משרד הבריאות מסדיר את מוסר התשלומים לספקים - ומחריג את יבואני הציוד הרפואי

משרד הבריאות פרסם היום (ה') טיוטת תקנות המסדירה את מוסר התשלומים של מערכת הבריאות הציבורית. לפי הטיוטה, בתי החולים הממשלתיים, קופות החולים ובתי החולים שבבעלות קופות החולים או הרשויות המקומיות יחויבו לשלם לספקים - לא יאוחר מ-45 יום מהמועד בו קיבל המזמין את החשבון (במידה והתקופה לתשלום נספרת ממועד קבלת החשבון) ועד 30 ימים מתום החודש שבו קיבל המזמין את החשבון, (אם התקופה לתשלום נספרת מתום החודש שבמהלכו התקבל החשבון), אולם מחריגה את יבואני הציוד הרפואי שמהווים את עיקר הספקים למערכת הבריאות לפי הערכות בשוק.

התקנות הופצו להערות הציבור עד ה-22 באוקטובר ולאחר שמשרד הבריאות יגבש תקנות סופיות יידרש שר הבריאות יולי אדלשטיין להביאן לאישור וועדת הכלכלה בכנסת.

ציוד רפואי מסין נוחת בנתב"ג צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

התקנות מתייחסות ליצרני ציוד רפואי בישראל ולספקי שירותים בתחומי שירותי התפתחות הילד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, הדמיה, מוקדים רפואיים בשעות הערב והלילה, שמיעה ודיאליזה.

עוד נכללים בתקנות מכונים להתפתחות הילד, עצמאים במקצועות פרא רפואיים ומוסדות סיעודיים מורכבים. מי לא יהנה ממוסר תשלומים הסביר הנקבע בתקנות הם יבואני הציוד הרפואי, מה שבפועל מצמצם משמעותית את משמעות התקנות. לפי הערכות איגוד לשכות המסחר הייצור המקומי מהווה 3-5% בלבד מכל השוק של הציוד הרפואי בארץ.

עוד קובעות התקנות כבהתאם לחוק מוסר תשלומים כי ספקי ביצוע של עבודות הנדסה בנאיות יקבלו תשלום לא יאוחר מ-80 ימים מתום החודש שבו קיבל את החשבון.

עד היום החוק שחוקק ב-2017 בנוגע למוסר התשלומים של המדינה החריג את מערכת הבריאות לאור אזהרות שניתנו בזמן הליך החקיקה על ידי משרדי הבריאות והאוצר לפיהם החלת החוק תביא לקריסת מערכת הבריאות הגירעונית הנשענת על אשראי מהספקים המתבטא בתשלום מאוחר מאד. משרדי האוצר והבריאות היו אמורים להביא תוך 3 חודשים תקנות המסדירות את מוסר התשלומים של מערכת הבריאות לוועדת הכלכלה על פי החוק שאושר, אולם לא עשו זאת עד היום.

התמקדו בספקים קטנים ובינוניים

התקציב שהקצו באוצר למהלך עומד על 300 מיליון שקל, במסגרת סעיף תוכנית ההאצה מחבילת הסיוע לקורונה. גורמים בממשלה אמרו כי התקנות התמקדו במקומות שבהם יש הכי הרבה ספקים קטנים ובינוניים וביצרנים עם עלויות אשראי גבוהות הנובעות מהתחייבויות כלפי ספקים, עובדים, חומרי גלם והוצאות קבועות.

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, משרד הבריאות זקוק לציוד רפואי גם מיצרנים וגם מיבואנים, לא לתועלתו שלו אלא לתועלת הציבור כולו. הגישה לפיה מפלים בין מגזר התעשייה לבין מגזר המסחר והשירותים היא פסולה מיסודה ומעידה על אי הבנה בסיסית של מבנה המשק. מוטב כי משרד הבריאות יעסוק בדאגה לבריאות הציבור במקום ביצירת אפליות סקטואיאליות. אסור לו לקחת את יבואני הציוד הרפואי כמובח מאליו, שכן הן לא יעמדו במוסר התשלומים הפסול של מערכת הבריאות, מה שבסופו של דבר מייקר את מחירי הציוד הרפואי.

אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, שייצג את ענף הציוד הרפואי בדיונים בכנסת בתקופת הקורונה, הוסיף כי טיוטת התקנות שפורסמה הערב, באיחור של 3 שנים, ורק לאחר שבית המשפט וועדת הכלכלה של הכנסת הכריחו את משרד הבריאות לעשות זאת היא שערוריה ורמייה. משרד הבריאות פוטר את עצמו מדרישות החוק, בכך שהוא מחיל את החוק רק על יצרנים, שמהווים לא יותר מ- 4% משוק הציוד הרפואי בארץ ובכך מפלה לרעה את היבואנים שהם מרבית ספקי הציוד הרפואי בארץ. על משרד הבריאות למשוך את הטיוטה, ולהגיש לוועדת הכלכלה נוסח מתוקן כך שיכלול את כל ספקי הציוד הרפואי יבואנים ויצרנים.