רפורמה נוסח ישראל: שיפור בנוחות תמורת הקטנת התחרות

משרד התקשורת הודיע בתחילת השבוע על כוונתו לבחון את ביטול ההפרדה המלאכותית בין ספק אינטנרנט לתשתית. הפרדה זו נהוגה בישראל זה כ־20 שנה, ובכוחו של המהלך לתקן עיוות צרכני היסטורי בשוק האינטרנט. מנגד, אם יאושר, הוא צפוי לצמצם את התחרות בענף ולחזק את כוחן של החברות החזקות ביותר בו: בזק ו־HOT.

המדיניות המוצעת תאפשר לבזק ול־HOT להעניק שירות מלא המאחד את צד הספק וצד התשתית. כיום, את שירות הספק ניתן לרכוש משתי החברות דרך חברות־בנות בקבוצות, הכפופות להפרדה מבנית: בזק בינלאומי ו־HOT נט. לא מדובר במיזוג מלא שבו חושקות החברות. אלא שגם אם פעילותן תישאר מופרדת, היכולת למנוע מחברות התשתית ליצור מצב של מונופול - שלשמה נוצרה ההפרדה המבנית אי שם בשנות ה־90 - נפגמת. רק לפני שלושה חודשים קבע המשרד כי אין לבטל את ההפרדה המבנית בקבוצות, מחשש להגדלת כוחן ופגיעה בתחרות ובצרכן.

מימין: מנכ"ל בזק דודו מזרחי, מנכ"לית HOT טל גרנות־גולדשטיין ושר התקשורת יועז הנדל צילומים: יריב כץ, עמית שעל

"מצד אחד, ביטול יצור הכלאיים שנקרא תשתית־ספק ראוי", אמר ל"כלכליסט" בכיר בשוק התקשורת. "מצד שני, נראה בשנים הקרובות כיצד קמות לתחייה שתי מפלצות ענק שידרסו את כל שאר המתחרות". לפי אותו בכיר, הפתרון הראוי היה לאסור על HOT ובזק לספק שירותים ישירות לצרכן ולהפכן לספקיות סיטונאיות בלבד, כך שהפעילות הקמעונאית תרוכז רק בחברות־הבנות. במשרד התקשורת טוענים שהצורך בהפרדה כזו פוחת משום שהשוק הסיטונאי עובד היטב כיום.

"הספקיות צפויות לדעוך"

כיום, ספקיות האינטרנט מגייסות לקוחות בשתי דרכים מרכזיות: השוק הסיטונאי, שבמסגרתו ספקיות נטולות תשתית רוכשות שירות מחברות התשתית, ומספקות מוצר אחוד ללקוח (בנדל); והחבילות של בזק ו־HOT (בנדל הפוך), שדרכן מציעות חברות התשתית ללקוח את כלל הספקיות לבחירה, כך שהוא מקבל שירות אחוד פחות או יותר מכתובת אחת. עתה, מוצע לבטל את מנגנון הבנדל ההפוך ללקוחות חדשים - מצב שיותיר את הספקיות עם השוק הסיטונאי בלבד כדרך לגייס לקוחות. 

כבר כיום, 7 מתוך 11 הספקיות המשווקות באמצעות בנדל הפוך פעילות גם בשוק הסיטונאי. לכן, לפי משרד התקשורת, לא עומד בפניהן חסם התרחבות ממשי לאחר השינוי. ישנן ספקיות שדווקא רואות בחיוב יחסי את השינוי, שאמנם עשוי להוביל לדילול מצבת לקוחותיהן, אך לעצמאות וחוסר תלות בבזק וב־HOT. הספקיות הנותרות, שהן קטנות יחסית ופחות מוכרות, יצטרכו לבחור אם לסגור את פעילותן או להמשיך להציע את מרכולתן דרך השוק הסיטונאי. לשם כך, הן יידרשו להשקיע מאמצי שיווק, לפתח ממשק הנדסי, להקים מערכי שירות לקוחות ולנהל מלאי ציוד קצה ומערך טכנאים.

