ללמוד מהיפנים: משבר הקורונה כהזדמנות

מגפת הקורונה שינתה תחומים רבים בחיינו והמחישה לערים ולממשלות את הנחיצות בפתרונות דיגיטליים בעת משבר, ואת המציאות החדשה של ניטור תושבים ומתן שירותים מרחוק. האצה זאת נראית גם ביפן, אשר העבירה חקיקה חדשה בחודש מאי האחרון שתסייע לערים ביפן להפוך ל-Super cities.

ערים אלו יעשו שימוש בטכנולוגיות כמו ביג דאטה ובינה מלאכותית לפתרון בעיות חברתיות במיוחד בתחומים מושפעים מהדמוגרפיה השלילית והזדקנות האוכלוסייה כמו גם בחינוך ומניעת פשע.

עיר חכמה צילום: שאטרסטוק

מטרת החקיקה היא להפחית חסמים רגולטוריים לאימוץ טכנולוגיות על ידי ערים, כגון השקה של מערכת בריאות שתאפשר למטופלים לקבל ייעוץ ותמיכה מרחוק, תשלום דיגיטלי ללא מגע, שימוש ברחפנים להובלת סחורות, שירותי תחבורה אוטונומיים, שיעניקו עצמאות רבה יותר לראשי הערים בשיפור חיי התושבים. ממשלת יפן הצהירה כי עד לסוף שנת 2020, ייבחרו חמש ערים אשר יקבלו סבסוד ותמיכה לפרויקטי חדשנות עירונית. היוזמה מהווה הזדמנות לחברות טכנולוגיה מכל העולם להציע פתרונות חדשניים, בתחומי ניידות, רפואה, תשלומים, תשתיות ועוד.

תהליך האורבניזציה הגלובלי אינו פוסח על יפן אשר יותר מ-92% מתוך 128 מיליון תושביה גרים בערים. הערים היפניות צפופות עד פי 6 מהממוצע העולמי, וטוקיו נחשבת לאזור המטרופולין הגדול בעולם עם למעלה מ-30 מיליון תושבים. נתונים אלו אילצו את הערים ביפן לפעול על פי מדיניות ערים חכמות ולהוביל בשנים האחרונות יוזמות לחדשנות עירונית. גם משחקי האולימפיאדה שהיו אמורים להתקיים באוגוסט האחרון בטוקיו, הדגישו את אתגרי העיר בתחומי תחבורה, תשתיות וביטחון ופתחו את השוק היפני להשקעות מצד הממשלה וחברות פרטיות. ואכן, גודל שוק הערים החכמות ביפן, הכולל את כלל הטכנולוגיות המאפשרות עיר מחוברת, הינו בעלייה מתמדת וצפוי להגיע לגודל של יותר מ-12 מיליארד דולר עד לשנת 2025.

אחדים מהגורמים שהשפיעו על תחום ערים חכמות ומקיימות בראש סדרי העדיפויות של יפן, היו רעידת האדמה והצונאמי שפקדו את יפן ב-2011, אשר הדגישו עד כמה אספקת האנרגיה במדינה איננה יציבה. בהובלה של משרד האנרגיה, המסחר והתעשייה היפני (METI) הושק פרויקט שיקום לערים שנפגעו תוך שימת דגש על יעילות אנרגטית ושינוי הרגלי הצריכה של התושבים בנוסף לטיפול באוכלוסייה המבוגרת וחוסן הקהילה לאסונות.

