"חברה, סביבה וממשל מגדירים את תחום ההשקעות ברות הקיימא"

"השקעות בנות קיימא הן השקעות אשר קשורות בבעיות סביבתיות, במצב חברתי, למשל בבעיות אשר קשורות בהשוואה בין המינים – וכל הקשור באחריות תאגידית" – כך מציין דוקטור אבי לובצ'יק, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-CAPITAL NATURE במסגרת כנס חדשנות לכלכלה נטולת פחמן של "כלכליסט".

לדברי לובצ'יק: "שלושת מושגים אלה: חברה, סביבה וממשל הם מה שמגדיר את התחום של השקעות ברות קיימא ויש קריטריונים מאוד ברורים מה נכנס תחתיהם. למשל אם יש לנו חברה הסוחרת בבני אדם אך משתמשת באופניים חשמליים כדי להימנע מזיהום הסביבה, הדבר לא יכנס תחת הקריטריונים של ESG, כלומר של השקעה ברת קיימא.

אבי לובצ'יק סמנכ"ל פיתוח עסקי Capital Nature

לדברי לובצ'יק: "בבואנו לבחון השקעות מהעת האחרונה אנו רואים כי באירופה, ארה"ב וקנדה הושקעו בשנת 2016 קרוב ל-22 טריליון דולר - ואילו בשנת 2018 הושקעו כמעט 30 טריליון דולר, כלומר יש עלייה של כ-30% וניתן לראות שגם כאן קרוב ל-80% מסך ההשקעות מגיעים משני אזורים עיקריים: אירופה וארצות הברית ושאר המקומות מהווים את יתרת ההשקעה" , מסביר לובצ'יק. לדבריו: "בחלוקה למשקיעים מוסדיים ופרטיים ניתן לראות שבשנת 2016 המשקיעים המוסדיים השקיעו 80%. לעומת זאת בשנת 2018 ניתן לראות שהמשקיעים הפרטיים מעבירים כספים מקרנות פנסיה וכל מיני השקעות שונות להשקעות ESG ולכן היחס השתנה וב-2018 היו לנו 75% מוסדיים – כלומר חלקם של המשקיעים הפרטיים עלה".

עוד ציין לובצ'יק: "אם נבצע ניתוח לנתוני ארה"ב נגלה שבארה"ב בשנת 2012 קרוב ל-11% היו השקעות ESG ואילו בשנת 2018 הגענו ל-26%. בשנת 2018 מדובר ב-46 טריליון דולר סך הכול השקעות, שמתוכן 12 טריליון דולר היו השקעות ESG". לדברי לובצ'יק: כמובן, מדובר בטריליוני דולרים אך האם אותם טריליוני דולרים הם הרבה או מעט? אנו סבורים שמדובר במעט: אם נבצע ניתוח נוסף נגלה כי בין 2010 ל-2020 חברות השקעות חכמות השקיעו בטכנולוגיות שונות. הגידול המשמעותי הגיע בתחומי הבלוקצ'יין והרובוטים ואילו גרינטק שהוא השקעת ESG חווה השקעה קטנה יחסית של 147% לעומת אלפי אחוזי גידול בטכנולוגיות אחרות".

לדברי לובצ'יק: "עלינו להבין מה הסיבות להיקף השקעות זה. בעצם אנו יכולים לומר שיש ארבע סיבות עיקריות: ראשית שינויים טכנולוגיים, כי המשקיעים חוששים משינויים טכנולוגיים. שנית, אנרגיות רגילות של גז ונפט. ככל שהמחירים יורדים כך המשקיעים חוששים להשקיע בטכנולוגיות שהן יותר חדשות ויכולות להתחרות בטכנולוגיות של אנרגיה קונבנציונאלית. בנוסף, יש את נושא זמן הבשלת הטכנולוגיה וגם נושאי שינויים רגולטוריים. לעתים טכנולוגיות כאלה הן טכנולוגיות שהבשלתן דורשת שינויי רגולציה. באנגליה למשל הוחלט כי עד 2030 חצי מהחשמל יגיע מאנרגיה מתחדשת, אך משקיע עלול לחשוש שמא התקדמות זו תהיה התקדמות מבוססת רגולציה והדבר ילווה בשינויים שעשויים לגרום למשקיעים לחשוב פעם שניה".

"חברות ESG הביאו תשואה של 40% - לעומת כ-11% במדד ת"א 125"

לובצ'יק ציין בנוסף כי "בניגוד לאותם תרחישים אשר גורמי למשקיעים לחשוש, אנו ב-CAPITAL NATURE פועלים אחרת. בישראל לדוגמה ניתן לראות את ההשקעות בטכנולוגיות, השקעות שהושקעו בטכנולוגיות שונות בין 2017 ל-2019 וניתן לראות כי השקעות ב-ESG נעות בין 200 מיליון דולר בשנה, לעומת תחומי הפינטק או הסייבר בהם יש עליה משמעותית בין 2017 ל-2019 שאפילו בסייבר הגיעה ל-1.3 מיליארד דולר אך ורק בהשקעות בישראל". לובצ'יק מסביר: "בעצם אנו רוצים לומר שאנו חושבים שיש כאן כשל שוק כי משקיעים מוסדיים ופרטיים בישראל טרם הבינו את הפוטנציאל הטמון בהשקעות אלה ואנו רוצים להבהיר שטכנולוגיות אלה בשלות ויכולות לשנות את העולם". לדבריו, "אנו מבינים את פחדיהם של המשקיעים אך אנו גם יכולים להניב תשומות הרבה יותר משמעותיות וגבוהות מכל טכנולוגיה אחרת".

לדברי לובצ'יק: "בישראל קיים בבורסה מדד אשר נקרא מדד מעלה. זהו מדד המכנס את כל חברות ה-ESG שהגישו דוחות אחריות תאגידית. ניתן לראות כי חברות ESG הביאו תשואה של 40%. לעומת כ-11% במדד תל אביב 125". לדברי לובצ'יק: "השקעות אלה אינן רק טובות, הן גם נכונות. בבואנו לבחון שתי חברות ספציפיות אנו בוחנים למשל את חברת אוגווינד, בה השקענו ב-CAPITAL NATURE - אשר הגיעה לתשואה של כמעט אלף אחוז. חברת אלקטריאון בה השקענו נתנה תשואה של 185%. המסקנה היא שהשקעות ESG הן השקעות נכונות מבחינת תשואה, אך מעבר לכך ככל שהציבור יגדיל לדרוש השקעות כאלה ויהיה מודע להן, כך נבין שכספים הגיעו אל השקעות שגם עשו את הדבר הנכון מבחינת כדור הארץ ואיכות הסביבה".