גם ישראל מככבת: אלו מערכות הפנסיה הטובות (והגרועות) בעולם

אילוסטרציה. "ניאלץ להסתמך יותר על עצמנו" צילום: שאטרסטוק

בכל זאת, התפרצות מגיפת הקורונה גרמה לכך שמעל מחצית מהמדינות ירדו השנה בדירוג. המיתון העולמי כתוצאה מהצעדים שננקטו לבלימת המגיפה הפחית את ההפרשות לפנסיה, הוביל לירידה בהחזרים על השקעות ולעלייה בחובות הממשלתיים במרבית המדינות. "בסופו של דבר יהיו לכך השלכות שליליות על הפנסיות העתידיות. כלומר, אנשים יאלצו לעבוד יותר שנים בעוד שאחרים יצטרכו להתפשר על איכות חיים נמוכה יותר בפנסיה", הגיב דיוויד נוקס, מחבר הדו"ח ושותף בכיר במרסר. "ניאלץ להסתמך יותר על עצמנו וההפרשות שלנו לפנסיה".

לצפייה במחקר המלא של מרסר - לחצו כאן

הדירוג כולל 39 מדינות, שקיבלו ניקוד מאפס למאה בהתאם לחוזק מערכת הפנסיה, זאת בהתבסס על 50 משתנים שנועדו לקבוע האם המערכת מובילה לתוצאות פיננסיות משופרות עבור הפנסיונרים, האם היא יציבה והאם היא זוכה לאמון הקהילה. ישראל קיבלה ניקוד של 74.7 שהעניק לה כאמור את המקום השלישי. לשם השוואה, הולנד במקום הראשון עם ניקוד של 82.6 ודנמרק במקום השני עם 81.4. אוסטרליה (74.2) ופינלנד (72.9) סוגרות את החמישייה הראשונה ואחריהן מדורגות שבדיה, סינגפור, נורבגיה, קנדה וניו זילנד.

לעומת זאת, תאילנד דורגה במקום האחרון עם ניקוד של 40.8, ולפניה מדורגות ארגנטינה במקום ה-38, טורקיה, הפיליפינים ומקסיקו, במקומות 37 עד 35, בהתאמה. מדינה נוספת הנמצאת בתחתית הדירוג היא יפן שבמקום ה-32, שמשקף "חולשות משמעותיות ובעיות שיש לפתור". המלצה מרכזית היא להעלות את גיל הפנסיה, שכן תוחלת החיים ממשיכה לעלות במדינה.

ארה"ב מדורגת במקום ה-18, ולפי הדו"ח למערכת הפנסיה שלה יש מאפיינים טובים "אך היא כוללת גם סיכונים גדולים". ההמלצה היא להעלות את הפנסיה המינימאליית לבעלי הכנסה נמוכה והגדלת המימון לביטוח לאומי.

הולנד זכתה לניקוד הגבוה בין השאר הודות לכך שמרבית העובדים נהנים מתוכניות פנסיה מוגדרות היטב המתבססות על ממוצע ההכנסה שלהם וכן מקרן פנסיה ממשלתית. פירוש הדבר שעובד מרוויח בפנסיה בסביבות 80% מההכנסות שלו לפני הפישה, כך לפי הנתונים של ה-OECD. בניגוד לכך, ביפן ובבריטניה שיעור התחלופה (replacement rates) עומד על 37% ו-28%, בהתאמה.

המדד חושב על ידי ציון שניתן לכל מערכת פנסיה בכל מדינה על בסיס 50 שאלות שונות, תוך שקלול המשקף את חשיבותן. השאלות רוכזו סביב 3 מדדי משנה עיקריים: 1. נאותות - אילו יתרונות יכול האזרח לצפות לקבל ממערכת הפנסיה במדינה שלו 2. קיימות - האם המערכת יכולה להמשיך לשמר את היתרונות הללו בעתיד 3. אמון המערכת - האם ניתן לסמוך על המערכת.

הציון הכללי לכל מדינה שוקלל כאשר 40% סעיף נאותות, מתוך הכרה בחשיבותה ואחריותה של כל מדינה, 35% מהציון הורכב מסעיף קיימות ו- 25% מהציון התייחס לתוצאות השאלות בגין האמון במערכת. כל שאלה קיבלה ציון משוקלל הנע בין 1-10 וסעיפי הנאותות קיבלו משקל גבוה יותר על מנת לתת ביטוי להתנהלות המדינה. 50% מהנתונים בנוגע למערכת הפנסיה בישראל נאספו מנתונים המגיעים ממקורות בינלאומיים שמפורסמים בעולם, כגון: דוחות הפנסיה של ה- OECD, הבנק העולמי והאו"ם. המחצית השנייה הושלמה על ידי יועצי Mercer והשותפים בכל מדינה, ואז נותחו שוב על ידי צוות Mercer. בישראל, מרסר מיוצגים על ידי מיטב דש.