האחים איציק ואמיר דיין נעצרו בחשד להעלמת הכנסות במאות מיליוני שקלים

האחים אמיר ואיציק דיין, שניים מעשירי המשק, המשתדלים לרוב להישאר מתחת לרדאר, חשודים בהעלמת מס של עשרות מיליוני שקלים וכן שרימו את רשות המסים והסתירו ממנה הכנסות של מאות מיליוני שקלים. כך הותר היום לפרסום.  

החשד המיוחס להם הוא כי הציגו מצג שווא לפיו נכסים בגובה מאות מיליוני שקלים מוחזקים בנאמנות על ידי תושב צרפתי קשיש, אשר מתכחש לכך בכל תוקף, וכל זאת על מנת להתחמק מתשלומי מסים בישראל בגובה עשרות מיליוני שקלים.

ברשות המסים חושדים כי מדובר בנאמנות פיקטיבית, מאחר והכנסותיו של הקשיש הן זעומות ומסתכמות ב-30 אלף יורו בלבד בשנה. החוקרים חושדים כי יוצר הנאמנות הוא למעשה מה שהם מכנים "קוף" – כלומר שהוא לא הבעלים האמיתי של הנכסים והכספים, וכי הנאמנות נועדה להסתיר את מקור הכספים. חוקרי הרשות אספו חומרים המעידים לטענתם כי "כל הנאמנות הזו היא פיקציה".

השניים נעצרו כבר בתחילת נובמבר לחקירה, ושהו יומיים במעצר, מחשש לשיבוש הליכים. הם הכחישו בחקירתם את החשדות המיוחסים להם וטענו כי מדובר במחלוקת אזרחית-מקצועית המתנהלת מול רשות המסים כבר חודשים ארוכים, לגבי גובה שומת המס שהם צריכים לשלם למדינה. לשיטתם, החלטת המדינה להעביר את המחלוקת למישור הפלילי כולל מעצרם לחקירה, היתה כוחנית ולא מוצדקת. והם משוכנעים כי הסיפור יסתיים לבסוף בהסדר כספי מול רשות המסים.

אמיר ואיציק דיין נחקרו כחשודים. האח הבכור במשפחה, מיקי דיין, הוזמן לתשאול במסגרת החקירה ולמתן עדות. בנוסף העידו בפרשה גורמים נוספים ממשפחת דיין, בין השאר גרושתו של אמיר דיין, איתה הוא מסוכסך.

כחלק מהסכמות אליהם הגיעו הדיינים עם רשות המסים עם מעצרם, הצדדים ביקשו מבית המשפט, במהלך חריג במיוחד, להוציא צו איסור על פרסום שמם של האחים החשודים למשך 45 יום בעוד מנגד הם ייעצרו ליומיים לצורך חקירתם, הסדר שקיבל את אישור בית המשפט. כעת, רק לאחר עתירה של כלכליסט, שיוצג בידי עורכי הדין תמיר גליק ובר לאודון ממשרד ליבליך מוזר גליק, ביחד עם כלי תקשורת נוספים, הותר שמם של האחים לפרסום. זאת לאחר דיון בשתי ערכאות – בשלום ובמחוזי.

שופטת בית משפט השלום בתל אביב ענת יהב והן שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מעין בן ארי קבעו בהחלטותיהן כי יש חשד סביר לביצוע המעשים המיוחסים לחשודים, המצדיק את פרסום שמם, ופסקו שפומביות הדיון והאינטרס הציבורי בפרסום גוברים על החשש לנזק שייגרם לאחים דיין מהפרסום.

בהחלטתה מ-10 בדצמבר קבעה השופטת יהב כי האחים דיין "לא עמדו ברף המתבקש ל'נזק החמור' הצפוי מפרסום פרטיהם, בהתחשב בחשד המבוסס דיו לשלב זה ובאינטרס הציבורי". על החלטה זו הגישו השניים ערעור לבית המשפט מחוזי, באמצעות עורכי הדין נתי שמחוני וחיים גבאי. השופטת בן ארי דחתה את הערר, וקבעה בהחלטתה מ-15 בדצמבר כי יש חשיבות ביידוע הקהילייה העסקית בחשד נגד השניים המצדיק את פרסום שמם: "לא עלה בידי העוררים להוכיח כי ראוי להעדיף את מניעת הנזק לעומת האינטרס הציבורי, הגלום בעניין הציבורי, לרבות יידוע גורמים כלכליים ולקוחות פוטנציאליים בדבר החשדות". היא עיכבה את הביצוע עד להיום (ה') בשעה 13:00.

