יועמ"ש האוצר: דרישת משרד הביטחון למחזר הלוואה סותרת את החוק

אחרי מכתב תקיף ששלח ממלא מקום הממונה על התקציבים יוגב גרדוס למנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל, נגד הדרישה של משרדו למחזר הלוואה בגובה 10 מיליארד שקל עבור רכש מטוסים, פנה היום (ב') היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, למשנה ליועמ"ש (משפט כלכלי) מאיר לוין במשרד המשפטים במכתב מפורט בן שמונה עמודים בו הוא פורס בפניו את כל הבעיות המשפטיות שבמהלך המדובר.

משרד הביטחון מבקש למעשה למחזר את ההלוואה שקיבל למימון רכישת מטוסי ה-F-35 במסגרתה שילם סיטיבנק לחברת לוקהיד מרטין את התשלום המלא עבור המטוסים ומשרד הביטחון נשא בתשלום הריבית בגובה 237 מיליון דולר. התשלום לסיטיבנק אמור להתבצע בשנים 2022 עד 2026 באמצעות כספי הסיוע מארצות הברית, וכעת משרד הביטחון מבקש לדחות את התשלומים לשנים 2027-2031 בעבור תשלום ריבית נוספת במטרה לקנות מטוסים חדשים, כולל מטוסי קרב, מטוסי תדלוק ומסוקי תובלה. זאת במסגרת תוכנית ההצטיידות החדשה של חיל האוויר. לפי הבקשה, ההחזרים יתחילו רק לאחר סיום הסכם הסיוע הביטחוני הנוכחי, שאין ודאות שיוארך, כך שהנטל עשוי ליפול על תקציב המדינה.

לדברי מסינג, "שימוש בהלוואה באופן המוצע על ידי משרד הביטחון לצורך מימון רכש ביטחוני, נועד כל כולו על מנת לעקוף את מגבלת ההוצאה הקבועה בחוק, תוך עקיפת הקצאת סדרי העדיפות של הממשלה וכן אישור הכנסת בהתאם למקובל, מפר גם את הוראות סעיפים 40א ו-43 לחוק יסודות התקציב, את האופן שבו מתנהל תקציב המדינה ואת מגבלת תקציב המדינה, לרבות יצירת המקורות למימונו ואין לו כל הסמכה בדין. הקשיים האמורים מתעצמים בהינתן חלופות אפשריות שבהן הממשלה יכולה לממש את רכישת המטוסים וזאת ללא הפרה של כל הוראות הדין האמורות. אשר על כן, לטעמי, כל הקשיים האמורים עולים כדי מניעה משפטית בביצוע העסקה באופן המבוקש".

אסי מסינג צילום: דוברות משרד האוצר

"בניגוד לשיטת התקצוב הקיימת"

לדברי מסינג "אין כל הוראה חוקית שמאפשרת להוון הכנסות מדינ, והדבר עומד בניגוד לשיטת התקצוב הקיימת. בנוסף, אין הוראה חוקית כלשהי שמאפשרת לקיחת הלוואה על חשבון הכנסות עתידיות מעבר לשנת תקציב, בין אם יש ודאות גדולה שאותן הכנסות תתקבלנה ובין אם לאו. הלוואה כאמור משמעותה איגוח הכנסות עתידיות והיא מנוגדת לשיטת התקציב הנהוג. כמו כן, קבלת הלוואה אין משמעותה הגדלת הכנסות המדינה, בין אם מדובר בהכנסה מיועדת ובין אם לאו, וככזו אינה יכולה לשמש כמקור בר קיימא לצורך הגדלת הוצאה ספציפית".

F35 צילום: דובר צה"ל

עוד מוסיף כי "חוק מלווה מדינה למעשה מאפשר למדינה ללוות כספים באופן מרוכז, שוויוני ושקוף לכללי צרכי הממשלה ותוך מקסום התועלות הכרוכות בהנפקת איגרות חוב. החוק אינו מאפשר למשרד כלשהו ללוות בשם המדינה ולהוציא למטרה זו איגרות חוב, קל וחומר הלוואה בדרך אחרת".

לדבריו "כעת, מבקש משרד הביטחון, ליטול הלוואה מתאגיד בנקאי, באופן עצמאי ומחוץ למנגנון ניהול וגיוס החוב הממשלתי, תוך פריסת התשלומים לשנים רבות וזאת על מנת לממן רכישת ציוד בטווח הקצר. מעבר לכך שדחיית התשלומים בעסקה המבוקשת אינה מתיישבת עם הגיונה העסקי והכלכלי, ההלוואה אותה מבקש משרד הביטחון לקחת לא נועדה ליתן מענה כלשהו לצורך מימוני כלשהו אלא לצורך תקציבי, בלבד. ככל שלעסקה המבוקשת הייתה מסגרת פנויה במסגרת ההוצאה התקציבית של שנה מסוימת, לא היה כל קושי לממן את העסקה, כמקובל, באמצעות מימון מהכנסות המדינה או מגיוס חוב כפי שנעשה לגבי כל הוצאה אחרת מתקציב המדינה. כל תכליתה של העסקה היא אחת בלבד – יצירה, יש מאין, של מסגרת תקציב נוספת, מעבר למסגרת התקציב המותרת לפי דין. מדובר אם כן, בפעולה מלאכותית נטולת היגיון עסקי או מימוני"