שנתיים אחרי שהמדינה עצרה לו את הפרויקט בעמק ססגון - היזם יואב איגרא תובע 50 מיליון שקל

היזם יואב איגרא תובע באמצעות החברות שבבעלותו – קבוצת איגרא וחברת הרודס פיתוח ובנייה, את משרד התיירות, את מנהל התכנון ואת מנהלת השקעות התיירות בסכום של 50 מיליון שקל על ביטול הפרויקט המלונאי שיזם בעמק ססגון בפארק תמנע.

איגרא מפרט בכתב התביעה את סדר האירועים הנוגע לקידום הפרויקט עוד משנת 2003 אז החל לתכנן אותו לטענתו על סמך מצגים של נציגי המדינה השונים על כך שמדובר בפרויקט דגל בעל חשיבות לאומית המקבל תמיכה מהמדינה על זרועותיה.

לטענתו, השקיע כ-20 מיליון שקל בתכנון הפרויקט ובקידומו ואף אושר לו מענק של מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת על סכום של 72 מיליון שקל מתוך 360 מיליון שקל שהינם עלות ההשקעה הכוללת במלון. לפי הנטען, איגרא היה קרוב לקבל את הסכמת אט"ד בתנאי שהמלון ימוקם במיקום אחר הסמוך למיקום המיועד, אך אז הסירה המדינה את תמיכתה בפרויקט והודיעו לו כי המענק בטל.

עמק ססגון, פארק תמנע צילום: גיא שטרית

"הנתבעים התנערו לחלוטין מחובתם החוקית והמוסרית כלפי התובעות, והורידו לטמיון את עשרות מיליוני השקלים החדשים שהתובעות השקיעו בפרויקט, את אלפי שעות העבודה ואת 15 שנות הטיפול בפרויקט וקידומו", טען איגרא באמצעות עו"ד חגי סיטון, שפאר, הניג. עוד הוא טוען, כי משרד התיירות מרכז ההשקעות ומנהל התכנון פעלו ברשלנות, בחוסר אכפתיות, בסחבת מכוונת וגם בהפרת חובות חוקיות. איגרא הציג שורה של ציטוטים של נציגי המדינה ובהן הם הודו כי הנסיבות אליהן נקלע לא היו תלויות בו.

לטענתו, בשנת 2003 קיבל איגרא מראש המועצה האזורית חבל אילות את ההצעה להקים מלון בעמק ססגון, וב-2008 אושר לו המענק. בהמשך ב-29 העמודים של התביעה מתאר איגרא את הקשיים והחסמים שעמדו בדרכו לכל אורך הדרך, כך למשל נכתב בתביעה, כי הוועדה המחוזית במחוז דרום פעלה ברשלנות ועיכבה את אישור התוכנית. "התוצאה שלא ניתן היה לאשר את התוכנית במתכונתה, ולהקים את הפרויקט, היא תוצאה ישירה של השתהות מכוונת, רשלנות וכישלון של הוועדה המחוזית". כן נטען על ידו כי "הנתבעים פעלו מאחורי גבו לסיכול התוכנית, קידמו את התוכנית החלופית, בידיעה, שאישור התוכנית החלופית יהיה על חשבון ובמקום התוכנית/הפרויקט של התובעות". לגבי משרד התיירות טוען איגרא, כי הם הציגו לו קרקע חלופית ללא תב"ע מאושרת, בשטח שאין לו כל זכות קניין בו, ו"כאילו לא חלפו מעל 15 שנה של טיפול בפרוייקט. היתה זו הפעם הראשונה שבו חשפו הנתבעים בפני התובעות, באופן מיתמם וכבדרך אגב, את תוכניתם לחיסול הפרויקט". לגבי המיקום החלופי נכתב, כי עד היום, שנתיים לאחר שהוצעה התוכנית החלופית טרם ניתן לה אישור או תוקף כדין. לגבי ההחלטה של ועדת ההשקעות אומר איגרא, כי בקבלת ההחלטה לא נשקל שום שיקול של היזם וההחלטה נועדה לקטול את הפרויקט.

העצירה הסופית של הפרויקט המלונאי בעמק ססגון התרחשה ב-2018 כאשר משרד התיירות החל לבחון מיקום חלופי למלון בחלקו הדרומי של הפארק, ובמקביל המענק בהיקף של 72 מיליון שקל שהיזמים היו אמורים לקבל בוטל על ידי משרד התיירות בעקבות הליכים בבית המשפט.

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "מינהל רואה חשיבות רבה בשמירה על האזורים הטבעיים הפתוחים במדינת ישראל לטובת הדורות הבאים. בשנה האחרונה הוביל מינהל התכנון שורה של החלטות סטטוטוריות לשמירתו של "עמק ססגון" כחלק משמורת טבע מוכרזת "בקעת תמנע". מהלך זה הביא לאישור השינוי בתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35). שינוי זה מאפשר את הקמת המלון בצמוד למבואת הכניסה לפארק תמנע שהוא המקום הנכון לפיתוח מתחם התיירות ולא באזור הרגיש ביותר שהוא "עמק ססגון". ההחלטה התקבלה בהסכמה רחבה עם משרד התיירות, המועצה האזורית חבל אילות, רשות הטבע והגנים, גורמי ממשלה שונים וגורמים אזרחיים. תשובה לטענות היזם תינתן בבית המשפט".

ממשרד התיירות נמסר בתגובה: המשרד טרם למד את התביעה. באופן עקרוני, מדיניות המשרד היא קידום הקמת בתי מלון בנגב ובערבה. המשרד יסייע בהתאם למדיניותו, סמכויותיו ומגבלות החוק, לכל גורם אשר יבקש לקדם הקמת מתקני לינה תיירותית באזור.