קידום אורח חיים עתידני

מעבר לפרויקטים שמומנו על ידי הממשלה, ישנן דוגמאות לפרויקטים של ערים חכמות שנשענו ברובם על סבסוד של הסקטור הפרטי, דבר שיצר תלות גדולה באיגודי חברות יפניות כמו NTT Communication, NEC, Hitachi ואחרות. החברות הפרטיות מצידן, ביקשו להראות כיצד הן מקדמות אורח חיים עתידני טוב יותר ומצליחות למשוך לקוחות נוספים ביפן ומחוצה לה, ואכן יש לומר, כי הסקטור הפרטי הוא הגורם המשפיע ביותר על תכנון אורבני ביפן ואף מוביל יוזמות נרחבות בשמן של העיריות. ב-2014 למשל, השיקה חברת Panasonic פרויקט עיר חכמה בשטחה של העיר פוג'יסאווה (Fujisawa), אשר קידם יצירת קהילה שיתופית וניצול מקורות אנרגיה בצורה מקיימת.

דוגמא נוספת לכך, היא היוזמה של ענקית הרכב טויוטה, אשר הכריזה בתחילת השנה על הקמת "Woven city", המהווה מודל לעיר המחר בסמוך להר פוג'י בטוקיו. העיר צפויה לאכלס כ-2000 תושבים ותשמש כאתר ניסוי לטכנולוגיות בינה מלאכותית, רובוטיקה, אוטונומיה ובתים חכמים. ההקמה צפויה להתחיל בתחילת 2021 תוך חיפוש ובחינת פתרונות מיפן והעולם אשר יקדמו את חזונה של העיר. "Woven city" עתידה למשוך חברות טכנולוגיה נוספות להקים ערים דומות ונראה שזו רק יריית הפתיחה לדור הבא של ערים חכמות ביפן.

בצד היוזמה הממשלתית לקידום ערים חכמות ביפן והצגת רעיונות חדשניים לשיפור תשתיות ושירותים לתושב באמצעות טכנולוגיה, עולים גם החששות להפרת פרטיות בקרב התושבים. על אף כי היפנים נתפסים כעם שוחר טכנולוגיה וגאדג'טים, חלקו עדיין שמרן ומעדיף לשמור על המצב הקיים או שיפורו באמצעים שאינם טכנולוגיים. המידע הרב שנאסף הודות לסנסורים חכמים המשתמשים בלמידה עמוקה ובינה מלאכותית, כולל את הרגלי הצריכה שלנו, הניידות שלנו ואפילו שאלות כמו האם עטינו מסיכה או לא. אמנם רוב הטכנולוגיות מצייתות לחוקי הפרטיות העולמיים, ואינן כוללות לרוב את שמירת הנתונים, אך המידע עדיין חשוף לתקיפות סייבר או ניצול לרעה של ערים האוחזות בו. העיריות אשר נעזרות במידע שנאסף ומנותח על מנת לשפר את שירותם אל מול התושבים, יידרשו לרתום את התושבים משלב בחינת הטכנולוגיה ואף להיות שקופות באופן בו ישתמשו בה.

בעוד שיפן מקדמת חקיקה שתומכת בערים לאמץ טכנולוגיות וחדשנות ואף מזמינה סטראטפים מחוץ ליפן להציע פתרונות לביקוש העולה, בישראל המצב הוא הפוך. באומת הסטארטאפ קיים אמנם היצע של מעל למאה חברות טכנולוגיה בתחומים עירוניים כגון תחבורה, תשתיות, סייבר וביג דאטא, אך דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש מאי האחרון קבע כי במדינת ישראל לא קיימת אסטרטגיה או תכנית עבודה לקידום והטמעת טכנולוגיות מתקדמות על ידי עיריות ומועצות אזוריות.

טוב היה אם לתושבי ישראל היתה ניתנת ההזדמנות להינות מטכנולוגיות כחול-לבן ויותר ערים ורשויות מקומיות היו מהוות "ארגזי חול דיגיטליים" למינוף חדשנות מקומית. בהעדר זאת, ימשיכו יזמים ישראליים לפנות לשווקים גלובליים ואף למצוא את יפן כשותפה לדרך.

הכותבת היא מנהלת פיתוח עסקי במעבדת החדשנות של תאגיד הביטוח היפני SOMPO בישראל