בעקבות נאום ה"פייק מנהיג": דינה זילבר זומנה לבירור אצל היועמ"ש

"הנציב הדגיש את החומרה הרבה שבה הוא רואה את הדברים, ובפרט שעו"ד זילבר נהגה באופן דומה בעבר ואף קיבלה הערה על כך", נמסר. "הנציב סבור שעל היועץ לטפל בנושא בהתאם לחומרתו ולאירועי העבר".

מטעם היועמ"ש נמסר בהמשך להודעת נציבות שירות המדינה, כי היועץ מנדלבליט "ישמע את התייחסותה של עו"ד זילבר לדברים, ובהמשך יחליט כיצד להידרש לפניית נציב שירות המדינה ולפניות נוספות בנושא".

כפי שצוין, בשבוע שעבר נשאה עו"ד זילבר נאום נוקב במיוחד - רגע לפני סיום תפקידה: בנאום, שבו דיברה על "פייק מנהיג", על "היעדר מנהיגות" ועל פוליטיקאים "שמאשימים את כולם", היא לא הזכירה את שמם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל השר לביטחון פנים אמיר אוחנה - אבל הרמיזות אליהם ולאחרים היו ברורות. "אף פעם זה לא אני, תמיד זה ההוא, זו תרבות של חיפוש אשמים במקום של נטילת אחריות", אמרה.

דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה צילום: שרון צור

זילבר, שהייתה אמורה לסיים את כהונתה לפני כחודש וחצי ולאחר שהוארך תפקידה תסיים אותו בחודש הבא, מתחה ביקורת נוקבת על פוליטיקאים המאשימים את שומרי הסף והפקידות שאינם מסייעים ל"משילות".

לדבריה, במקום לקבל החלטות הם מאשימים את כולם. היא רומזת שהדבר מעיד על כשל מנהיגותי: "לפעמים כדי לא להודות באמת המצערת של היעדר מנהיגות, או חוסר יכולת אישית, מפעילים את הוונטילטור המפזר אשמה לכל עבר, או אומרים - 'למדינה יש בעיית משילות'". לדבריה, "שיח המשילות הוא לפעמים מפלטו של פייק מנהיג".

בהרצאה תחת הכותרת "בגדי המשילות החדשים" ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה", השוותה זילבר את השיח בנושא המשילות למעשייה "בגדי המלך החדשים". לדבריה, כמו בסיפור, "המשילות עליה לא חדלים לדבר בשנים האחרונות היא פאטה מורגנה, נווה מדבר מדומיין לצמאים ומוכי החום במדבר. כמה שמדברים בה, הוגים בה, נתלים עליה כתרופת הפלא - ככה היא מתרחקת והולכת".

עוד אמרה זילבר, כי המשילות היא "כסות מרהיבה שאמורה להיטוות ממיטב הבדים ועל ידי מיטב החייטים, ולאפשר 'לשלוט ולקדם מדיניות' לו רק לא יפריעו לכך השופטים, או היועצים המשפטיים, או 'נערי האוצר', או אנשי 'הדיפ-סטייט", או 'הפרופסיונלים', או התקשורת 'המוטה והמגויסת', או האקדמיה 'האנטי פטריוטית', או עולם התרבות 'האליטיסטי המנותק שאנחנו ממנים, שחי על חשבוננו ורק מוציא את דיבתנו בעולם' או 'תוכניות הסאטירה שסתם פוגעות במורל הלאומי' או 'מהנדסי התודעה' או 'אנשי ישראל הראשונה' או בוגרי 'קרן וקסנר או הקרן החדשה לישראל וכל גרורותיה' או ארגוני החברה האזרחית 'הממומנים ע"י ממשלות זרות', או 'החמוצים', או 'הפריבילגים', או 'השמאלנים' או 'הקיבוצניקים עם בריכות השחייה', או 'אלו ששכחו מה זה להיות יהודים', או 'אוכלי השפנים והחזירים', או 'סתם ערבים' או המפגינים או אופירה וברקו. ואולי מחר בכלל ניתן יהיה לגלגל את האשמה על הזמר במסכה. ולפעמים אפילו הכנסת או ועדה בכנסת אם איננה מגשימה את ציפיית 'העתק הדבק' של המונח בפניה ומעזה להרהר, לדון ואפילו לשנות בו משהו ובכך למלא את תפקידה לקיים ביקורת פרלמנטרית תיחרך באש המשילות הקדושה".

אביחי מנדלבליט צילום: אוראל כהן

זילבר: "במקום להתמודד עם קשיים, מסיטים את המבט ומייצרים מציאות מדומיינת של 'דיפ סטייט'"

זילבר התריסה באומרה כי "איש לא יינקה מזעם מסדר אבירי המשילות. אפילו לא נשיא המדינה שהוכתם אף הוא כ'פוגע במשילות', 'מזלזל ברצון העם ופוגע בדמוקרטיה'. זו דוגמה מעציבה המצטרפת למכלול הקודר כולו, הממחישה את הרדיואקטיביות של השיח המסמן, מוקיע, מרחיק, מתייג, משניא, מכליל בקבוצת 'ההם' – שהיא לבטח לא קבוצת 'האנחנו' ובכך מעמיק קרעים, מגביה חומות הפרדה, מרחיק את הסיכוי לאיחוי. שיח מרעיל שלא עוצר אל מול עובדות. ואיפה הילד הזה מסיפור האגדה, שיחשוף גם במציאות את השקר הזה שהשתלט על השיח הציבורי ויצביע על ערוות טיעון המשילות?".

אתמול התייחס גם ראש הממשלה בנימין נתניהו לדבריה של זילבר - ואמר כי "מעבר לעובדה שהאופי והניחוח הפוליטיים לא אמורים להיות אצל פקידי מדינה - עם כל הכבוד, לא מדובר על עניין של סגנון או טעם טוב; זה עניין עקרוני בדמוקרטיה. מי שקובע מדיניות היא הממשלה שנבחרת על ידי העם".