צו פינוי לחנות בקניון הגדול בפ"ת שלא שילמה שכירות מפרוץ המגיפה

פסיקה נוספת המתייחסת ליחסי שוכרים ומשכירים בתקופת הקורונה: סניף "לגעת באוכל" ב"קניון הגדול" בפתח תקווה, יפונה לאחר שלא שילם דמי שכירות החל ממרץ - כך קבע בית משפט השלום בתל אביב. הנהלת הקניון שבבעלות קבוצת מליסרון הגישה בספטמבר תביעת פינוי נגד חברת ג. מ מסלמני אינווסטמנט, אשר רכשה את רשת החנויות "לגעת באוכל" בסוף 2017, וזאת בדרישה לפינוי החנות מהקניון בשל אי תשלום דמי שכירות ממרץ 2020 - פרוץ משבר הקורונה.

בכתב התביעה שהוגש באמצעות עוה"ד ברוריה לקנר והילה צור ממשרד בן-שחר, לקנר ושות', טענה הנהלת הקניון כי החל ממרץ 2020, בניגוד למתחייב בחוזה השכירות, החליטה השוכרת לעשות דין לעצמה וחדלה לשלם דמי שכירות, דמי ניהול ותשלומים נוספים המגיעים להנהלת הקניון. בתביעה נטען כי נכון לסוף אוגוסט 2020, חובותיה של השוכרת בגין כלל התשלומים מסתכמים ב-693 אלף שקל. 358 אלף שקל מהסכום הם בגין דמי שכירות שלא שולמו, ועומדים על 71 אלף שקל לחודש.

בנוסף טוענת הנהלת הקניון כי החברה רוקנה מדפיה מסחורה, והזניחה את הנכס באופן הפוגע קשות בתדמית ובמוניטין של הקניון ובעליו.

"פניות התובעת לנתבעת בדרישה לתיקון ההפרות האמורות, לפנים משורת הדין, עלו בתוהו", צוין בכתב התביעה, ואף הוזכר כי הליך גישור בין הצדדים לא הניב כל הסכמה.

לכן, במחצית אוגוסט, הודיעה הנהלת הקניון לשוכרת על ביטול חוזה השכירות ודרשה את פינוי החנות עד סוף החודש, וכן דרשה מהשוכרת לפרוע את חובותיה עד יום הפינוי. אלא שלטענת הנהלת הקניון, השוכרת סירבה לפנות את החנות ואף לא שילמה לה את חובותיה, ולכן ההנהלה זכאית לבטל את חוזה השכירות ולדרוש את פינוי הנכס.

מנגד טענה השוכרת בדיון שהתקיים בבית המשפט, כי הנהלת הקניון פעלה בחוסר תום לב כשהעניקה פטורים והנחות בדמי שכירות לחנויות אחרות בקניון, בגלל סגירת הקניונים בתקופת הקורונה, אבל סירבה לתת את אותן הקלות לשוכרת ואף סירבה לנהל איתה מו"מ על החובות.

בנוסף טענה השוכרת כי היא משכירה חלק מהשטח בשכירות משנה לרשת "קופיקס" שבבעלות רמי לוי, ותביעת הפינוי תחייב גם את פינויה של חנות "קופיקס".

בהקשר זה יש לציין כי חברת מליסרון העניקה לשוכרי החנויות בקניונים שלה פטורים והנחות מתשלומים בתקופות הסגר, אך חידשה את גבייתם תוך מתן הקלות בתקופה בה נפתחו הקניונים וחזרו לפעילות מלאה.

הקניון הגדול צילום: שי ויליץ

השופט עמית יריב, שציין בגילוי נאות מוקדם כי הוא תושב פתח תקווה, ונוהג לפקוד את הקניון ואף את החנות המדוברת, דחה את טענות "לגעת באוכל", קיבל את התביעה במלואה וקבע כי השוכרת לא יכולה לטעון לחוסר תום לב מצד הנהלת הקניון, שעה שהיא לא משלמת דמי שכירות ומצויה בעצמה בהפרת חוזה.

"לאור העובדה שהנתבעת לא הגישה כתב הגנה ואין היא כופרת בכך שלא שילמה את דמי השכירות החוזיים כנטען בכתב התביעה, ומשהטענה לחוסר תום לב בעצם הגשת תביעת הפינוי בנסיבות העניין אינה יכולה להתקבל, שכן אין זה סביר לצפות ממשכיר להמשיך ולקיים קשר של שכירות עם שוכר שאינו משלם דמי שכירות רק על מנת לאפשר לאותו שוכר להשכיר את הנכס או חלקים ממנו בשכירות משנה - התביעה מתקבלת", קבע השופט יריב והורה על פינוי החנות עד 23 בנובמבר. בנוסף חייב יריב את "לגעת באוכל" בהוצאות משפט בסך 1,500 שקל ובשכר טרחת עו"ד בסך 11.7 אלף שקל.

עו"ד ברוריה לקנר שייצגה את הנהלת הקניון מסרה ל"כלכליסט": "החלטת בית המשפט לפינוי חנות 'לגעת באוכל' מהקניון, נכונה ומתחייבת. חוזים יש לקיים. שוכר איננו יכול להחליט, לפטור עצמו, באופן חד צדדי, מחיובים חוזיים ולא לשלם דמי שכירות ותשלומים מתחייבים נוספים, רק בשל סגר הקורונה. יש לזכור שבענייננו מדובר בחוזה מסחרי בין שתי חברות עסקיות, כאשר גם בעלת הקניון ספגה ועדיין סופגת נזקים אדירים כתוצאה מסגירת הקניונים בעקבות משבר הקורונה. אין כל סיבה להעדיף אינטרס עסקי של שוכר על פני אינטרס עסקי של המשכיר".