עו"ד שאול ברגרזון מונה לנאמן זמני בפרוייקט המשרדים של פסגות ישראל באשדוד

עו"ד שאול ברגרזון ימונה לנאמן הזמני של חברת פסגות ישראל, יזמת פרוייקט חללי העבודה My Office באשדוד, שנקלעה לחדלות פירעון. כך קבע היום (א') שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חגי ברנר. ברגרזון נבחר מתוך רשימה של מספר עורכי דין שהגיש הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים לבית המשפט, ושכללה גם את עורכי הדין דורית לוי טילר, יריב שי ישינובסקי, ישראל בכר ורמי אהרון.

השופט קבע בהחלטתו כי ברגרזון יפקיד התחייבות עצמית בגובה 400 אלף שקל בקופת בית המשפט וייכנס לתפקידו "לשם הבטחת הפעלתה וניהולה התקין של החברה ושמירה על נכסיה". עוד קבע, כי ברגרזון ימסור תוך שבוע דו"ח ובו המלצות ראשוניות, ובהמשך הדרך יברר אם יש עילות תביעה נגד הגורמים המעורבים במצבה של החברה.

עו"ד שאול ברגרזון צילום: עמית שעל

את הבקשה למינוי נאמן זמני לחברה ופתיחה בהליכים הגישו ביום חמישי מרבית מתוך כ-380 רוכשי משרדים בפרויקט, אשר שילמו קרוב ל-150 מיליון שקל בסך הכל, וחוששים כי כספם ירד לטמיון. בבקשה שהוגשה באמצעות עו"ד עופר צור, דניאל לסרי ודניאל כהן ממשרד גורניצקי ושות', נטען בין השאר כי עשרות מיליוני שקלים מהכספים שהיו אמורים להיות בחשבון הנאמנות של הפרוייקט "נעלמו או שנעשה בהם שימוש פסול באופן שלא מאפשר את השלמת הפרוייקט". בנוסף ביקשו הרוכשים למנות את עו"ד עופר צור ואת רו"ח יהודה ברלב כנאמנים זמניים של החברה והפרויקט או למנות כל נאמן אחר – כפי שאכן החליט היום בית המשפט.

החברה עצמה ואחד מבעליה, שמעון אייזנברג, הגישו גם הם ביום חמישי תגובה לבית המשפט בה הסכימו למינוי נאמן לחברה וטענו כי אייזנברג נפל קורבן לתרמית של שותפו לשעבר חזי חיים, שעזב את החברה במפתיע תוך שהוא מוכר את מניותיו ל"איש קש" לאחר שמשך כפסים מחשבון הנאמנות. חיים מנגד טוען כי כאשר עזב את החברה לפני כשנה, מצבה היה מצויין וההסתבכות החלה רק לאחר מכן, כי אייזנברג מנסה לגלגל עליו את האחריות, וכי מעולם לא עסק בכספים אלא רק בשיווק.

אייזנברג היה הבעלים של קבוצת "אייזנברג גרופ", אשר עמדה בעבר בלב טענות ותביעות של רוכשי קרקעות חקלאיות ברחבי הארץ שטענו כי הוטעו, הונו ונמכרו להם חלומות באוויר. חזי חיים הוא מי שכיכב בעבר בתוכנית הריאליטי "האח הגדול" וגם הוא גורר איתו תביעות וטענות חריפות מהעבר.

שמעון אייזנברג קרדיט: יח"צ

כבר ביום חמישי הוציא השופט ברנר במעמד צד אחד צו איסור דיספוזיציה בנכסי החברה, שמשמעותו איסור על הבעלים לעשות כל פעולה בנכסים, לרבות חשבונות הבנק של החברה, חשבונות הנאמנות ונכסי המקרקעין. היום קבע השופט כי הצווים ישארו בתוקף. בהחלטתו כתב כי "ניתן בזאת צו איסור לפרוע את חובות העבר של החברה וכן צו הקפאת הליכים נגד החברה".

הצווים ניתנו לבקשת עו"ד צור, אשר הביע חשש בדיון הבוקר כי כספים יוברחו מהחברה. בדיון הוא אמר כי "הסיטואציה היא שיש לנו 150 מיליון שקל שכנראה ירדו לטימיון, לפחות שני בעלי מניות שפשטו את עורם של מאות רוכשים, ובעל מניות אחד שאינני יודע אם בכלל קיים". בנוסף אמר עו"ד צור בדיון כי יש צורך בחקירה מקיפה אודות התנהלות עורכי הדין שהיו הנאמנים על חשבון הנאמנות של הפרויקט. "יש כאן שאלות קשות מאוד כלפי הנאמנים", הוא אמר. "אני מניח שהנאמן יבדוק מדוע עורכי הדין הנאמנים שהיו מעורבים בתיק הזה לא שמרו על הכספים כפי שהיה מצופה שיעשו".

עורכי הדין עדי בראונשטיין ויפים דוידוב טענו בשם החברה ואייזנברג, ואמרו בדיון כי ישתפו פעולה באופן מלא עם הנאמן. לטענתם, למרות ההסתבכות הכלכלית של החברה, עדיין ניתן לסיים את הפרוייקט אם כל אחד מהמשקיעים במשרדים יוסיף כ-10-15 אחוז נוספים מהשקעתו. לדבריהם, לאור זאת עדיפה חלופת השיקום של החברה ולא חלופת הפירוק, "כי בחלופת הפירוק תהיה אנדרלמוסיה... בניהול מושכל יהיה ניתן לשקם את החברה".

עו"ד צור טען מנגד כי הצעה זו היא "עזות מצח", בבחינת "בוא ניקח כסף, מאלה שגנבנו מהם. איפה איזו שהיא תרומת הבעלים?".

עורכי הדין גיא וניר חדי, שייצגו את שותפו לשעבר של אייזנברג בחברה, חזי חיים, הדגישו בדיון כי מזה כשנה הוא כבר לא מכהן בשום תפקיד בה ואינו מודע לדברים; לדבריהם הוא לא הגיע לדיון היות והוא נמצא בבידוד.

עורכי הדין ששימשו כנאמני הפרוייקט בחלק ניכר מהזמן, והפסיקו לשמש כנאמנים בספטמבר האחרון, משרד עורכי הדין לובושיץ, פורת, מחלב, בראון ושות' אמרו בדיון כי "אין שחר לטענות נגד המשרד שלנו. היו לפרויקט כמה נאמנים. לא רק שלא הועבר שקל מהנאמנות שלנו לבעלי המניות, אלא שלפי הנתונים שבידינו, גם הכספים שמצויים בידי החברה הגיעו ליעדם בפרויקט".

בהחלטתו כתב השופט ברנר כי אף שהחברה התחייבה למסור את המשרדים לרוכשים עד לסוף שנת 2019 או לכל המאוחר בתחילת 2020, "אין עוררין על כך שעד לרגע זה המשרדים עדיין לא נמסרו והעבודות לשם השלמת בנייתם טרם הושלמו. כך אין חולק שהחברה חדלת פירעון ושאין ביכולתה להשלים את הבנייה, משום שלדבר החברה עצמה חסר לה לשם כך כ-15 מיליון שקל".