הערכות: חוק הסדרים ללא תקציב לא יעבור את בג"ץ

הרעיון שנבחן באוצר של קידום חבילת חוקים במקום חוק הסדרים, מייצר קשיים משפטיים שבגינם קיים סיכוי סביר כי הרעיון ייגנז, כך מעריכים גורמים משפטיים בכירים המקורבים לנושא.

על פי הרעיון שמתגלגל בשבועות האחרונות במשרד האוצר יקודמו בהליך מזורז כמה חוקים יחד (כנראה כ-20) מתוך טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה ביוני, וכל זאת ללא תלות בתקציב מדינה, באופן שיאפשר לקדם רפורמות חשובות בלי לוותר על האיום בפירוק הממשלה סביב אישור תקציב המדינה בכנסת.

שר האוצר ישראל כץ צילום מסך: לע"מ

אבל העובדה כי חבילת החוקים לא נכרכת בחוק התקציב היא בדיוק הסיבה שהרעיון מעורר קשיים משפטיים. להערכת אותם גורמים משפטיים בכירים, בשל הקשיים האמורים סביר מאוד להניח כי השאלות המשפטיות יונחו על שולחן היועץ המשפטי לממשלה שיתבקש להכריע האם המהלך אפשרי.

הבעיה המשפטית נובעת מכך שמדובר בהליך חקיקה מואץ, שבו דוחסים חוקים בתחומים שונים שאינם קשורים זה לזה, בלי לספק לציבור ולכנסת די זמן לבחון את החוקים האלה. בנוסף, משום שהפקידות המקצועית מייצרת את החקיקה בדרך כלל במהירות עולה החשש כי החוקים לא נותנים מענה לסוגיות שונות, עד שלעיתים לאחר החקיקה נדרשת פרשנות של היועץ המשפטי לממשלה. עד עתה בג"ץ איפשר את ההליך הבעייתי וכינה זאת "רע הכרחי", שכן מדובר בדרך כלל בחוקים תומכי תקציב.

ללא העברת תקציב יתקשו באוצר להסביר לבג"ץ כיצד תמכו בחקיקת בזק כזאת. רק לפני שלוש שנים נקבע תקדים בעניין דומה, כאשר באוגוסט 2017 בג"ץ פסל את החוק למיסוי דירה שלישית שקידם שר האוצר דאז משה כחלון, בהסבירו כי נפל פגם בהליך החקיקה בוועדת הכספים. הליך שנמשך פחות מ-12 שעות.