עיסאווי פריג': "המוסדיים אמרו לי 'למה לנו להחליף את הקיים?'"

עיקר הפוקוס בבחירות לדירקטוריון בנק הפועלים נתפס על ידי המועמד סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל לשעבר, אולם גם בגזרת תפקיד הדח"צ מעניין למדי.

על שני הכיסאות השמורים בדירקטוריון הבנק לתפקיד הדח"צ מתמודדים שלושה: הדח"ציות המכהנות רונית רוקח אברמזון ודליה לב, והח"כ לשעבר (מרצ) עיסאווי פריג'.

פריג' עשה לעצמו רוד שואו בקרב הגופים המוסדיים, והופתע לגלות שסיכוייו נמוכים, מכיוון שהוא מתמודד מול שתי דח"ציות מכהנות. "בכל הפגישות עם המוסדיים אמרו לי: 'עיסוואי, אתה מוכשר, אל תשכנע אותנו למה אנחנו צריכים להצביע לך, תשכנע אותנו למה אנחנו צריכים להחליף את הקיים'. אני המום מזה, אני מתנגד לעיקרון הזה ולנוהל הזה. לדעתי אסור לקדש את הקיים, בטח לא בכל מחיר", הוא אומר בשיחה עם כלכליסט.

עיסאווי פריג' צילום: עמית שעל

"שלא יאפשרו למועמד חדש להתמודד מול קיים"

לדברי פריג', "אם בכל זאת מחליטים לקדש את עקרון ההמשכיות, אז שלא יאפשרו למועמדים חדשים להתמודד מול מועמדים קיימים".

אסיפת בעלי המניות של הבנק תיערך ביום חמישי, וייבחרו בה ארבעה דירקטורים. בתחילה הוועדה החיצונית למינוי דירקטורים, בראשות השופט בדימוס משה גל, לא מצאה לנכון להעמיד את לב לבחירה מחודשת.

הוועדה הודיעה כי בחרה בשלושה מתמודדים לשני תפקידי הדח"צ - פריג', רוקח אברמזון ואירה סובל. אלא שלאחר שהבנק הודיע לפני כחודש כי מצא שלסובל יש זיקה משמעותית לבנק, ולא תוכל להתמודד, ניאותה הוועדה להחליף אותה בלב.

וכך, פריג' מצא את עצמו מתמודד על תפקיד הדח"צ מול שתי דירקטוריות מכהנות.

חברת הייעוץ האמריקאית ISS, שרוב המשקיעים הזרים פועלים לפי המלצותיה, תומכת בהעדפת הדירקטוריות המכהנות על פני פריג', בשם ההמשכיות. מנגד, חברת הייעוץ הישראלית אנטרופי מעדיפה את פריג' על פני לב.

מניסיון העבר, ההשפעה של המלצות ISS על תוצאות הבחירות משמעותית יותר.

"לפועלים לא היה נציג ערבי בדירקטוריון"

"מאז היווסדו לא היה בבנק הפועלים נציג בן החברה הערבית בדירקטוריון, וזה צריך להשתנות", הוא אומר. "צריך לא רק גיוון סקטוריאלי, אלא גם מחשבתי. גם הוועדה למינוי דירקטורים חשבה שההמשכיות איננה טובה והמליצה על שמות אחרים. המציאות משתנה ואיתה גם האתגרים. לא יכול להיות שהפחד משינוי יתווה את הדרך".

כח"כ היית חבר בוועדת כבל לבדיקת האשראי ללווים הגדולים. למה התמסמסו המסקנות שלה?

"אין ממשלה יציבה, אין מדיניות כלכלית יציבה, וזה גורם לכך שאף אחד לא לוקח אחריות על יישום המסקנות. הגופים ימשיכו להתנהל כמו שנוח להם, והעבודה שלנו לחינם. הפיקוח על המערכת הפיננסית במדינה הוא בעייתי. יש שלושה גורמים שאמורים לעשות את אותה העבודה: הפיקוח על הבנקים, רשות ני"ע ורשות שוק ההון".

מה צריך לשנות במערכת היחסים בין הבנקים למגזר הערבי?

"לצערי, רוב הכסף בחברה שלנו מתנהל בשוק שחור, מחוץ למערכת הבנקאית. זה נובע מחוסר אמון. הכסף הזה צריך לחזור למערכת, וכשזה יקרה, זה יהיה win־win: המערכת הבנקאית תרוויח והאזרחים יקבלו הכוונה".