מחקר: נוגדנים בקרב חולי קורונה עלולים לגרום לסיבוכים גם לאחר שהנגיף הובס

חוקרים באוניברסיטת ייל גילו בדמם של חולי קורונה כמויות גדולות של נוגדנים ללא כיוון מוגדר, שתקפו איברים, רקמות ואת המערכת החיסונית עצמה, במקום להילחם בנגיף הפולש.

המדענים השוו בין התגובות החיסוניות של חולי קורונה ואנשים בריאים, וגילו בקרב חולים נוכחות נוגדנים זרים. הנוגדנים הללו חסמו הגנות אנטי-ויראליות, חיסלו תאים חיסוניים מועילים ותקפו את הגוף במספר חזיתות, מהמוח, כלי הדם והכבד ועד לרקמות חיבור ומערכת העיכול.

בבדיקות נוספות התגלה כי ככל שהיו יותר נוגדנים זרים כאלה בדם, כך המחלה היתה חמורה יותר. בקרב חולי הקורונה התגלו יותר נוגדנים שתקפו את גופם מאשר בקרב חולי זאבת - מחלה אוטואימונית (מחלת חיסון עצמי) שנגרמת על ידי נוגדנים זרים דומים.

חולה קורונה במלבורן, אוסטרליה צילום: Darrian Traynor

"חולי קורונה מייצרים נוגדנים זרים שמפריעים לתגובה החיסונית כנגד הנגיף", הסביר ארון רינג, אימונוביולוג מאוניברסיטת ייל, שהוביל את המחקר.

"אנחנו מאמינים שהנוגדנים הללו מזיקים לחולי קורונה", אומר רינג, בהוסיפו כי ההשפעות המזיקות עלולות להמשיך גם זמן רב לאחר שהנגיף נעלם. "משום שנוגדנים יכולים לשרוד זמן רב, משתמע מכך כי הם תורמים להתפתחות של קורונה ארוכת טווח", הוא הסביר.

נראה כי ההשלכות ארוכות הטווח של המחלה משפיעות על כ-10% מבני 49-18, כאשר הנתון עולה לאחד מכל חמישה בקרב בני למעלה מ-70.

רינג חבר לפרופסור לאימונוביולוגיה בייל, אקיקו איווסאקי, במעקב אחרי 194 חולים וצוותי רפואה שסבלו מרמות שונות של המחלה, וחיפשו בגופם נוגדנים שתקפו כ-3,000 חלבונים אנושיים. נוגדנים מנטרלים נגיפים על ידי כך שהם חוברים לחלבונים שעל הנגיפים. עם זאת, בשל צורתם, נוגדנים מהסוג ללא כיוון מוגדר, המוגדרים זרים, חוברים בטעות לחלבונים שנמצאים על תאים אנושיים או שוחררו על ידי התאים הללו.

דני אלטמן, פרופסור לאימונוביולוגיה באימפריאל קולג' בלונדון, שלא היה מעורב במחקר, אמר כי הנוגדנים הללו עשויים להסביר את המגוון הרחב של תופעות קורונה ואת המחלות הממושכות שהחולים סובלים מהן לאחר שחלו בנגיף. "זה סביר מאוד, במיוחד אם עושים השוואה לאבולה, שהנוגדנים הזרים מספקים חלק משמעותי מהתשובה", ציין.