ניתוח כלכליסט
העולם על פי דרעי: ביטחון תזונתי מותאם לחרדים
בעוד חודש תחל חלוקת 700 מיליון שקל שייעודם ביטחון תזונתי. הכסף יועבר אוטומטית לזכאים להנחה גבוהה בארנונה, בהם חרדים רבים. רעבים, נכים וניצולי שואה יצטרכו לבקש ולא בטוח שיקבלו
תקציב של 700 מיליון שקל השיג שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי משר האוצר ישראל כץ למטרות ביטחון תזונתי בימי הקורונה. אך ציבורים חלשים רבים לא יזכו ליהנות מהכסף. זאת משום שהמענקים יחולקו על פי הקריטריון התפור במידה רבה לאוכלוסייה החרדית בכלל ולאברכים בפרט - קבלת הנחה גבוהה בארנונה על פי מבחן הכנסה.
בין אלה שלא יקבלו את המענק יהיו משפחות רבות מהקבוצות הבאות: מקבלי הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי, כלומר האנשים העניים ביותר בישראל, נכים עניים, ניצולי שואה ואנשים מוחלשים שאינם יודעים למצות את הזכויות שלהם. עניי הקורונה יידרשו להגיש בקשה מיוחדת ויפסידו לפחות את הפעימה הראשונה.
- דרעי ביקש להחזיק בכספי ירושה, ועדת ההיתרים סירבה
- מי יקבלו 700 מיליון שקל שהוקצו לחסרי ביטחון תזונתי
- "60% ייפגעו מקשירת הביטחון התזונתי לארנונה"
באמצע יולי אישרה הכנסת בחוק קופסת תקציב מיוחדת של 25 מיליארד שקל למטרות התמודדות עם משבר הקורונה. דרעי קיבל משר האוצר ישראל כץ, כתנאי לתמיכתו בקופסה, תוספת תקציב למטרות ביטחון תזונתי. מדובר בסכום ענק במונחי רווחה של 700 מיליון שקל. לשם השוואה - כלל התקציב לביטחון תזונתי עומד היום על 20 מיליון שקל לשנה, ודרעי קיבל פי 35.
המכרז למפעילים שיחלקו את כרטיסי רכישת המוצרים ויפעילו אותם התפרסם בחודש שעבר. הכוונה היא לחלק את הכסף בשש פעימות עד יוני הקרוב כאשר הפעימה הראשונה תהיה לקראת חנוכה, כלומר בעוד כחודש. האומדן של משרד הפנים הוא שכ־750 אלף איש יקבלו את המענקים. לכן סביר שהסכום יהיה בין 800 ל־1,100 שקל לנפש.
מימין: שר הרווחה איציק שמולי ושר הפנים אריה דרעי. כל משרד והחלוקה שלו | צילום: עמית שאבי, עמית שעל |
משרד הרווחה לא יקבל נתח
זה היה יכול להיות סיפור מאוד חיובי, לולא העובדה שדרעי גם דאג שמשרד הפנים יחלק את התקציב ולא משרד העבודה והרווחה שמתמחה בסיוע לחלשים בכלל ומפעיל את המיזם הלאומי לביטחון תזונתי בפרט. דרעי גם החליט לחלק את הכסף על פי הקריטריון של הנחה בארנונה בגובה של 70% ומעלה, שניתנת על פי מבחן הכנסה. זה משאיר קבוצות גדולות מאוד מחוץ למסגרת. זה גם מכוון את המענקים לאוכלוסייה החרדית שמאוד מאורגנת בקבלת הנחות בארנונה. הנחות בארנונה ניתנות על פי מבחן של הכנסה לנפש שעובד מאוד לטובת משפחות מרובות ילדים וגם אינו מותנה בעבודת בני הזוג, מה שמסייע למשפחות האברכים.
לכאורה גם בחברה הערבית ובמיוחד הבדואית אמורים לקבל רבים את המענק. בפועל ביישובים ערבים חלשים משרד הפנים מעריך שרק אחוזים בודדים יזכו למענק, בגלל השיעור הנמוך של מיצוי זכות ההנחה בארנונה. זאת, בעוד ראש עיריית ביתר עילית החרדית מאיר רובינשטיין מספר שוב ושוב ש־80% מהמשפחות בעירו מקבלות הנחות בארנונה.