"אין ספק שמצב זה נחות בעיניהן מהמצב הקיים", ציינו במשרד התקשורת. "תחום הספקים צפוי לדעוך כתחום העומד בפני עצמו. אנו סבורים כי השקעה חד־פעמית זו בהעברת לקוחות לתצורה הסיטונאית תיטיב עם צרכני השירות, תהפוך את הספקים לגורמים שמייצרים ערך ללקוחות, תעמיד את כל השחקנים בשוק במצב שבו הם משווקים שירות בר־השוואה לצרכנים ואף בכוחה לתרום לתחרות בדחיפת הספקים במעלה סולם ההשקעות".

במשרד ציינו כי לחברות התשתית יתרונות רבים בבואן לגייס לקוח לעומת הספקיות. יש להן מידע מדויק יותר על הלקוחות ועל כל הספקיות הפועלות על גבי התשתית והן לרוב בעלות אמצעים כספיים ולוגיסטיים רבים יותר. אם הפיצול אכן יבוטל, לחברות התשתית יהיה יתרון משמעותי שיאפשר להן להעביר אליהן את המנויים, והספקיות עשויות למצוא את עצמן ללא יכולת להתחרות בחזרה. 

על־מנת לרכך את הפגיעה בספקיות ולתת להן זמן להיערך, הוצע כי היום הקובע לתחילת המדיניות יהיה 1 בינואר 2022. עד אז, ייאסר על חברות התשתית להציע ללקוחות חדשים שירות אחוד עתידי או בנדל הפוך. כלומר, מרגע ההחלטה על השימוע, בזק ו־HOT יכולות להציע שירות תשתית בלבד, כדי לגרום לצרכנים לפנות לשוק הסיטונאי וכך לחזק את הספקיות בתקופת הצינון.

עוד ממליץ המשרד כי שינוי המדיניות יהיה תקף למנויים פרטיים בלבד - ובכל הנוגע לשירותים עסקיים יישמר הפיצול הנהוג כיום. מנגנון נוסף קובע כי אם בזק ו־HOT ינהגו בפרקטיקות אנטי־תחרותיות כמו אפליה, צמצום מרווחים, אי־העברת מידע והערמת קשיים בחיבור מסוג כלשהו לשוק הסיטונאי, יישום המדיניות יוכל להידחות בכל פעם בשישה חודשים.

לצד הניסיון להתחשב בספקיות, פועל המשרד לבטל את תופעת המנויים הכפולים, שממנו מרוויחות הספקיות לטענת המשרד כ־50 מיליון שקל עודפים בשנה. המשרד מעריך כי כ־170 אלף מנויים משלמים לשני ספקים במקביל, משום שלא נותקו מספק בעת מעבר. על כן, המשרד מבקש להפעיל מנגנון ניודים כמו בסלולר, שבו מפעיל הקולט לקוח יעביר למפעיל הננטש הוראת ניתוק.

בזק נגד בזק

המדיניות החדשה יוצרת מאבק פנימי בתוך קבוצת בזק, משום שהוא צפוי להוריד את נפח פעילותה של החברה־הבת בזק בינלאומי, שמחזיקה כיום כ־30% מהשוק. "אנו מתנגדים בכל תוקף למהלך ונפעל בכל דרך למנוע אותו", מסר אתמול לעובדיו ועד בזק בינלאומי. "בימים הקרובים נגיש לוועדה את ההשלכות ההרסניות של המהלך. ההסתדרות עומדת מאחורינו ואנו עובדים גם עם יועצים חיצוניים".

ניצנים ראשונים למאבק היה ניתן לראות כבר לפני שלושה חודשים, כאשר למשך תקופה ממושכת בזק חדלה להציע ללקוחותיה את בזק בינלאומי כספקית. הרקע לכך הוא מכתב ששלחה יו"ר ועד בזק בינ"ל לימור ליברמן־לביא לשר התקשורת יועז הנדל, שבו כתבה כי בכוונתה להיאבק נגד הצהרת כוונותיו של המשרד לבחון את ביטול ההפרדה. המהלך נענה בזעם מכיוונו של ועד עובדי בזק, בראשות שלמה כפיר.