השקל מוסיף להתחזק מול המטבעות העיקריים
אחרי שנסקה אתמול מול המטבע הישראלי והמטבעות המובילים בעולם, שבה הליש"ט לירידות, לפחות מול השקל: ירדה ב-0.3% והשער היציג נקבע על ל-4.355 שקלים; בבריטניה ובאיחוד לא מוותרים על הסכם סחר חדש טרם הברקזיט; מחר החלטת ריבית אחרונה של הפד ב-2020, צפוי להותירה על אפס, הדולר יורד ל-3.255 שקלים; הראל: "השקל חזק כתמיד, התאוששות מהירה של היצוא הביאה את העודף בחשבון השוטף לשיא"
המטבע הבריטי ממשיך במגמה השלילית שלו מהתקופה האחרונה - נחתך היום (ג') ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 4.355 שקלים. מול הדולר הליש"ט מטפסת ב-0.4% ל-1.338 דולרים. מול היורו הליש"ט עולה ב-0.5%: מטבע הגוש ניצב על 0.906 ליש"ט. וחזרה לזירה המקומית - הדולר יורד ל-3.255 שקלים, היורו נחלש ל-3.950 שקלים.
- עוד התחזקות קלה בשקל; הפאונד קופץ ב-1.4% מול הדולר
- לראשונה מיולי, הפאונד מתחת ל-4.3 שקלים; הדולר יציב על 3.25 שקלים
- הדולר יציב על 3.25 שקלים; הפאונד צולל אחרי פסגה כושלת בין בריטניה לאיחוד
לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "השקל חזק כתמיד - התאוששות מהירה של היצוא הישראלי ברבעון השלישי הביאה את העודף בחשבון השוטף לשיא, דבר שמסביר בין היתר את חוזקו של השקל. נתוני מאזן התשלומים הראשוניים לרבעון השלישי הראו עלייה חדה בעודף של החשבון השוטף ל-6.4 מיליארד דולר (על פי נתונים מנוכים עונתיות), הגבוה ביותר בהיסטוריה, וקרוב ל-5% מהתוצר (ב-4 הרבעונים האחרונים). עלייה קלה ביצוא השירותים ולצדה עלייה גדולה יותר ביצוא הסחורות היו הגורמים העיקריים לכך".
קליין הוסיף כי "במקביל, גם ההשקעות הזרות הישירות בישראל עמדו על 4.1 מיליארד דולר, כך שכבר ב-3 הרבעונים הראשונם סך ההשקעות הישירות דומה ל-2019 כולה. הגורמים הללו ממשיכים לתמוך בחוזקו של השקל".
כלכלני בנק הפועלים: "בשבוע החולף השקל התחזק ב-0.6% נוספים מול סל המטבעות. ככל שהייסוף בשקל נמשך, נוצר מומנטום שלילי לדולר שהאיץ מכירות מט"ח של חברות יצואניות לדוגמה. חלק מהגורמים לייסוף החד, כמו היעדר נסיעות של ישראלים לחו"ל, אינו בר-קיימא, וזה אילץ את בנק ישראל לרכוש מט"ח בהיקף של כ-17 מיליארד דולר מתחילת השנה".
בפד ממתינים לכניסת ביידן לתפקיד
בנושא הברקזיט אמר קליין כי "מנהיגי בריטניה והאיחוד האירופי ממשיכים לעמוד על הרגליים האחוריות ולא מוכנים לוותר במשא ומתן על הסכם הסחר המשותף, למרות ההבדלים הקטנים בין הצדדים".
בגוש עצמו מסביר קליין כי "לאחר קרוב ל-8 חודשים של משא ומתן, מנהיגי האיחוד האירופי אישרו סופית קרן חילוץ משותפת של כ-750 מיליארד יורו לצד תקציב של קרוב לטריליון יורו. אין כמעט חששות ממימון התוכניות בשל ההרחבה הנוספת של תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי בגוש היורו להתמודדות עם המשבר שכבר מגיעה ל-1.9 טריליון יורו".
על החלטת הריבית של הפד מחר אמר קליין: "אנו צופים שהבנק ימשיך להדגיש את הנחיצות בהרחבה ממשלתית נוספת נוכח ההתאוששות הלא אחידה ואי-הוודאות הגדולה לגבי התחלואה. זאת, אף שהשבוע מינהל התרופות והמזון האמריקאי אישר שימוש בחיסון של Pfizer. אנו סבורים שהבנק לא ישנה את מדיניותו וימתין לפחות עד כניסתו לתפקיד של הנשיא החדש והתבהרות הסיכויים להרחבה נוספת. בנוסף, הבנק יפרסם את העדכון הרבעוני של תחזיותיו. אנו צופים שהבנק יאשרר את הצפי להשארת הריבית הקצרה ללא שינוי לפחות עד לסוף 2022 ושיעדכן קלות כלפי מטה את תחזיותיו לשנה הבאה".