יתרה מכך המענק גם יחולק לפי מספר נפשות, כלומר משפחות עניות מרובות ילדים יקבלו סכומים גדולים פי שניים ויותר ממשפחות עניות אחרות. קשיש עני יקבל יחידת מענק אחת וזוג קשישים יקבל שתיים. אבל משפחה עם ילדים תקבל גם 0.75 מהמענק לכל אחד מהילדים. כלומר, אם למשל יקבע שיחידת המענק היא אלף שקל, קשיש בודד יקבל אלף ואילו משפחה חרדית עם 6 ילדים תקבל 6,500 שקל. כל זאת, למרות שהוצאות המשפחה פוחתות עם כל ילד. כמו כן, לא תהיה תקרה של גובה התשלום למשפחה. המידע על הקריטריונים אושר ל”כלכליסט” על ידי משרד הפנים אבל הוא טרם פורסם באופן רשמי.
משרד העבודה והרווחה נאבק כדי להשתלב במהלך. הוא דרש להעביר 225 מיליון שקל להרחבת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי ונכשל. האוצר נאבק כדי שהכסף יחולק בצורה תקינה ורשם שני הישגים משמעותיים. הראשון, הוא שנקבע שכל הקשישים שמקבלים השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי יקבלו את המענק. השני, גם מי שלא מקבל הנחה של 70% על פי מבחן הכנסה יוכל לבקש את מענקי הביטחון התזונתי. אם יוכיח שהוא עומד במבחן ההכנסה יקבל את המענקים.
ניצולי השואה נשארו בחוץ
האוצר לא הצליח להכניס פנימה את 70 אלף המשפחות המקבלות הבטחת הכנסה שהן מעצם הגדרתן המשפחות העניות ביותר במדינה. הסיבה שמשפחות שמקבלות הבטחת הכנסה אינן מקבלות במקרים רבים הנחה של 70% ויותר בארנונה היא שהקצבה עצמה מחושבת כהכנסה מה שמותיר אותן עם הנחה נמוכה יותר. כלומר, סביר שגם הגשת בקשה נפרדת למענק לא תעזור להן כי הן לא יעמדו במבחן ההכנסה.
עוד קבוצות שרבים בהן לא יקבלו את ההטבה הן נכים שמקבלם את הנחה בארנונה שלא על פי מבחן הכנסה, ניצולי שואה נזקקים, נכי רדיפות הנאצים, נכי צה”ל ומשטרה ומשפחות שכולות. כל הקבוצות האלו זכאות ל־66% אחוז הנחה בארנונה. נכון, כל הקבוצות האלו זכאיות לפנות ולבקש את ההנחה על סמך מבחן הכנסה. אבל גם אצל הנכים הקצבאות מהביטוח הלאומי יחושבו כהכנסה ויקטינו מאוד את הסיכויים לקבלת המענק.
אבל המדהים ביותר הוא שרוב המשפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי לא נכללות במקבלי ההנחות בארנונה, כלומר לא זכאיות למענקים. במכתב ששלח שר העבודה והרווחה איציק שמולי באוגוסט לשר האוצר ישראל כץ נכתב כי “כ־60% מהמשפחות המשתתפות במיזם הלאומי לביטחון תזונתי אינן מקבלות הנחה בארנונה בשל אחוז נמוך של מיצוי זכויות. משפחות אלה ודומותיהן לא יקבלו דבר”.
הבעיה אינה כמובן דווקא עם 11 אלף המשפחות במיזם שמקבלות סיוע של 500 שקל לחודש, אלא המשפחות שלא מקבלות. אם בעבר ההנחה היתה שיש בישראל 130 אלף משפחות במצב של חוסר ביטחון תזונתי חמור, ראש המיזם לביטחון תזונתי פרופ’ דב צ’רניחובסקי מעריך שבעקבות משבר הקורונה מספרם עלה ל־175 אלף. 164 אלף מתוכן אינם במיזם. על פי נתוני משרד העבודה והרווחה אפשר להניח שלמאה אלף מתוכן אין הנחה של 70% ויותר בארנונה.
עוד קבוצה שהקריטריונים פועלים נגדה הם עניי הקורונה החדשים. כיוון שהם חדשים אין להם עדיין הנחה בארנונה. הם ידרשו לפנות במיוחד כדי לקבל את המענק. הם יוכלו לעשות את זה רק בשנה הבאה. כלומר, בכל מקרה יאבדו את הפעימה הראשונה של המענק.
השר שמולי אומר ש”דרעי השיג כסף לציבורים כאלה ואחרים ועכשיו מסדרים את המציאות בצורה מאוד מסוימת. אבל שלא יספרו סיפורים - לאנשים החלשים ביותר שנסמכים על שירותי הרווחה החלוקה לא מסייעת כמעט במאום”. לדבריו, “העניים יענשו פעמיים, פעם כי הם לא יעמדו בקריטריונים של משרד הפנים ולא יקבלו את כבשת הרש ופעם כי האוצר יאמר שמשרד הפנים כבר קיבל את הכסף. זו שערורייה ואבסורד שאין כדוגמתו”.
