הפשרה בקיצוץ במסגרות: ניצחון לחברות כרטיסי האשראי

אחרי שבעה חודשים של בחינה ודיונים, משרד האוצר פרסם מתווה מרוכך לקיצוץ במסגרות כרטיסי האשראי ללקוחות הבנקים הגדולים — הפועלים ולאומי.

לפי המתווה, הפועלים ולאומי יקצצו 45% מהמסגרות ללקוחותיהם במקום 50% כפי שנדרש בחוק שטרום להגברת התחרות. עוד נקבע כי המסגרת המינימלית ללקוח תעלה מ־5,000 שקל ל־7,500 שקל. אולם המתווה הזה יהיה תקף רק לשנת 2021. עד סוף ינואר 2022 יצטרכו הבנקים להשלים את הקיצוץ בדומה למתווה המקורי. עיקרי המתווה המסתמן פורסמו לראשונה ב"כלכליסט" בספטמבר.

הבנקים היו אמורים לבצע את הקיצוץ במסגרות במטרה לחזק את חלקם של כרטיסי האשראי החוץ־בנקאיים, שעומד על 30%, על חשבון הכרטיסים שמנפיקים הבנקים. אלא שבעקבות משבר הקורונה עלה החשש שקיצוץ בהיקף כזה, שיכלול גם לקוחות שנפגעו מהמשבר, עלול להחמיר את הפגיעה בלקוחות אלה.

בנק הפועלים כבר קיצץ כמחצית מהיעד שלו, ולאומי התחיל רק באחרונה לבצע את הקיצוץ ללקוחותיו. בסך הכל, הבנקים הגדולים אמורים לקצץ 15 מיליארד שקל במסגרות האשראי. לפי הערכות, המתווה המרוכך אמור לחסוך להם קיצוץ של 3 מיליארד שקל.

שר האוצר ישראל כץ, שקיבל את המלצת הדרג המקצועי במשרד האוצר ובנק ישראל, אמר כי המתווה מהווה איזון בין הצורך לשמור על קידום התחרות לבין הצורך לשמור על השכבות שנפגעו כתוצאה מהמשבר. אולם בפועל זהו ניצחון של חברות כרטיסי האשראי שנלחמו כדי שהמתווה לא ישתנה.

ואכן, אין הבדל דרמטי בין המתווה החדש למקורי. יתרה מכך, המתווה החדש תקף לשנה בלבד. כלומר, בסוף ינואר 2022 הבנקים יצטרכו להשלים את מלוא הקיצוץ המקורי. אם משבר הקורונה יעמיק וילווה אותנו גם בעוד שנה, עשויה להינתן הארכה נוספת למתווה המרוכך, אולם ההערכות הן כי סיכוי נמוך שהדבר יקרה.

המתווה החדש צריך את אישור ועדת הכלכלה בטרם ייכנס לתוקף, וישיבה בנושא נקבעה ליום שלישי הבא. בשבוע שעבר נפגש כץ עם יו"ר ועדת הכלכלה יעקב מרגי (ש"ס), וסביר להניח שהגיע עמו להסכמות בעניין. בנוסף לכך, שותפו של מרגי במפלגה הוא השר במשרד האוצר יצחק כהן, שנכח בשבוע שעבר בפגישה של כץ עם מנהלי חברות כרטיסי האשראי והביע את תמיכתו בעמדתם שאין לשנות את המתווה המקורי.

קיצוץ המסגרות הוא סוגיה רגישה. מצד אחד, ישנם משקי בית רבים שחנוקים ממילא מהמשבר הכלכלי ומאות אלפים מהם צפויים לקבל כעת הודעה על קיצוץ של עשרות אחוזים במסגרת בכרטיס האשראי הבנקאי שלהם בגלל יישום של רפורמת שטרום. מצד השני, הקלה בנושא נתפסת גם כסיוע לבנקים הגדולים בתחרות מול חברות כרטיסי האשראי, כך שציבורית היה קשה לאוצר ולבנק ישראל לקבל החלטה של הקלות בקיצוץ המסגרות.

בחברות כרטיסי האשראי טוענים שאין כלל בעיה. ואכן לחברות כרטיסי האשראי יש יכולת לקלוט את מלוא המסגרות שיקצצו הבנקים. השאלה היא האם אכן ירצו לקלוט גם מסגרות של לקוחות חלשים ושל כאלה שנפגעו מהמשבר.