הקץ לעיוות היסטורי בשוק האינטרנט: יבוטל הפיצול בין תשתית לספק

לקראת מהפכה בשוק האינטרנט: משרד התקשורת פרסם הערב (א') שימוע לבחינת ביטול ההפרדה בין תשתית לספק (ISP), הנהוגה בישראל מאז שנת 2000. במסגרת הרפורמה, מוצע לקבוע כי החל מינואר 2022 יבוטל האיסור על בעלות התשתית שהן מונופולין, בזק ו-HOT, לספק בעצמן שירות ISP לצרכנים פרטיים, כך שיהיו רשאיות לספק שירות אחוד.

"קיומו של מודל מפוצל אינו משרת עוד את התכליות התחרותיות שלשמן נקבע והוא משית עלויות מיותרות על המשק ופוגע ברווחת הצרכן", מציין המשרד. "התרומה של מקטע ה-ISP קטנה וספק אם הוא מועיל כלל. לתצורה האחודה תועלות רבות בדמות תפעול נוח יותר, גורם אחראי אחד ומחירי השירות".

לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת צילום: סמסונג

במסגרת המדיניות הרגולטורית הנהוגה בישראל, הוחלט בעבר על פיצול בשני מקרים. האחד, פיצול השיחות הבינלאומיות משירות הטלפוניה הפנים-ארצי. השני, הפרדה בין תשתית לבין ספק, כך שלקוח המבקש להתחבר לאינטרנט נדרש לרכוש שני שירותים שונים. מדיניות זו נבעה בעיקרה מחשש מפני מונופוליזציה של תחום האינטרנט מצד בזק ו-HOT.

מנויים כפולים: הפסד צרכני של 50 מיליון שקל בשנה

הסדר ייחודי זה, שאין לו אח ורע בעולם, הביא תועלת למשתמשי האינטרנט בישראל בכך שנוצרה תחרות מחירים ואיכות במקטע הספק. מנגד, מטיל ההסדר על הצרכן עלות חיפוש כפולה בעת הצטרפות לשירות אינטרנט ומחיר מתמשך של מעקב אחר מספר שירותים וחשבוניות. חיסרון מרכזי נוסף הוא באיתור ובטיפול בתקלות מכיוון שמבחינת המנוי חלוקת האחריות אינה ברורה והוא עלול ליפול "בין הכיסאות", וזאת כי כל ספק טוען שהתקלה אינה במקטע שבאחריותו, דבר המשפיע הן על איכות שירות הלקוחות והן על זמן תיקון התקלה.

דודו מזרחי, מנכ"ל בזק צילום: עמית שעל

הסדר זה גם גורר עלויות קמעונאיות כפולות ובכלל זה הנפקת חשבוניות, קיומם של שני מוקדי שירות, עלייה בעלות סליקת האשראי וכו', המושתות על הצרכן הישראלי. כמו כן, מאחר והשירות אינו ניתן על ידי מערכת אחת, הרי שיכולת הנדסת הרשת והאופטימיזציה של ביצועיה פוחתת, דבר שעלול להשפיע ישירות על איכות השירות שמקבל הלקוח.

בנוסף, משרד התקשורת מעריך כי ישנם כ-170 אלף מנויים המשלמים לשני ספקים עקב אי-ניתוק מספק בעת מעבר. בהנחה שמרנית למדי, מציין המשרד כי פיצול השירות גורם להפסד ישיר לצרכנים של כ-50 מיליון שקל בשנה. על כן, מבקש המשרד לקבוע כי יופעל מנגנון ניודים כמו בסלולר: המפעיל הקולט לקוח לשירות אינטרנט יעביר למפעיל הננטש הוראת ניתוק.

42% מהצרכנים רוכשים אינטרנט מפוצל

לאור הקושי הצרכני, התפתחה במרוצת השנים פרקטיקה של סל שירותים משותף (בנדל) שכלל שירות תשתית וספק בשתי חשבוניות נפרדות, אותו מציעות הספקיות. הודות למדיניות השוק הסיטונאי מ-2015, הקובעת כי ספקיות נטולות תשתית יוכלו לרכוש שירותים מבעלות התשתית, החלו הספקיות להציע שירות אחוד בחשבונית אחת. גם לבזק ו-HOT אושר עם השנים לשווק סל שירותים משותף (בנדל הפוך) בחשבונית אחת, כך שהן מחויבות להציע לבחירת הלקוח את כלל הספקיות.

במסמך שפרסם משרד התקשורת בינואר, עלה כי אף שמדובר בחבילות אינטרנט יקרות יותר, 42% מתוך 2.5 מיליון מנויי האינטרנט בארץ, עדיין רוכשים אינטרנט בתצורה מפוצלת. כמו כן, 27% רוכשים אינטרנט בתצורה אחודה למחצה (בנדל או בנדל הפוך) ו-31% בתצורה אחודה (שוק סיטונאי או סיבים אופטיים).

במדיניות המוצעת, האינטרנט לצרכנים פרטיים חדשים בישראל יסופק כמוצר אחוד בלבד, בין אם על ידי חברות התשתית או בין אם על ידי הספקיות דרך השוק הסיטונאי. על חברות התשתית ייאסר להציע שירות תשתית בלבד או שירות תשתית-ספק בתצורת בנדל הפוך, למעט ללקוחות קיימים, אך המשרד סבור כי תצורות אלו ילכו ויתמעטו עם הזמן עד כדי ביטולן.

מאבק בין בזק לבזק בינלאומי

לצד תיקון העיוות ההיסטורי, ביטול ההפרדה מעלה חשש לפגיעה בספקיות הקטנות והתחזקותן של בזק ו-HOT. חברות המספקות כיום שירות ISP דרך בנדל הפוך בלבד, יידרשו להשקיע מאמצי שיווק בהעברת הלקוחות לתצורה הסיטונאית, אך במקביל יהפכו לשחקניות עצמאיות ובלתי תלויות. "אין ספק שמצב עולם זה נחות בעיניהן מהמצב הקיים", מציין המשרד. "למדיניות השלכות על תחום ה-ISP, שצפוי לדעוך כתחום העומד בפני עצמו". עם זאת, מעריך המשרד כי חשש זה מצומצם יחסית, עקב ירידת ערכו של שירות ה-ISP כמקטע מבודל (חלקו היחסי בתצורת בנדל הפוך הוא כ-15% ממחיר השירות הכולל), קיומם של הסדרי שיווק אחודים למחצה וקיומו של שוק סיטונאי מתפקד.

למרות המדיניות המוצעת, המשרד ממליץ שלא לבטל את ההפרדה המבנית בין בזק לספקית בזק בינלאומי ובין HOT לספקית HOT נט, כך שהספקיות תוכלנה להמשיך בפעילותן במסגרת השוק הסיטונאי. לטענת המשרד, השינוי אינו פוגע במהות ההפרדה המבנית, שכן מדובר בשירות קל-ערך יחסית לשירותים אחרים שמספקות בזק ו-HOT, כמו סלולר וטלוויזיה. המדיניות יוצרת למעשה מאבק פנימי בתוך קבוצות בזק ו-HOT, כך שעם השנים תהפוך פעילות החברות הבנות לחסרת ערך.