מו"מ על הגבולות: אצל חיזבאללה בצע הכסף חזק מהאידיאולוגיה
העיתוי בו לבנון הכריזה על פתיחת מו"מ על הגבולות עם ישראל, כאשר היא מצויה בכאוס הכלכלי והפוליטי הגדול מאז מלחמת האזרחים ב-1990, מסביר את נכונות הטענות שעולות מזה שנים: חיזבאללה הפסיק להיות ארגון התנגדות לישראל - אלא מתנהל על בסיס הרצון לחזק את האינטרסים הכלכליים שלו
17:3001.10.20
לאחר מסע ממושך שידע עליות וירידות, הכריז היום יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי על פתיחת מו"מ עקיף בין ישראל לבין לבנון בנושא הגבולות הימיים והיבשתיים.
כל זה קורה דווקא כשלבנון נמצאת בכאוס הפוליטי והכלכלי הקשה ביותר שלה מאז סיום מלחמת האזרחים בשנת 1990.
גבול ימי ישראל לבנון צילום: איי פי
קראו עוד בכלכליסט:
- "עשור של מאמצים": ישראל ולבנון יחלו במו"מ על הגבול הימי הכלכלי
- כלכלה בקריסה: האינפלציה בלבנון זינקה ל-112%
- אחרי הפיצוץ בביירות: שיעור החיוביים בלבנון עלה מ-2.1% ל-5.6%;
המו"מ בתיווך האמריקאי אמור להסדיר את סוגיית שדות הגז בים התיכון, עליהם ישנה מחלוקת בין שתי המדינות ובדגש על מה שהלבנונים מכנים בלוק מס' 9. השאלה היא כיצד דווקא עתה מגיעה ההודעה הזו כשלבנון בשפל ושהמתח בין בעל הבית בלבנון – ארגון חיזבאללה לישראל שוב נוסק על רקע תכניות פיתוח הטילים.
גבול ימי ישראל לבנון צילום: איי פי אחת התשובות לשאלה זו היא מה שרבים טוענים מזה שנים בלבנון: ארגון חיזבאללה הפסיק להיות ארגון "מקאומה" (התנגדות) לישראל הפועל לפי אידיאולוגיה, אלא מתנהל על בסיס רצונו לחזק את האינטרסים הכלכליים שלו, שהם ברוב המקרים על חשבון מדינת לבנון. שלא יהיה ספק - הודעה בדבר מו"מ עקיף עם ישראל לא הייתה יכולה להתקבל ללא הסכמתו של חסן נסראללה, ולכן הוא הקפיד לשתוק. זוהי הסכמה בשתיקה. הארגון השיעי הפנים בשנים האחרונות את הפוטנציאל הכלכלי הגדול הטמון במימי הים התיכון ומתכנן בבוא העת במידה שפוטנציאל זה ימומש בלבנון להשתלט על חלק ניכר מההכנסות.
טיעון זה מתחזק נוכח העובדה שמי שניהל את המו"מ מול האמריקאים בשם לבנון הוא יו"ר הפרלמנט, נבי ברי, המנהיג השיעי הוותיק. ברי, מנהיג תנועת אמל, הלך יד ביד עם בן בריתו נסראללה בחודש האחרון כדי להכשיל הקמתה של ממשלה לבנונית חדשה, בחסות צרפתית, כשהמחלוקת התמקדה סביב זהותו של שר האוצר. בהקשר זה מסתבר כי בלבנון קל יותר להגיע להסכמות עם ישראל מאשר להסכמות פוליטיות פנימיות.
נוכח הקריסה הכלכלית, בלבנון לא נותר אלא לקוות כי בעתיד היא תוכל להגדיל הכנסותיה באמצעות יצוא הגז. עד כה הניסיון הלבנוני עם פוטנציאל הגז לא מבשר טובות. בפברואר 2018 אמנם חתמה לבנון על החוזה הראשון שלה לחיפושי נפט וגז בשני בלוקים בים התיכון עם קונסורציום צרפתי – איטלקי - רוסי.
ברם, באפריל השנה, פורסם כי הקידוחים הראשוניים לא הצביעו על קיומן של כמויות מסחריות. זו הסיבה שכל העיניים הופנו למו"מ עם ישראל כדי למצות את האופציה של "בלוק 9" שבו מוערך כי קיימות כמויות מסחריות. מבחינה זו, הבלוק הזה הוא הצ'אנס הכמעט אחרון של לבנון להצטרף למועדון המדינות יצואניות הגז. אם זה יקרה, המרוויח העיקרי לא תהיה מדינת לבנון, אלא חיזבאללה.
הכותב הנו מנהל חברת קונקורד MENA www.concordmena.com
