בדרך למטה: 100 אלף איש יצאו ממעגל העבודה

ככל שעובר הזמן המשק לומד לתפעל את עצמו מרחוק, בעלי ההכנסות הגבוהות והכישורים חוזרים לעבודה והחלשים נשארים מאחור. שיעור התעסוקה של אלו שאינם בעלי תואר אקדמי ירד בכ־22%, לעומת ירידה של 10% בתעסוקת בעלי התארים. עוד יותר נפגעו מי שאין להם תעודת בגרות. זה אומר שהעניים הופכים לעניים יותר ואנשים שהיו כמעט עניים הופכים לעניים.

שירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

הירידה בשיעור התעסוקה בולטת במיוחד בקרב שתי אוכלוסיות יעד של המדינה לשיפור התעסוקה, הגברים החרדים והנשים הערביות. שיעור התעסוקה של גברים חרדים ירד ב־25% בהשוואה ל־2019, ושל נשים ערביות ב־21%.

שיעור התעסוקה, בניגוד לאחוז האבטלה, משקף גם אנשים שהתייאשו מלעבוד. כך, שיעור האבטלה אצל החרדים עומד על כ־25% לעומת 14% אצל הערבים. אבל דווקא הנתון הערבי שלילי יותר. אצל הערבים רבים הפסיקו לחפש עבודה ויצאו מכוח העבודה. לכן נרשמה אצלם ירידה של כ־12% בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה לעומת 2019. האוצר קובע ש"הישארות מחוץ לכוח העבודה של האוכלוסייה הערבית, ככל שתמשך, עלולה להקשות על קצב ההתאוששות של שוק העבודה בשנים הבאות".

על פי הסקירה בכלל האוכלוסייה כ־100 אלף עובדים שפוטרו מעבודתם או שמקום עבודתם נסגר מתחילת המשבר אינם מחפשים עבודה. 100 האלף האלה הם הפער בין החישוב המרחיב של המובטלים על פי הלמ"ס, שהוא החישוב הריאלי, לחישוב המצומצם שהאוצר משתמש בו. כשהאוצר בוחר להתעלם ממתייאשי שוק העבודה הוא טומן את הראש בבוץ טובעני.

הקורונה מוכיחה כמה חשוב לא רק לשלב בעבודה אלא גם לשלב בעבודה איכותית שמקנה יציבות תעסוקתית. לכן ההתאוששות של עובדים חלשים רבים שאיבדו את מקום עבודתם תלויה בהכשרה מקצועית, הסבה או לפחות שיפור מיומנויות.

מדינת ישראל איבדה ארבעה חודשים שבהם העובדים ישבו בבית אבל שר האוצר ישראל כץ עיכב תקציבים להכשרה מקצועית כדי להקים מנהלת למטרה זו במשרדו. על כץ מוטלת עכשיו האחריות להראות שהמנהלת שלו תהיה כל כך מהירה ויעילה ותצדיק את כל הנזק שגרם.