מניעת פיזור הכנסת מחר בספק: אין בינתיים 61 ח"כים שיתמכו בהצעת החוק

ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את החוק לדחיית מועד אישור התקציב, שימנע את פיזורה של הכנסת מחר (ג') בערב בשל אי אישורו של תקציב המדינה לשנת 2020. הצעת החוק תעלה עוד הערב להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

לפי הצעת החוק, הכנסת תאשר את תקציב המדינה ל-2020 עד ל-31 בדצמבר, ועד ל-5 בינואר 2021 תאשר הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תקציב המדינה לשנת 2021. אם עד למועד זה לא יאושרו שני התקציבים אזי הכנסת תתפזר והבחירות יערכו ב-23 במרץ 2021.

קודם להצבעה בוועדה הזהירה מ"מ היועמ"ש של הכנסת, עו"ד שגית אפק, כי "בהצעת החוק יש הארכת מועדים ומתן הזדמנות לממשלה להנחת חוק התקציב ולכנסת לאשר את התקציב. זהו אינו תיקון פשוט ומעלה שאלות משפטיות. בהארכה הקודמת בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי מחשש לשימוש לרעה בתיקון שנעשה לחוק יסוד. עם זאת, בזמנו סברנו בוועדת הכספים כי בין החלופה של תקציב המשכי שמנוהל על ידי החשב הכללי לבין אישור תקציב - מוטב לאפשר את ההזדמנות לאישור התקציב. לתיקון לשנת 2020 - מדובר בהארכה שתאפשר את אישורו של התקציב ההמשכי שחלק ניכר ממנו אושר כבר על ידי ועדת הכספים. עם זאת, לעניין התיקון לתקציב 2021 נראה שהתאריך ה-5 בינואר לסיום אישור התקציב 2021, ולסיום תהליך החקיקה, הוא מועד לא פשוט שכן הוא מקצר מאוד את יכולתה המעשית של הכנסת לפקח ולחוקק את הצעת חוק התקציב במועד ישים וריאלי".

הצעת החוק הזו צפויה לעלות הערב לקריאה ראשונה במליאה, על מנת להשלימה ולאשרה בקריאה שנייה ושלישית עד מחר בערב. לצורך אישור החוק דרוש רוב של 61 חברי כנסת במליאת הכנסת בשלוש הקריאות, ולפי שעה לא ברור אם יושג רוב כזה בקולות הקואליציה. הקואליציה אמנם מונה 72 חברי כנסת, אלא ש-9 מהם צפויים להתנגד: יפעת שאשא ביטון (כולנו), יועז הנדל וצבי האוזר (דרך ארץ), שרן השכל ומיכל שיר (ליכוד), אסף זמיר, מיקי חיימוביץ, רם שפע, ותהילה פרידמן (כחול לבן).

ח"כ איתן גינזבורג, יו"ר ועדת הכנסת. נכנס לבידוד צילום: יריב כץ

כמו כן, שלושה ח"כים מהקואליציה לא יכולים להשתתף בהצבעה משום שחלו בקורונה: ח"כ הילה וז'אן שי (כחול לבן), יעקב אשר (יהדות התורה) ודוד ביטן (ליכוד), המאושפז בבית החולים. בנוסף: לא ברור אם ח"כים נוספים מעבר לח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) יידרשו להיכנס לבידוד לאחר שנפגשו עם חברת הכנסת וז'אן שי בשבוע שעבר.

יצוין כי בכנסת נערכה בימים האחרונים בדיקה אם ניתן להביא למשכן חברי כנסת שחולים בקורונה כדי שישתתפו בהצבעות במליאה, אבל משרד הבריאות התנגד.

בתוך כך, ח"כ בצלאל סמוטריץ (ימינה) תבע שוועדת הכנסת תכניס להצעת החוק האמורה גם את הצעת החוק המסדירה את פעילות המדינה החל מ-1 בינואר 2021, במידה שהכנסת לא מאשרת את תקציב המדינה לשנת 2020.

היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, עו"ד ארבל אסטרחן, השיבה כי ועדת הכנסת לא יכולה לעשות כן מאחר שהנושא של תקציב המשכי לא נמצא בסמכותה. עם זאת, הסבירה כי ועדת החוקה חוק ומשפט שדנה בחוקי יסוד, מוסמכת לעשות כן. ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה אתמול לקריאה ראשונה הצעת חוק לפיזור הכנסת וניתן לשלב את הצעת החוק התקציב ההמשכי בהצעת החוק הזו.

אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית צילום: אלכס קולומויסקי

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, הזהירה את הח"כים שאם הכנסת תתפזר אוטומטית ב-5 בינואר והבחירות יערכו ב-23 במרץ, פרק הזמן הזה של 76 יום יהיה קצר מהדורש לוועדת הבחירות - תקופה של כ-90 יום.

לדברי עדס, "זה לא פרק זמן מעשי וסביר לקיום מערכת בחירות כזו,  לא מתוך הטעם של חוסר יכולת ביצועית, זה פשוט בלתי אפשרי. אני מתריעה שאם לא נתחיל מיידית עם חקיקת החוק הזו, ויהיו את כל 90 הימים ולהיערכות הכל כך מיוחדת - אז יש ממש סכנה לקיום מערכת הבחירות כהלכה באופן תקין וראוי, כפי שאנו מצפים במיוחד בצל הקורונה".

עדס ביקשה להכניס סעיף לחוק להתפזרות הכנסת שאגף התקציבים יתן לוועדה מקדמה של 60 מיליון שקל לצורך תחילת הקמת מערך ההקמה. "ללא ההסכום הזה אני לא יכולה להתחיל להתחייב למיכרזים, הקמת ועדות בחירות איזוריות ועוד". כמו כן, ביקשה לחוקק סעיף שיאפשר לוועדה לגייס עובדים מיידית ולשחרר אותם מעבודתם במקום שבו הם עובדים.

יוגב גרדוס, מ"מ ראש אגף התקציבים באוצר, השיב לעדס שהוא מוכן לשוחח איתה אבל הבהיר כי אין הליך שבו מוציאים כסף בלי הצעת תקציב או חוק.