בלעדי לכלכליסט
שר החקלאות יוצא נגד יוזמה של משרד החקלאות
משרד החקלאות מקדם את סימון מקור הפירות והירקות בסופרים, כדי לעודד צרכנים לרכוש תוצרת הארץ. אבל השר אלון שוסטר לא מוכן לעגן זאת בחקיקה, שתעביר סמכויות למשרד הכלכלה
בזמן שמשרד החקלאות מקדם סימון תוצרת חקלאית, כך שהצרכן יידע במעמד הקנייה האם הפירות והירקות גודלו בישראל או יובאו מחו”ל, שר החקלאות אלון שוסטר מתנגד לעיגון היוזמה בחקיקה. הסיבה: התוצרת החקלאית כיום מצויה תחת אחריות משרד החקלאות, ואם היוזמה תחוקק, היא תיכלל בחוק הגנת הצרכן הכולל את חובת סימון המוצרים (שאינם ירקות ופירות) שמצוי באחריות משרד הכלכלה.
- נחתם הסכם חדש: ייצוא ישיר של פירות וירקות מישראל לאמירויות
- "בסגר הראשון היתה בהלת מחמצת, הסגר הזה הוא בסימן התססות"
- סיטונאית הירקות עטרה קונה את הפעילות העסקית של שוקיט
אתמול אמור היה ח”כ רם בן ברק להניח במליאה את הצעת החוק לסימון מקור התוצרת החקלאית, מתוך הבנה שלא יזכה לתמיכת הקואליציה. אלא ששר הכלכלה עמיר פרץ אמר במליאה כי אם בן ברק ידחה את הנחת הצעת החוק, הוא יקים כבר בשבוע הבא צוות לקידום ההצעה בתוך שלושה חודשים כהצעת חוק ממשלתית. בכך עקף פרץ את ההתנגדות של שוסטר.
היוזמה לסימון מקור הפירות והירקות מסעירה בשבועות האחרונים את שוק המזון. מקור היוזמה הוא טענות קשות של חקלאים מקומיים, כי סיטונאי ירקות וחלק מרשתות השיווק הגדולות מייבאים ירקות ופירות במחירים נמוכים במקום לקנות מהם תוצרת הארץ. מלבד הפגיעה בחקלאים המקומיים, לטענתם יש בצעד זה גם חוסר שקיפות כלפי הצרכנים שאינם יודעים כי לעתים העגבניות שקנו הגיעו מטורקיה או התפוחים מארה”ב.
משרד החקלאות מקדם בשבועות האחרונים מהלך וולונטרי, שבמסגרתו יציינו הקמעונאים במחלקת הפירות והירקות את מקור התוצרת. במכתב ששלח לרשתות השיווק כתב מנכ”ל משרד החקלאות נחום איצקוביץ’: “אזרחי ישראל זכאים למידע גלוי ושקוף על ארץ המקור של התוצרת שהם קונים. בואו ניתן להם את האפשרות להחליט מה לקנות: פרי וירק מתוצרת הארץ או מתוצרת המיובאת מחו”ל”. השר שוסטר הצטרף לקריאה והוסיף כי “ההבחנה בין תוצרת מיובאת לתוצרת ישראלית תהיה בשורה עבור הצרכנים”. אלא שרק שלוש רשתות הצטרפו למהלך: שופרסל, ויקטורי וחצי חינם.
בדיון שקיימה השבוע ועדת הכלכלה בנושא נחשף כי משרד האוצר מתנגד למהלך. נציג המשרד אלי מורגנשטרן, רכז מים, חקלאות ונמלים, במשרד טען כי ״סימון בהתנדבות זה מבורך. אבל אם נחייב, מי שישלם זה הצרכן והתוצרת תתייקר. מדבקות המחירים של סימון מוצרי המזון עולות 250 מיליון שקל”. מורגנשטרן הסביר כי כ־93% מהצריכה הם של תוצרת מקומית, ולכן סימון כלל התוצרת ייקר את העלויות עבור החקלאים המקומיים. אלא שבפועל, לא מדובר בסימון מחירים על גבי מוצרים, אלא שילוט מחלקת הירקות והפירות, שעלותו נמוכה.
לצד הניסיונות לקדם את סימון מקור התוצרת, המגדלים ומשרד החקלאות נאבקים להציף את נושא הרווחיות החריגה שיש, לטענתם, לרשתות הגדולות ולסיטונאים בתחום הירקות והפירות. ניסיונות לקדם פיקוח מחירים על סל ירקות בסיסי נכשלו, ולפני ארבע שנים חתמו השרים על צו המחייב את הקמעונאים והסיטונאים לדווח למפקח על המחירים במשרד החקלאות. הוחלט כי כאשר יעמוד בפני הוועדה מסד נתונים רחב יותר, היא תנתח את הממצאים. הקמעונאים והסיטונאים דיווחו על מחירים ורווחיות לשנים 2017-2015. בדיון טען מורגנשטרן כי מהנתונים שהוגשו לא נמצאה רווחיות חריגה, אולם איצקוביץ’ טען כי היתה הטיה בנתונים ומשרד האוצר מסרב לערוך בדיקה חוזרת.