מהגנה להתקפה: חיטוי האוויר במקומות העבודה יימנע סגר נוסף

מקבלי ההחלטות שרויים כיום בקונספציה לפיה על מנת למגר את התפשטות נגיף הקורונה, עלינו, כלל אזרחי ישראל, להיכנס לסגר ארוך טווח. רק כך, הם סבורים, ניתן יהיה להוריד את מספר הנדבקים שהגיע בשבוע שעבר לשיא חדש ומבהיל של כ-10 אלפים ביממה, שהם כ-15% מכלל הנבדקים.

ההחלטה להטיל סגר שני על אזרחי ישראל התקבלה לאחר שהמדיניות, שעיקרה שמירה על ריחוק חברתי של 2 מטרים והקפדה על עטיית מסיכה - נכשלה. אם מפני שהנחיות אלו התקבלו על ידי הציבור בזלזול ואם מפני שכוחות השיטור אינם אוכפים אותן בתקיפות.

עבודה במשרד שאטרסטוק

בבתי כנסת רבים, ההנחיות לא נשמרו או לא מנעו הדבקה. גם לא בתחבורה הציבורית, במערכת החינוך ובמשרדים. מחקרים חדשים אף הוכיחו לאחרונה שנגיף הקורונה מועבר במקומות סגורים גם על ידי חלקיקים זעירים באוויר (אירוסולים), ולא רק באמצעות רסס נשימתי, כפי שחשבו בתחילה.

בימים אלה של חגי תשרי, אפילו הסגר, שאמור היה להיות האמצעי האולטימטיבי ובסבב הראשון נחל הצלחה רגעית - נפרץ על ידי קבוצות שונות ונתוני התחלואה ממשיכים לעלות. נראה אם כן, כי המאמצים שננקטו עד כה אינם מספקים את הביטחון הנדרש במרחב הציבורי, שיאפשר להמשיך בחיי שגרה כלשהם לצד הקורונה, וודאי שלא מאפשרים שמירה על קצב תחלואה נמוך וקבוע, לפחות עד מציאת החיסון.

לפיכך, ממשלת ישראל חייבת לשנות תפיסה ולעבור מהגנה על עצמנו מפני הווירוס למתקפה על הנגיף ומיגורו. אם עד עכשיו ישראל הייתה פאסיבית במלחמתה בווירוס, ונקטה פעולות כגון בידוד, ריחוק וסגר - הגיע הזמן לאמץ גישה אקטיבית לטיהור המרחב הציבורי וחיסול הווירוס.

דוגמה מהמזרח הרחוק

התבוננות קצרה למדינות במזרח הרחוק, דוגמת יפן ודרום קוריאה, חושפת אותנו לגישה באמצעותה למדו להתמודד עם נגיפים הרבה יותר טוב מאשר במערב. בדרום קוריאה למשל, מדינה בת 50 מיליון תושבים, נפטרו פחות מ-800 איש מהמגפה וכל זאת בלי סגרים חוזרים ונשנים. מה סוד הקסם? מדינות אלה אימצו תרבות של היגיינה בטיחותית פעילה, שונה בתכלית מהפאסיביות המערבית.

במדינות אלה נעשה שימוש בכלי חיטוי סביבתי באופן כללי. מאז פרוץ המגפה, חוטאו במדינות אלה באופן שיטתי אזורים נרחבים באמצעות חומרי חיטוי ברמה שאינה מסכנת חיים. החומרים אושרו על ידי מינהל התרופות האמריקני (FDA) וכבר הוכחו כיעילים במיגור הקורונה בכמעט 100%.

מדינות המזרח הרחוק, שחוו מספר מגפות כדוגמת הסארס, שפעת החזירים וכאמור COVID-19 השתמשו מול כל אחת מהן בחיטוי מאסיבי של אוויר ומשטחים במרחב הפתוח והסגור, במרחב הציבורי והפרטי. כך, הנגיף עצמו לא זכה להזדמנות לדגור ולהדביק. מדובר בהשקעה לטווח ארוך החורגת מעטיית מסיכה או הנחיה על שמירת מרחק, שהם אקטים מינימליסטיים ואף פרסונליים.

לפיכך, יש להגביר את המודעות לבטיחות היגיינית, בדומה לזו שהונהגה בעבר על מנת להכשיר מים לשתייה ולמנוע זיהומים. גם בעבר היו מי שחששו מחומרי החיטוי, אך החברה פעלה על מנת לייצר פתרון איכותי וקבעה תקן שיאפשר לחטא את מי השתיה לצרכי הישרדות.

היום אנו נאלצים לפעול באותה מתכונת, אך הפעם לחיטוי האוויר שאנחנו נושמים מחלקיקים זעירים שנושאים את נגיף הקורונה. פעולה זו תספק מענה ודאי לבתי אבות, משרדים, מעליות, רכבות ואוטובוסים, בתי כנסת ולמערכת החינוך בתקופה קשה זו ותהפוך את המרחב הציבורי לבטוח הרבה יותר. יש לנו את הכלים לכך.

הסגר הינו אמצעי בלימה בלבד ואסור להמתין לחיסון שיציל אותנו. עלינו לפעול כעת שכן, אין סיבה שנחיה על חרבנו לנצח - במיוחד כשהכלים להילחם ולנצח נמצאים בידינו. זהו הקרב האמיתי והוא יכול להציל חיים אדם – במאות ואלפים.

מאיר דהאן הוא מנכ"ל ובעלים חברת 'הילה פארמה' ולשעבר מנהל החטיבה הפרמצבטית במרכז למחקר גרעיני בשורק