מימין: אמיר דיין ואיציק דיין צילום: אלכסנדר קורנר אוראל כהן

חקירה סמויה בארץ ובחו"ל וחשש לשיבוש חקירה

החשדות נגד אמיר ואיציק דיין הם פרי חקירה סמויה של היחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים ובשיתוף פקיד שומה חולון, פקיד שומה חקירות תל אביב והרשות לאיסור הלבנת הון, והוא כוללת פעולות חקירה שנעשו הן בישראל והן בחו"ל. החקירה הפכה לגלויה ב-9 בנובמבר עם מעצרם של השניים, מחשש לשיבוש הליכי חקירה, ותפיסת המחשבים שלהם.

ברשות המסים חושדים כי אמיר ואיציק דיין, לא דיווחו על הכנסות רבות מקרן נאמנות, שהוקמה בשנת 2001, בה הם הנהנים, למרות שנעשה בינם לבין הרשות הסדר מס בנוגע לאותה קרן בשנת 2014. יוצר הנאמנות הוא אזרח צרפתי בן 90 בשם ז'ק מלכה, אביה של גרושתו של איציק דיין. לפי החשד, בשלב הסדרת תשלום המס על קרן הנאמנות רשות המסים לא קיבלה מידע מלא על מקור הכספים והיקפם וכעת חשודים השניים כי עברו עבירות מס חמורות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. מנגד טוענים הדיינים כי כאשר הנאמנות הזו נכנסה להסדר בשנת 2014 עם רשות המסים, הוצגו לרשות המסים כל המסמכים והמידע הרלוונטיים ונעשתה לה שומת מס מסודרת, והמס שולם למדינה, וגם אם נעשתה טעות בגובה המס שנקבע - ניתן לתקנה במישור האזרחי.

כאמור, ב-9 בנובמבר הוטל על ידי בית משפט השלום בתל אביב צו איסור פרסום על הפרשה למשך 45 יום (שתוקפו קוצר כעת בעקבות עתירת כלי התקשורת), זאת כחלק מהסדר שאליו הגיעו עורכי דינם עם רשות המסים, לפיו הם ייעצרו ליומיים בעוד על שמם יחול צו איסור פרסום. בנוסף הוסכם כי השניים ישוחררו בתנאים מגבילים הכוללים ערבות בנקאית בגובה של 300 אלף שקל לכל אחד, וערבות צד ג' של 250 אלף שקל עבור כל אחד. הערבים היו האחים האחרים במשפחה: אבי דיין ויעקב דיין. בנוסף הוסכם כי הדרכונים של אמיר ואיציק דיין יישארו בידי רשות המסים למשך 180 יום, אך הם יוכלו לטוס לחו"ל ולבקש את הדרכון לצורך כך. ואמנם אמיר דיין טס לאחר מכן לגרמניה לצורך ניהול עסקיו.

מקורבים המכירים את פרטי החשדות נגד השניים אמרו השבוע כי "מדובר באירוע שנופח מעבר לכל פרופורציה בגלל סכסוך גירושין. הסיפור מתנהל בהליך אזרחי מול רשות המסים למעלה משנה בדיוק באותו נושא, והפך לחקירה. ברור הצורך של רשות המסים לבדוק את הטענות שהגיעו אליה בהמשך לסכסוך הגירושין של אמיר, אבל יש הרבה מידע לא נכון שמתפרסם".

לדברי המקורבים, "המשפחה רגועה ובטוחה שכאשר הערפל יתפזר יתברר שהרעש היה מוגזם, ושהם לא עשו שום דבר לא תקין. זה בסך הכל ויכוח על שומות מול רשות המסים. הם הקפידו כל השנים לעבוד מאוד מסודר בכל תחום, ובטח בתחום המיסוי. הם עבדו עם היועצים הכי טובים בארץ ובעולם בתחום המיסוי, ומאמינים שיגיעו להבנות עם רשות המסים".

