודש ינואר ירגישו את המצב במשרדי הממשלה אם לא יהיה שינוי".

על פי מסמך שהכין מכון המחקר והמידע של הכנסת, העודפים, כלומר התקציב שלא בוצע בפועל בשנת 2019 היה כ-21 מיליארד שקל. משרדי הממשלה בהם התגלו עודפי התקציב הגבוהים ביותר לשנת 2019 היו משרד השיכון עם כ- 3.5 מיליארד שקל, משרד החינוך עם כ-3.1 מיליארד שקל, המשרד להגנת הסביבה עם כ-1.7 מיליארד שקל ומשרד הביטחון עם כ-1.6 מיליארד שקל.

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני צילומים: אלכס קולומויסקי

רוטנברג ציין בדיון כי "אנחנו צריכים להבין באיזה תרחיש אנחנו נמצאים. אם אין תקציב לשנת 2020 אז אנחנו נזרקים אחורה לתקציב 2019 שהוא התרחיש הקיצוני, התסריט הקשה. בתרחיש זה יכולתם של משרדי הממשלה לפעול לפי מדרג ההוצאות תהיה מאוד מאוד מוגבלת. כבר באזור ינואר יחסרו 5 מיליארד שקל בפעילות המינימלית של המשרדים וזה לאור העובדה שתקציבי הקורונה נכנסים גם הם. גם קרן החוב לשנת 2021 לצורך הדוגמה, גבוהה יותר מהקרן של 2019. כל זה מצטבר לסכום של מעל 70 מיליארד שקל מהמכסה הכוללת כך שהמכסות החודשיות למשרדי הממשלה יהיו יחסית נמוכים".

"מה שנאמר על העודפים הוא קריטי כי צריך להבין שהעודפים הם בגודל די קבוע שעובר משנה לשנה ובכך גם המקורות גדלים בהתאמה. אם המקורות והצד של התקציב לא יגדל ביחס לעודפים, המשמעות דה פקטו היא שעוד קיצוץ יתבצע בתקציבי המשרדים ואז תיווצר בעיה בשנה שלאחר מכן ולכן נושא העודפים פועל לרעת הפעילות הממשלתית דווקא בעת הזו של הקורונה. אם יאושר תקציב 2020 אנחנו במצב הרבה יותר טוב מבחינת המסגרות הכללות, זה יאפשר את המשך תפקוד הממשלה עד לאישור תקציב 2021, כאשר בכל מקרה בחלק משנה זו נהייה גם כן בתקציב המשכי".

במהלך דיון בנושא, עלה כי בהעדר תקציב מדינה וללא התאמות חקיקה, יקוצצו כ-100 מיליארד שקל מתקציבי המשרדים השונים, ללא כולל תשלומי החובות השונים של המשרדים.

בתום הדיון ביקש יו"ר הוועדה משה גפני מהייעוץ המשפטי לוועדה להכין חקיקה שתקדם הוועדה, במידה ולא יאושר תקציב ל-2020, שתקדם את העברת העודפים.