המצור על קטאר: שנים של חשדנות וסכסוך במפרץ

בתחילת החודש נשמעו מהמפרץ הפרסי קולות אופטימיים בדבר סיום הסכסוך בין סעודיה והאמירויות מצד אחד לקטאר מהצד השני. רוח הפיוס המחודשת אמורה להיות מתנת פרידה של המפרציות לממשל טראמפ האוהד או מתנת כניסה לממשל ביידן.

פומבית, הסכסוך במפרץ החל ביוני 2017 כשסעודיה, האמירויות, בחריין ומצרים הכריזו מצור על קטאר בשל מה שהוגדר תמיכתה בטרור האסלאמיסטי. בפועל, שורשי הסכסוך עמוקים וחוזרים שנים לאחור. מדובר במאבק כוחות פנים־מפרצי על הגמוניה, כבוד ומשאבים. עד אמצע שנות התשעים, כשהתגלו שדות הגז הענקיים בקטאר, היא נחשבה למדינה קטנטנה ושולית שיישרה קו בדרך כלל עם ההחלטות הסעודיות. כשמיליארדי הדולרים החלו לזרום לקופתה, היא השתמשה בהם כדי לשוות לעצמה מעמד של שחקן מוביל ועצמאי בעל משקל בינלאומי והחלה לרכוש נכסים עולמיים בפרופיל גבוה. לשיא ההכרה הבינלאומית הגיעו הקטארים עם הזכייה באירוח אליפות העולם בכדורגל ב־2022.

רשת אל ג'זירה, שהפכה לאחד מסמליה המסחריים של קטאר, הוקמה כחלק מהאסטרטגית השיווק הזאת. בשנותיה הראשונות, כשהרשת נתפסה כעצמאית ופורצת דרך בעולם הערבי, היא חיזקה את תדמיתה של קטאר ככוח מוביל במזרח התיכון שיש להתחשב בעמדתו. הדברים לא היו לרוחן של שתי המנהיגות המסורתיות של האזור - סעודיה והאמירויות. "האביב הערבי" ב־2011, כשקטאר תמכה במפגינים באמצעות שופרה הטלוויזיוני, יצר את הקרע שספק אם ניתן לאחותו. גם אם מאמצי התיווך יצליחו להביא להכרזה על סיום הסכסוך, החשדנות והתיעוב האישי בין המנהיגים יהפכו את ההכרזה הזו ללא יותר מהפסקת אש זמנית.

נמל התעופה חמאד, דוחא, קטאר צילום: שאטרסטוק