מנדלבליט מסנדל את נתניהו

כיפופי הידיים בין היועמ"ש אביחי מנדלבליט לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו עולים מדרגה. אתמול יצאה לדרך הועדה לבחירת פרקליט מדינה - מהלך שנתניהו ניסה למנוע ויוצא לדרך בעקבות לחצים שהפעילה כחול לבן ברוח גבית של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט שהתריע בשבוע שעבר כי יש דופי בהקפאתם של שורת מינויים בשירות המדינה. לדבריו ממשלה מכהנת מחוייבת לפעול במהרה לאיוש שורת משרות לטובת השירות הציבורי - בדיקת כלכליסט העלתה כי לפחות 30 משרות בכירות כאלה אינן מאויישות. לכך מצטרפת עמדתו של מנדלבליט כי יש לכפות על הממשלה למנות מנכ"ל למשרד המשפטים בצו בית משפט.

1. לפני חודש וחצי הודיע שר המשפטים אבי ניסנקורן, בתיאום עם מנדלבליט, על הקמתה של ועדת האיתור לבחירת פרקליט מדינה, לאחר פרישתו מהתפקיד בסוף 2019 של שי ניצן. נתניהו לא מעוניין בוועדת האיתור, ובליכוד מעדיפים להשפיע על בחירת הפרקליט לאחר התפרקות הממשלה הנוכחית כך שהפרקליט שייבחר יהיה נוח לראש הממשלה, במידה שירצה להגיע לעסקת טיעון במשפטו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט. גם אם הכנסת תתפזר פרקליט המדינה ייבחר צילומים: יואב דודקביץ, יאיר שגיא

נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ מנע בתחילה את הקמת הוועדה בנימוק שמ"מ מנכ"ל משרד המשפטים סיגל יעקבי לא יכולה לכהן בה. מנדלבליט ענה, בתגובה, להרשקוביץ שאין באפשרותו למנוע את הקמת ועדת האיתור: "קיימת חשיבות ציבורית רבה לכך שהוועדה תוקם בהקדם... הקשיים שמתעוררים במצב החריג שנוצר שבו הממשלה נמנעת מלמנות מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים, אינם מתקרבים לכדי הקושי המהותי שגלום בכך שמשרת פרקליט המדינה תמשיך להיות לא מאוישת".

וכך מנדלבליט כינס אתמול את הוועדה שחבריה הם היו"ר מנדלבליט, הרשקוביץ, יעקבי, עו"ד רחל תורן, ונציג האקדמיה פרופ' אורן גזל־אייל. 11 המועמדים לתפקיד הם השופטת מיכל אגמון־גונן, השופט ירון לוי, עו"ד עמית איסמן, עו"ד אייל בסרגליק, עו"ד עופר ברטל, עו"ד טלי גוטליב, עו"ד רונית לירן־שקד, עו"ד שלמה למברגר, עו"ד משה סעדה, עו"ד אלי פוקסברומר, ועו"ד יעל תותחני. למברגר, המשנה לפרקליט המדינה ואיסמן, פרקליט מחוז חיפה, הם, לפי הערכות, המועדפים על מנדלבליט.

בכנסת מעריכים כי מנדלבליט יפעל לכך שהוועדה תסיים את עבודתה בתוך כחודש, עוד לפני התפזרותה הצפויה של הכנסת ב־23 בדצמבר 2020 - אם תקציב המדינה ל־2020 לא יאושר. ניסיון העבר הוכיח שעבודת ועדות כאלה אורכת כשלושה חודשים. אבל גם אם הכנסת תתפזר, הוועדה תמשיך בעבודתה ולאחר שזו תגיש לשר המשפטים את המלצתה למועמד - יתקשה נתניהו למנוע את אישורו בממשלה, גם אם יהיה זה בתקופה של ממשלת מעבר. מרגע שהוועדה יצאה לדרך מנדלבליט סינדל את נתניהו.

מהלך זה מוסיף לדם הרע הזורם בין נתניהו למנדלבליט לנוכח החלטותיו של היועמ"ש לפתוח בחקירות פליליות נגד ראש הממשלה שבעקבותיהן החליט על הגשת כתב אישום נגדו; וכאילו לא די בכך: בין מנדלבליט לנתניהו קיים עימות באשר להסכם למניעת ניגוד עניינים לראש הממשלה - מנדלבליט פירסם את טיוטת ההסדר למניעת ניגוד עניינים, אולם נתניהו מסרב לחתום עליו.

