יו"ר וועדת העבודה חיים כץ מסרב לאשר את מתווה ימי הבידוד
המתווה סוכם בין שר האוצר, ההסתדרות והתעשיינים; כץ דרש שהמדינה תישא באופן מלא בעלויות הבידוד, לכל הפחות בעסקים שבהם פחות מ-23 עובדים, וכשנציגי האוצר סירבו הפסיק את הדיון כץ: "ממחר כל עובד שיגידו לו להיות בבידוד יבין שהוא לא חייב, כי לא דואגים לו"
יו"ר וועדת העבודה של הכנסת, ח"כ חיים כץ, מסרב לאשר את הסיכום של שר האוצר ישראל כץ עם ההסתדרות והתעשיינים בנוגע לימי הבידוד.
- הקרב על ימי הבידוד צפוי לעבור לזירה הפוליטית
- הציבור עלול לשאת בעלויות ימי הבידוד בשל נגיף הקורונה
- במהלך החל"ת נכנסתי לבידוד - האם אקבל דמי מחלה?
הצעת החוק קובעת כי שלושת ימי הבידוד הראשונים יהיו במימון חלקי של העובד (כמו ימי מחלה על פי החוק) ויתר הימים יחולקו בין המעסיקים למדינה, זאת כאשר עד כה נשאו המעסיקים בכל העלות, לאור ההחלטה שהתקבלה על ידי משרד הבריאות עם תחילת המשבר לפיה ימי בידוד ייחשבו לימי מחלה, החלטה שנפסלה על ידי בג"ץ.
על פי פסיקת בג"ץ, הממשלה נדרשה להסדיר את הסוגיה עד היום (28 באוקטובר).
במהלך הדיון דרש ח"כ חיים כץ שהמדינה תישא באופן מלא בעלויות הבידוד, לכל הפחות עבור עסקים קטנים של עד 23 עובדים ("ח"י עובדים + חמסה", לדבריו). לאחר שנציגת משרד האוצר לא נענו לדרישה, פיזר כץ את הוועדה, כאמור, מבלי לאשר את הצעת החוק.
חיים כץ הזהיר את נציגי האוצר כי "ממחר כל עובד שיגידו לו להיות בבידוד יבין שהוא לא חייב, כי לא דואגים לו. אם אין לו כסף לאוכל לילדים, הוא יילך לעבודה. תהיה כאן אנרכיה ואתם תצטרכו להסביר את זה".
עוד תקף את נציגת האוצר ואמר "את מייצגת משרד שאין בו רגישות חברתית, קצר רואי. ישבתי אתכם 4 שנים, עשקתם אנשים, לא כיבדתם הסכמים כתובים, הכוונות שלכם לא טהורות. אתם אומרים הכל כדי לשטות בציבור, עשיתם הסדר רע, לא חכם ולא מיטיב".
למעשה שר האוצר ישראל כץ הודיע כבר כי בעקבות סיכום עם ח"כ קרן ברק(הליכוד) כי השתתפות המדינה בימי הבידוד תגדל עבור עסקים של עד 10 עובדים, אולם לא ציין באיזה היקף, כעת גם מספר העובדים לא מקובל על יו"ר ועדת העבודה.
"ב-DNA של פקידי האוצר לעשות הפרד ומשול"
במלחמה שבין ארגוני העסקים מדובר בניצחון, לפחות זמני, ליו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי שהתנגד בקולניות להסכם ודרש כי המדינה תשתתף גם בתשלומים שניתנו כבר על ידי המעסיקים עד כה והגיעו כבר לכ-4 מיליארד שקל.
אמיתי אמר: "אני הראשון להיכנס מתחת לאלונקה אבל כמי שמייצג כ-80% מהעסקים בישראל וכמי שעדיין עושה מילואים ומכיר היטב את האלונקה, לא ייתכן שהמגזר העסקי יחזיק את האלונקה כאשר שתי הידיות הקדמיות על כתפינו. לפקידי האוצר לא היה נוח לשמוע את עמדתינו כשישבנו למשא ומתן וזה ב-DNA שלהם לעשות הפרד ומשול - כי ימי בידוד הם לא ימי מחלה והם אינם יכולים להיות ימי מחלה ואם החוק הזה יחוקק, הדבר יעשה נזק בלתי הפיך גם מבחינת הסכמים קיבוציים וגם יוסיף לפגיעה ולחוסר הוודאות שבו שרויים העסקים".
אמיתי ביקש להצטרף לפני מספר שבועות לעתירה המקורית שהוגשה לבג"ץ בנושא אולם בג"ץ סירב לאור העובדה שכבר ניתן פסק דין.
יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, שהיה צד להסכם שהגיע בעקבות עתירתו לבג"ץ אמר בדיון: "הצעת החוק הנדונה כאן היא הישג גדול למעסיקים. בפעם הראשונה אנחנו מורידים מעצמנו 2/3 מהעלויות. בחודש מרץ התאחדות התעשיינים היתה זו שהגישה את הבג"ץ שהביא לשינוי הזה. פנינו ל-15 ארגוני מעסיקים שונים ורק שניים הסכימו להצטרף אלינו. אנחנו היינו היחידים שמימנו אותו, טיפלנו בו – וזכינו בו. ישבנו עם האוצר והצלחנו להוציא הסדר מאוזן שמשקף גם את האחריות שלנו לעובדינו. אם החקיקה לא תעבור, ממחר לא יהיה הסדר וזה מצב הרבה יותר גרוע לעובדים ולמעסיקים".
מתנגד נוסף לסיכום לצד אמיתי היה נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, שמסר: " המתווה של האוצר לא לקח בחשבון את העסקים הקטנים. אם בתנובה יהיו 50 עובדים בבידוד הקוטג׳ ימשיך להגיע. עסק קטן שעובדיו בבידוד -נסגר".