משרד הפנים מבקש דחייה נוספת לחקיקה שתסדיר את פעילות חברות הגבייה

משרד הפנים פנה לבג"ץ בבקשה להצטרף לבקשה של השלטון המקומי הדוחה את קיום פסק הדין של בג"ץ שאסר על הרשויות המקומיות להשתמש בחברות הגבייה, מאחר ומדובר במתן סמכות לגוף פרטי בניגוד לחוק.

בתשובה לבג"ץ ציין משרד הפנים כי "המשבר הכלכלי אליו עלולות הרשויות המקומיות להיקלע ללא דחייה נוספת של מועד פסק הדין, כמבוקש על ידי מרכז השלטון המקומי, ובפרט לנוכח משבר הקורונה, מצדיקים בעת הנוכחית לשוב ולהחיל אמת מידה חריגה...כך שיתאפשר לממשלה ולכנסת לקדם תיקון חקיקה מתאים במהלך פרק הזמן המתבקש על ידי מרכז השלטון המקומי".

שר הפנים אריה דרעי צילום: אוהד צויגנברג

פסק הדין החריף שנתן גושפנקא משפטית לטענות שעולות כבר שנים נגד הרשויות המקומיות, כי הן מפעילות את חברות הגבייה בצורה אגרסיבית שפוגעת בציבור, דרך מנגנון שכר הטרחה הנגזר מתוספת הגבייה (בניגוד להליך תקין בו עובדי ציבור אחראים על הגבייה ומשכורתם לא תלויה במידת האגרסיביות כלפי התושבים) ניתן כבר במרץ 2018. אלא שמאז ביקשו במשרד הפנים ובשלטון המקומי דחיות חוזרות ונשנות כאשר בקשת הדחייה האחרונה שאושרה הייתה ביוני השנה כאשר הדחייה ניתנה עד ל-16 באוקטובר.

משרד הפנים בתגובתו, שלמעשה מתואמת באופן מלא עם השלטון המקומי, מפרט כי מתקדם בימים אלו הליך חקיקה ולכן אין מקום לקיים מיידית את פסק הדין, אולם השתלשלות האירועים שמתחילה רק באמצע יוני האחרון, אז אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את החוק. כזכור, אותו חוק שאושר ביוני בוועדת השרים הוא למעשה העתק מדויק של החוק שעלה על ידי משרד הפנים בכנסת הקודמת לוועדת הפנים. אולם ללא השינויים המתבקשים שהוביל יו"ר ועדת הפנים דאז, יואב קיש, שכללו הגבלה של הסכום המשולם לחברות הגבייה על סמך הצלחותיהן.

בוועדת הפנים של הכנסת הנוכחית הדיון הראשון התקיים ב-15 בספטמבר, אולם כאמור, הנוסח שהועלה לוועדה חזר להיות הנוסח המקורי והבעייתי. הדיון הבא בנושא אמור להתקיים ב-21 באוקטובר.

בפסק הדיון המקורי שהתקבל פה אחד על ידי השופטים דפנה ברק ארז, יצחק עמית וענת ברון כתבה ברק ארז כי "ביצוע פועלות גבייה באמצעות חברות גבייה פרטיות היא אצילת סמכות אסורה" וכי ״ישנו חשש מקיומו של ניגוד עניינים הנובע מזיקה שבין שכר הטרחה של חברות הגבייה לבין גובה הסכומים הנגבים על ידן״. עוד כתבה כי אין מקום לאפשר את אותה גבייה "מבלי שהדבר יוסדר בחקיקה מסמיכה ומפורטת".

הצעת החוק המדוברת לא עונה למעשה על בעיות שהעלו השופטים בפסק הדין בנוגע לניגוד העניינים המובנה של חברות הגבייה בין הרצון להרוויח לבין החובה לגבות מס אמת. לדברי ברק ארז "בתשובות המשיבים (משרד הפנים-ע"מ) לא ניתן מענה ישיר לחשש מקיומו של ניגוד עניינים הנובע מהזיקה שבין שכר הטרחה של חברות הגביה לבין גובה הסכומים הנגבים על ידם....הצדדים היו חלוקים באשר להיקף שיקול הדעת שחברות הגבייה רשאיות להפעיל במסגרת פעילותן...אולם גם על פי הגרסה "המקלה" ביותר - זו שהוצגה בין היתר על ידי חברות הגבייה עצמן עולה כי הן מבצעות פעולות כגון שליחת הודעות תשלום והתראות לפני עיקולים וכן מפעילות "אמצעי גביה" כגון עיקול, כניסה לחצרי וכדומה...".

יו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר מסר ל"כלכליסט" כי ״בשיאו של המשבר הכלכלי החמור ביותר במאה השנים האחרונות, יש מי שחושב שאין שום דבר דחוף בהפסקת סחיטת התושבים והעסקים על ידי הרשויות. כבר שנים שמשרד הפנים מכשיר את שיטת המצליח של משרדי עורכי דין פרטיים שמהלכים אימים על הציבור בחסות העיריות וחולבים ממנו כספים ועמלות שמנות וכל זאת בניגוד לפסיקת בג"ץ. אנחנו לא נאפשר לעוול הזה להימשך״.