צילום: אלכס קומולויסקי

"סכסוך אזרחי שהתגלגל למישור הפלילי"

בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בתל אביב במסגרת ההליכים להסיר את צו איסור הפרסום, אמר עו"ד תמיר גליק כי "צווי איסור הפרסום ללא שום הנמקה הוא משהו שצריך מזמן היה להעלם מהעולם... הסכמה בין רשות המסים לבין החשוד שכללה הסכמה לצו איסור פרסום היא הסכמה שאין לה שום משקל. היא מחייבת את בית המשפט. הצדדים לא יכולים לוותר בשמו של הציבור על זכות הציבור לדעת. יכול להיות שבנקודת זמן מסוימת לשני הצדדים נח שיהיה איסור פרסום, אבל בית המשפט לפי פסיקה עקבית וחדשה לא אמור לאשר עסקאות כאלה".

סגן פקיד שומה חקירות ת"א יוני דוד אמר בדיון כי "מבחינתנו, ברירת המחדל היא פרסום. זו ברירת המחדל הראשונית. כאיזון בין שיקולי החקירה לבין אינטרסים אחרים, אנחנו הסכמנו לדחות את הפרסום ב-45 ימים, לאחריהם כמובן ברירת המחדל היחידה היא פרסום. אבל, הגענו להסכמות ואנחנו כרשות צריכים לחדד את ההסכמות אליהן הגענו".

עו"ד חיים גבאי

עו"ד חיים גבאי (לשעבר סמנכ"ל ברשות המסים), המייצג את איציק דיין, טען בדיון כי עוצמת החשדות בתיק נמוכה. לדבריו ביוני 2015 נחתם הסכם שומה בתיקה של נאמנות מלכה (שמה של הנאמנות באמצעותה חשודים הדיינים כי הסתירו את הכספים) בפקיד שומה ת"א 3 לבין מייצג הנאמנות, והמיסוי שלה הוסדר. זאת בהמשך למהלך הסדרה בתחום הנאמנויות שהוציאה רשות המסים ב-2014 (לאחר שלפני כן הן לא מוסו), ושבמסגרתו גבתה הרשות מס בשיעורים שנעים בין 3%-6% על נאמנויות כתלות באם היוצר בחיים ועוד.

"במקרה שלנו", הוא אמר, "גם הנאמנות הזו כאשר נודע שיש חובה להסדיר את המיסוי, פנתה לרשות המסים, שטחה במסגרת ההסדר את כל מה שרשות המסים ביקשה, המציאה מסמכים לגבי כל הנכסים, והגיעה לתוצאת מס. תוצאת המס שולמה כאשר נבדקה הנאמנות לפני ולפנים. בבקשת המעצר טענו חבריי שפקיד השומה טעה. את הטעות הזו הוא יכול היה לתקן... מאז שנת 2015 הנאמנות הגישה דוחות במועד ושילמה את המס שנדרש... כל מה שאמרו לנאמנות או כל מה שקבעו לנאמנות - הנאמנות שילמה".

עו"ד נתי שמחוני צילום: יריב כץ

עו"ד נתי שמחוני, המייצג את אמיר דיין, אמר בדיון כי "ברור לקולי עלמא שמדובר בסכסוך אזרחי שמתנהל ברשות המסים מזה מספר חודשים. רק עתה הוא התגלגל למישור הפלילי. לעניות דעתנו ראוי שיישאר באכסניה האזרחית". עוד הוסיף שמחוני בדיון, כי הקטליזטור לחקירה של רשות המסים נובע מההליכים המתנהלים בין מר אמיר דיין לגרושתו, איתה הוא מסוכסך.

כאמור, שופטת השלום ענת יהב, שהסירה את צו אסור הפרסום בהחלטתה היא קבעה כי הנזק שטוענים הדיינים שעשוי להיגרם להם כתוצאה מפרסום שמם אינו חריג ושונה מבכל מקרה אחר: "לא מצאתי שהנזק שהוצג לעיוני נכנס תחת כנפיו של החריג. מצאתי שיש לבטל את צו איסור הפרסום שניתן והוא אינו שונה מכל חשוד אחר ששמו הטוב חשוב לו כגופו ממש".

