הליכוד קובר את החוק נגד אלימות כלכלית במשפחה

אתמול (ג') בדיון הראשון של ועדת חוק, חוקה ומשפט התברר עד כמה קשה יהיה להעביר בקדנציה הנוכחית את הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה. לתומכי החוק יש רוב ברור בוועדה, אבל למרות זאת, ח"כ שלמה קרעי מהליכוד הודיע ש"החוק הזה יקבר פה קבורת חמור". מי שיכריע הוא יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה, שיקבע את קצב הדיונים. אתמול הרבה להסביר כמה זהירות צריך בהכנת הצעת החוק.

אשר אמר לכלכליסט ש"נתייחס ענייני לחלוטין ונעבוד בקצב סביר ונורמלי". עם זאת, הוא הדגיש שההצעה תצא שונה מהוועדה, "בעיקר בתחום של אפשרות תביעות שבין הורים ילדים".

השרה מירב כהן וח"כ שלמה קרעי. יוזמת ההצעה מול אחד ממתנגדיה הקולניים צילומים: יואב דודקביץ, אבי מועלם

ח"כ קרעי אמר בתגובה כי "סביר וענייני יכול להיות דיון פעם בחודשיים, עד שהכנסת תתפרק וזה אומר שהחוק מת".

דעה הסמוטריץ' שוב יצא מהבקבוק ח"כ בצלאל סמוטריץ' מתנגד לחוק האלימות הכלכלית משום שהוא מאפשר התערבות של בתי המשפט במקרים כאלו בין בני זוג. אבל חשוב לזכור שסמוטריץ', שמשווע להחזיר לחיינו את הסנהדרין ודין התורה, חושב שהגבר הוא המפרנס, ולכן הוא השולט, והאשה היא זו שמבזבזת את כספו משה גורלי לכתבה המלאה 

קשה לראות את אשר יוצא למלחמה בימין השמרני. אם הייתה משמעת קואליציוניות - אולי, אבל בממשלת האחדות־פירוד הזו, ספק אם זה יכול לקרות. אולי אם אחרי הקורונה תוקם פה ממשלה בלי החרדים, הסיכוי יעלה.

את הצעת החוק מקדמים שר המשפטים אב ניסנקורן והשרה לשוויון בחרתי מירב כהן, שניהם מכחול לבן. הצעת חוק פרטית דומה הגישה ח"כ קרן ברק מהליכוד. ברק אגב ציינה בישיבת ועדת החוקה אתמול שההצעה אושרה בוועדת השירם לחקיקה פה אחד, כלומר בממשלה מסודרת זו היתה אמורה להוות את עמדת הקואליציה, כולל הליכוד.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב ש"אלימות הנושאת אופי כלכלי עלולה להיות קשה לא פחות מסוגי אלימות אחרים". החוק הקיים מכיר באלימות כלכלית אך אינו מאפשר צווים בנושאים כספיים. הצעת החוק הממשלתית מציעה לאפשר לבתי המשפט לתת צו שמורה על הפסקת האלימות הכלכלית ולקבוע שמדובר בעוולה אזרחית שניתן לתבוע בגינה פיצויים.

קרעי, קבל דוגמה מהחיים

כמה חודשים לפני שמשה גדליה מבית שאן רצח את אשתו דלקה ב־2012, היא הביעה את רצונה להתגרש. גזר הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת מספר ש"בעקבות כך החל הנאשם להתעמר במנוחה: הוא סילק אותה מעבודתה במסעדה; נתן הוראה למכולת שלא למכור לה בהקפה; נטל ממנה את הדלקן; וסרב לתת לה כסף מזומן. המנוחה נותרה ללא אפשרות לכלכל אותה ואת ילדיה ונאלצה לבקש כסף מבני משפחה כדי לרכוש מצרכים בסיסים".

את הציטוט הזה מביא ארגון "משפחות נרצחים ונרצחות", בנייר עמדה שהגיש לוועדה. "אילו בנסיבות הנ"ל היה מופעל צו למניעת אלימות כלכלית בשילוב התחייבות לקבלת טיפול, מעשי רצח רבים היו נמנעים", נכתב.

סקר של ארגון נעמת העלה ש־5% מהנשים אינן חופשיות לבצע אפילו פעילות יומיומיות פשוטות בחשבון הבנק, ואילו 9% זקוקות לאישור בן הזוג לביצוע רכישות.

במחקר על אלימות במשפחה במסצ'וסטס דיווחו חצי מהקורבנות שסבלו גם מהתעמרות כלכלית.

לדברי השרה כהן, "אלימות כלכלית באה הרבה פעמים עם אלימות פיזית. אם בן הזוג רושם על האישה חובות ואת המשכורות הוא מכניס לחשבון בנק נפרד, זה טרור כלכלי. אם בן הזוג מאיים שאם תעז להיפרד ממנו, הוא 'יקבור אותה תחת חובות', זה טרור כלכלי. אם בן זוג מונע מהאישה לצאת ולעבוד כדי שהיא תהיה 100% תלויה בו, זה טרור כלכלי".

השפעה הרסנית של הקורונה

לסיפור הזה יש קשר ישיר גם לקורונה בשל השילוב של סגר וקשיים כלכליים. נייר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על אלימות במשפחה בתקופת הקורונה, קובע ש"ככל שהמקורות הכספיים של המשפחות מצטמצמים, גדל הסיכוי כי נשים יהיו חשופות לאלימות מסוגים שונים, לרבות אלימות כלכלית".

הציבור לא היה מודע להצעת החוק המתקדמת, אבל הימין השמרני היה מוכן. מתוך עשרות ניירות העמדה שהוגשו לוועדת חוקה בתגובה להצעת החוק, שבעה הם ניירות של ארגונים דתיים ושמרניים המתנגדים לחוק. רק שלושה של ארגונים התומכים בו. בימין אגב מרגישים פספוס. הם התעוררו רק אחרי שההצעה עברה ועדת שרים לחקיקה וקריאה ראשונה במליאה, ויצאו למאבק די מאוחר.

ההתבטאות הבולטת של מתנגדי החוק בדיון בועדת חוקה, שייכת כנראה לח"כ אריאל קלנר (ליכוד) שאמר ש"שאולי האישה הטילה עליו אימה כשקנתה ב־10,000 שקל ורוששה אותו והוא לא הלך לכדורגל בשביל זה'". ח"כ קרעי הוסיף בדיון כי "אחרי שהמשפטיזציה השתלטה על הדמוקרטיה, ניסנקורן מעוניין להחדיר אותה עמוק לתוך התא המשפחתי. מדובר בטירלול משפטי. גם ויכוח על דמי כיס יוכל להגיע לבית המשפט". קרעי הצהיר כי "יחד עם כל חברי ועדת החוקה מהליכוד, אתנגד לכך נחרצות". כצפוי, ח"כ בצלאל סמוטריץ (ימינה) הצטרף למתנגדים.

עו"ד מירב שמואלי, מקדמת מדיניות בעמותת "רוח נשית - עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות" שהיתה שותפה לקידום החוק, אמרה ש"האמירות מבטאות חוסר הבנה בסיסי. אלימות כלכלית היא התנהגות מתמשכת, המלווה בכפייה והטלת אימה, ולא ויכוח קטנוני על דמי כיס".