משבר האמון הגיע למשטרה

התמונות שעולות מגל ההפגנות נגד שלטונו של בנימין נתניהו מזעזעות, הן בגלל היקף הפעלת הכוח והאלימות מצד המשטרה והן בגלל הקצב ההולך וגובר של השימוש באותם אמצעים. אלו חדשות רעות מאוד למשטרה, שמתמודדת כעת עם משבר האמון הגדול אי־פעם. המשטרה הרי תישאר כאן גם אחרי עזיבתו של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, ואפילו אחרי תום עידן נתניהו.

עימותים בין מפגינים ושטרים צילום: מוטי קמחי

תנאי הפתיחה של משטרת ישראל אינם מרנינים: לפי הסקר החברתי ל־2015 של הלמ"ס, רק 39% מהישראלים העריכו באופן חיובי את תפקודה של המשטרה ישראל. 57% סברו כי המשטרה איננה מתייחסת באופן שוויוני לכלל האוכלוסיה. הסקר זכה לכותרות רבות ולזעם במשטרה, אך אז לא נעשה יותר.

במחקר שערך פרופ' ליקון קאו (סוציולוגיה וקרימיונולוגיה) מאוניברסיטת אונטריו לפני 15 שנים הוא השווה את אמון הציבור במשטרות ארה"ב לעומת מדינות אמריקה הלטינית שחוו דיקטטורה. לפי המחקר, המשטרה בארה”ב נהנתה מהאמון הגבוה ביותר (71%) בקרב כל המדינות שנבדקו. כאשר נדרש להסביר זאת אמר: "למרות תהליך הדמוקרטיזציה האחרון, הכוח האינרציוני של אובדן הלגיטימציה בעבר – המשטרה שם התערבבה לעתים קרובות עם הדיקטטורה הצבאית ככוח מדכא – המשיך לרדוף את הציבור באמריקה הלטינית. יידרשו שנים של מאמצים גדולים מצד הממשלות והמשטרות כדי לתקן את המערכת הפגועה ולהחזיר את הלגיטימיות”.

גם השסע שנגרם בימים האחרונים בישראל יהיה קשה מאוד לאיחוי. מי שסבור כי ההשוואה בין ישראל לאמריקה הלטינית אינה רלבנטית ושתהליכים של אובדן אמון לוקחים עשורים, יכול לעיין בסקר גאלופ שהתפרסם לפני חודש בארה”ב: אמון הציבור במשטרה בארה"ב תחת טראמפ הגיע לשפל של כל הזמנים: 48%, דומה לרמות שמצא קאו באמריקה הלטינית לפני 15 שנה.