"ההסכמה לאיסור הפרסום למשך 45 יום הייתה כחלק מחבילה שניתנה"

בדיון שהתקיים בערעור שהגישו הדיינים למחוזי, טענו שוב הסנגורים של השניים כי אין להתיר את פרסום שמם, לפני תום תקופת ההסכמה של 45 הימים אליהם הגיעו עם רשות המסים. עו"ד גבאי חזר ואמר לגבי הנאמנות הזרה כי "יוצא שזו נאמנות זרה אבל גיירו אותה כיוון שהנהנים הם תושבי ישראל. הנהנים הם החשודים שנחקרים כרגע... החובות להטלת הדיווח כמו גם תשלום המס חלו על היוצר, הנאמן. מעולם לא חייבו את הנהנים שהם לא היו צד לעניין... בשנת 2014 ברגע שקמה החובה להגיש דו"ח, הם שכרו שירותי עורכי דין, פנו לרשות המסים, הציגו את כל המסמכים שהו ברשותם או שהתבקשו להמציא ומוסו... שיעור המס בהסדר היה מאוד נמוך, וזה בדיוק עוצמת החשד וזו חולשת החשד... גם בשלב המעצר ששמענו בבית המשפט שפקיד השומה טעה, אפשר היה לתקן את הטעות. טעות זה לא תחליף למחשבה פלילית לעבירה מסוג פשע".

עו"ד נגה בליקשטיין שחורי, שייצגה את המדינה בדיון אמרה כי "אנו טוענים שקיים חשד סביר. ההסכמה לתקופה של איסור הפרסום למשך 45 יום הייתה כחלק מחבילה שניתנה וגם לצרכי החקירה. בשלב הזה אין צורך חקירתי, וזה רק משום שאנו עומדים מאחורי ההסכמה".

עו"ד גליק טען מנגד: "בהתאם לחוק בתי המשפט יש הוראה שקובעת את חוק 48 שעות. כל יום וכל שעה שחולפים ואיסור הפרסום נשאר על כנו, זו פריבילגיה שמנוגדת לחוק. זה מקרה שאפילו לא מגרד את תחתית המקרים הספורים והבודדים שבהם בתי המשפט נעתרו לבקשות חשודים בנימוק של נזק חמור לחשוד... אם הייתה הסכמה בין הצדדים בדיון, זו שערוריה... העובדה ש(החשודים) מגדירים עצמם כבעלי מעמד במשק הישראלי, גם בעובדה זו יש כדי להכניסם למשבצת של דמות ציבורית, כשאנו יודעים שמדובר בטייקונים, ואם אני רוצה לשכור או לקנות רכב, אני מפרנס אותם, אם אני רוצה לנפוש במלון אני מפרנס אותם... מערכת המשפט צריכה לעשות דין אחד בין טייקונים לבין האדם הפשוט".

כאמור, שופטת המחוזי מעין בן ארי, שדחתה את הערר קבעה: "כפי שעולה מהדו"ח הסודי של היחידה החוקרת אשר הוגש לעיוני... קשה לקבוע כי לא קיים חשד סביר כנדרש לשלב זה של ההליך, חשד אשר התעצם עם התקדמות החקירה... הגם שנראה כי אין המדובר בעבריינות שלגביה קיים בהכרח אינטרס ציבורי בפרסום על מנת להניע קורבנות נוספים להתלונן, הרי שמקובלת עלי טענת המשיבים (כלי התקשורת), לפיה נודעת חשיבות ליידע גורמים בנקאיים ולקוחות פוטנציאליים אודות החשדות, זאת בין היתר נוכח ההיקף של העלמת המס הנטענת ואופן ביצועה הנטען".

בנוסף קבעה השופטת בן ארי לגבי ההסכמות בין רשות המסים לאחים דיין לגבי איסור הפרסום ל-45 יום במהלך הארכת מעצרם: "לטעמי זו אינה יכולה לגבור על העקרונות הכלליים והוראות הדין. כידוע, בית המשפט אינו מחוייב לאמץ הסכמה מעין זו ואינו פטור מבחינת הוראות הדין וזכות הציבור לדעת".

עוה"ד נתי שמחוני וחיים גבאי, מסרו היום בתגובה: "אמיר ואיציק דיין הינם אנשי עסקים מכובדים שמעולם לא דבק בהם כל רבב. הנושא הנבדק ברשות המסים – שמקורו בסכסוך גירושין – הינו מורכב והאחים דיין יוצגו, בהקשרו, על ידי מיטב המומחים. בשל כך, ראוי היה כי הנושא יבחן במישור האזרחי בלבד. אמיר ואיציק דיין פועלים בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא מול רשות המסים ובטוחים כי בסיום החקירה יתברר כי לא נפל כל דופי בהתנהלותם".