2. קרב נוסף בין מנדלבליט לנתניהו עוסק כאמור במינויו של מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים. מנדלבליט כתב שלשום לבג"ץ, בתשובה לעתירה של התנועה לטוהר המידות נגד אי מינויו של מנכ"ל קבוע למשרד כי אין מנוס מהוצאת צו על־תנאי להעלאת הצעת החלטה לממשלה למינויו של המנכ"ל. ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה המליצה באוגוסט 2020 על מינויו של עו"ד שימי בראון לתפקיד, אבל ראש הממשלה מסרב להעלות את המינוי לאישור הממשלה. מנדלבליט שב על עמדתו העקרונית ולפיה הסכמות קואליציוניות, וגם מחלוקות קואליציוניות, אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינויי קבע.

כבר בתחילת החודש פנה מנדלבליט אל ראש הממשלה ואל ראש הממשלה החליפי בני גנץ בבקשה לפעול ללא דיחוי לקיום מינוי של קבע למשרות בכירות בשירות המדינה. מנדלבליט הוסיף כי "באופן קונקרטי הדיון בהצעת המינוי מושא העתירה לא נכלל בסדר יומה של הממשלה לישיבתה השבועית שנערכה השבוע".

אם בג"ץ יתערב ויורה לנתניהו להעלות לאישור הממשלה את מינויו של מנכ"ל משרד המשפטים, הדבר עשוי להשליך על עתירה דומה - אם תוגש - בעניין מינוי פרקליט מדינה.

3. העימות בין מנדלבליט לנתניהו על מינוי מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים עשוי להועיל גם לממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ. התנועה לטוהר המידות בראשות עו"ד אביה אלף, עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את מינויו של רונן פרץ אשר מכהן כיום בתפקיד.

ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ. נלחם כארי למען נתניהו בוועדת הכספים צילום: חיים צח לע"מ

פרץ מכהן בתפקיד מיוני 2019 כממלא מקום ומאז הוארכה כהונתו שש פעמים על ידי נציב שירות המדינה. משרד ראש הממשלה נימק את הארכת המינוי הזמני של פרץ בשלוש מערכות הבחירות שהתנהלו בשנה שעברה וגם בשל "נסיבות מיוחדות שהיו: מצב הקורונה בישראל והעניינים המדיניים שעל הפרק, בגינם ראש הממשלה טרם הספיק להידרש למינוי מנכ"ל קבוע".

הטענה הזו תמוהה, בלשון המעטה, שהרי פרץ מונה כממלא מקום כבר באמצע 2019, עוד הרבה לפני הקורונה ואותם עניינים מדיניים.

יתירה מזאת בכל אותה תקופה נתניהו מצא זמן לטפל בתשלומי המסים האישיים שלו: למעשה, פרץ הוא זה שהציג ביוני 2020 את הבקשה להעניק לנתניהו פטור ממס שנאמד בכמיליון שקל על השימוש במעון הרשמי ברחוב בלפור, הקצאת תקציבים ממשלתיים לווילה בקיסריה ושימוש ברכב שרד ממוגן. פרץ נלחם כארי בוועדה למען נתניהו, וזו אישרה את הפטור ממס.

אשר למינויו הזמני של פרץ, משרד ראש הממשלה הודיע שלשום לבג"ץ שנתניהו יודיע לנציב שירות המדינה עד 1 בדצמבר 2020 את שמו של המועמד הקבוע לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לצורך הבאתו לאישור של ועדת המינויים בראשות הנציב.

גורמים במשרד ראש הממשלה אמרו אמש כי הארכת מינויו של פרץ כמ״מ מנכ״ל משרד רה״מ נקבעה עד 30 בנובמבר, בשל העתירה העומדת ותלויה, ואין שינוי במעמדו ברגע זה.

פרץ מועסק במשרד ראש הממשלה ממרץ 2013, תחילה כיועץ למזכיר הממשלה מנדלבליט, ומחודש מרץ 2018 כסגן בכיר למזכיר הממשלה. אגב, בקיץ 2019 שקל נתניהו את מינויו כמבקר המדינה, לפני שהחליט לתמוך במתניהו אנגלמן.

אם הכנסת תתפזר לבחירות בסוף דצמבר לפני שייבחר מנכ"ל קבוע למשרד ראש הממשלה אז שוב ידחה המינוי הקבוע. באשר לפרץ - ככל שהוא מכהן יותר זמן כממלא מקום מנכ"ל הדבר מסייע לו לעבור את ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה הרשקוביץ, שמונה על ידי נתניהו, ושני נציגי ציבור.

שני תנאים מצטברים מספיקים למינוי מנכ"ל של משרד ממשלתי: תואר אקדמי וניסיון ניהולי או ניסיון בתפקיד בכיר במשרד שבו אמור המנכ"ל להתמנות. מנציבות שירות המדינה אכן אישרו אתמול כי תנאי הסף למינוי קבע למשרה זו הם ניסיון ניהולי בכיר ותואר אקדמי.

בהנתן תנאים אלה, מכיוון שפרץ מכהן בתפקיד ממלא המקום כשנה וחצי, אם נתניהו יגיש את מועמדותו - יקשה על הוועדה לפסול אותו.