שמולי לא לבד. הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ואיגוד רופאי בריאות הציבור פרסמו גילוי דעת שלפיו “הנחה בארנונה אינה קריטריון תקף לחוסר ביטחון תזונתי וחלוקה לפיו תביא לבזבוז כספי ציבור”. יו”ר ועדת הפנים של הכנסת ח”כ מיקי חיימוביץ’ מכחול לבן קיימה בשבוע שעבר דיון על התקציבים לביטחון תזונתי. היא אמרה לאנשי משרד הפנים ש”אתם משתמשים במושג ביטחון תזונתי ולא עושים שום דבר שקשור לביטחון תזונתי”.
ראש אגף התקציבים של משרד הפנים סיוון להבי אמר בתגובה ש”זה לא תקציב מוטה חרדים. השר דרעי עוזר לחלשים באשר הם. החברות החלשות ביותר הן מי שיקבלו את הכסף ובראש ובראשונה החברה הערבית ולאחר מכן החברה החרדית ורשויות חלשות בפריפריה. חרדים יקבלו כמו כל האחרים”.
לדבריו, הקריטריון של חלוקת הכספים למקבלי הנחה גבוהה בארנונה נקבע פי מבחן היעילות והצורך בחלוקת כספים מהירה. “לא רצינו להמציא את הגלגל אלא להיצמד למנגנון ידוע ומוכר שבודק הכנסה. יש הלימה גבוהה בין מקבלי ההנחה לחולשה כלכלית. מי שלא מקבל הנחה, יכול לפנות לרשות המקומית ולבקש את המענקים”.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי ”ועדת החריגים במשרד האוצר אישרה בשלב זה את פרסום המכרז לחברה שתתפעל את המיזם בלבד. זאת לצד השלמת עבודת המטה של משרד הפנים בדבר האוכלוסיות שיכללו במיזם. משרד הפנים טרם השלים את עבודתו בנושא”.
* * *
לא רוצים להסתכסך עם דרעי
סיכוי נמוך לבג”ץ נגד חלוקת המענקים
לכאורה יש סיכוי סביר לעתירה שתטען שכסף לביטחון תזונתי אינו מחולק לרבים מאלה שבאמת זקוקים לו. עתירה כזו היתה יכולה לאלץ את משרד הפנים להרחיב את הקריטריונים. אבל ספק גדול אם ימצא מי שיעתור. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי היא גוף ממשלתי וממילא אינה במצב לעתור. ארגוני חלוקת המזון תלויים מדי ברצונו הטוב של שר הפנים אריה דרעי בלא מעט נושאים. עתירה כזו ניתן להגיש רק אחרי שהקריטריונים יתפרסמו באופן רשמי ויתברר סופית מי נשאר בחוץ.
כדי להבין את חוסר ההתלהבות צריך לזכור שדרעי הביא 700 מיליון שקל לעניים שלא היו בלעדיו ועל כך גורמי הרווחה מברכים. בכלל, העובדה שהאוכלוסייה החרדית ענייה כל כך יוצרת מצב שפוליטיקאים חרדיים כמו דרעי או יו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני הם גורמים מרכזיים בהשגת תקציבי רווחה. הם כמובן מנסים להעביר נתחים גדולים יותר לציבור שלהם, אבל נהנות מכך גם אוכלוסיות מוחלשות אחרות ובמיוחד המגזר הערבי.
השאלה שאפשר להעמיד למבחן משפטי היא האם מקבלים את הכסף כל מי שנמצאים בחוסר ביטחון תזונתי חמור, כי אם לא - מדובר בחוסר שוויון. לחלק מהשאלה הזו עונים במשרד הפנים, שאנשים יכולים לבקש להוסיף אותם ואם יעמדו במבחן ההכנסה יקבלו את המענק.
כך שהשאלה המשפטית העיקרית שנותרה היא מה יקרה לכל אותם אנשים שלמרות שהם עניים מאוד, אינם זכאים ל־%70 הנחה בארנונה, גם אם יבקשו. המכתב של שר העבודה והרווחה איציק שמולי (ראו בכתבה הראשית) שקובע ש־60% מהרעבים אינם עומדים בקריטריונים יכול לשחק תפקיד מרכזי. אבל כאמור ספק אם תהיה עתירה.
אולי הוויכוח יעזור לקדם הצעת חוק שמקדם פורום ארלוזורוב של ההסתדרות להגדלת היקף מקבלי הסיוע מהמיזם הלאומי לביטחון תזונתי מ־11 אלף זכאים כיום ל-20 אלף. סביר להניח שהאוצר לא יתלהב הן בשל הקיצוצים הצפויים בתקציב השנה הבאה והן משום שהאוצר רואה בתוכניות לביטחון תזונתי עידוד להישארות בעוני ולא ליציאה לעבודה.