כך עשו הדיינים את הונם 

אמיר דיין (46) הוא הצעיר מבין 12 אחים ואחיות למשפחת דיין (אחד האחים, דודו נפטר לפני כמה שנים במפתיע), ומנהל את עסקיו לרוב עם אחיו איציק (58), ובחלק מהמקרים גם עם האח הבכור מיקי. אמיר נחשב ל"מוח" מאחורי פעילות האחים והאחיות, שלכל אחד מהם עסקים משל עצמו. הוא מחלק את זמנו כיום בין גרמניה לישראל.

אמיר עבד בתחילת דרכו בעסקים המשפחתיים, ובראשם ברשת שרוני קרמיקה בארץ, יבואנית קרמיקה, גרניט ופורצלן, שבבעלות המשפחה. שם הוא חבר לאחיו איציק, ומאז השניים לרוב הולכים יחדיו. את הפריצה שלהם הם עשו יחדיו בשנת 2008 כאשר החלו לרכוש נדל"ן בגרמניה במחירי שפל שמאז עלו בקרוב לפי 20, בעיקר באמצעות מימון בנקאי ומינוף, תוך כדי שהם משביחים את הנכסים ומעלים את שיעור התפוסה בהם. שווי הנכסים האמירו וכך גם הונם של הדיינים, שמחזיקים כיום באירופה בעיקר בגרמניה, פורטפוליו של אלפי נכסים – בעיקר מלונות ומשרדים להשכרה.

"כך הם עשו את עיקר הונם", אומר גורם המכיר את עסקי משפחת דיין בגרמניה, "זו היתה תקופה מדהימה להשקיע בה בגרמניה אחרי המשבר העולמי, כשמחיר למ"ר בברלין היה כ-500 יורו, ומאז הוא עלה לכ-9,000 יורו למ"ר. הם גם קנו נכסים עם 50% תפסוה והצליחו למלא אותם כמעט לגמרי. כך הם הרוויחו פעמיים – גם מעליית ערך הכנסים וגם מעליית התקבולים מהשוכרים".

המשפחה, שבדרך כלל מנסה להתרחק מחשיפה תקשורתית, עלתה לכותרות בשנים האחרונות בעיקר סביב כניסתה להשקעה בישראל עם רכישת חברת אפריקה מלונות, בעלת רשת המלונות קראון פלאזה והולידיי אין, מאפריקה ישראל וחברת נץ. ההשקעה בוצעה בשני סבבים ב-2016-17 בסכום כולל של כמיליארד שקל. כיום מחזיקה הרשת בארץ שבעה בתי מלון בפריסה ארצית שבהם 1,695 חדרים.

בהמשך, בשנת 2017, רכשו אמיר ואיציק דיין ביחד עם קרן אפולו האמריקאית מניות בחברת הנדל"ן המניב הפעילה בגרמניה ADO, מתחת לאף של שרי אריסון בעלת השליטה לשעבר בשיכון ובינוי. זה היה מהלך מהיר ואגרסיבי, שבו הדיינים זיהו עיוות במחיר השוק והזדמנות לסיבוב מוצלח, מהלך שהוביל למלחמות שליטה ב-ADO ולזינוק במנייתה. בשנת 2019 מכרו הדיינים את אחזקותיהם בחברה ברווח אדיר לחברת אדלר הגרמנית.

ניצול הזדמנות אחר של הדיינים בהובלת האח אמיר היה בתחילת משבר הקורונה, בחודש מרץ השנה, עם הסחרור העסקי אליו נכנסו יצחק תשובה וקבוצת דלק. דיין רכש את האחזקה של סיטיבנק (כ-12%) בחברת דלק קידוחים של תשובה שהועמדה למכירה במחיר אטרקטיבי. תשובה זעם על המהלך אך לבסוף רכש מדיין בחזרה כ-7% מהמניות, שנמכור לו כמובן ברווח מהיר. מאז המניה האמירה, וכיום הדיינים עדיין מחזיקים בכ-4.5% ממניות דלק קידוחים בשווי של כרבע מיליארד שקל.