דעה
אחת בדורה: השופטת רות ביידר גינסבורג פרצה דרכים לזכויות אדם
שופטת בית המשפט העליון בארה"ב שנפטרה לאחרונה, הטביעה את חותמה על עולם המשפט האמריקאי והמערבי, גם בשל אישיותה המיוחדת ותפיסת עולמה המתקדמת. רות ביידר גינסבורג נקטה בקו ליברלי מובהק, לא חששה להיות בעמדת מיעוט והיא חתומה על פסיקות להגנה על זכויות אדם ושוויון נשים. כל מי שימונה במקומה יחוויר אל מול דמותה הצבעונית ופסיקותיה
- טראמפ הודיע: השופטת השמרנית איימי קוני בארט - המועמדת להחליף את גינסבורג בעליון
- זכויות אדם, סוף הדרך?
- שופטת בית המשפט העליון בארה"ב רות ביידר גינסבורג הלכה לעולמה בגיל 87
ביידר גינסבורג כיהנה בבית המשפט העליון של ארה"ב 27 שנים ורכשה מעמד של סמל ומודל חיקוי לנשים בחברה. היא נקטה בקו ליברלי מובהק, הצטיינה בפסקי דין כשהיא בעמדת מיעוט ולזכותה נזקפות פסיקות להגנה על זכויות אדם ושוויון נשים.
במהלך עבודתי המשפטית הבינלאומית פגשתי מספר גדול של שופטים בבתי המשפט בעולם. חלק חשוב של מחקרי עוסק בשופטים. ספרי הראשון היה על השופטים באנגליה ואחריו התפרסמו יותר מתריסר ספרים בנושא זה. במסגרת זו פגשתי שופטים רבים של בית המשפט העליון ובכלל זה את השופטת ביידר גינסבורג.
התרשמתי מאוד מאישיותה ומעמדותיה השיפוטיות. המעניין הוא שתפיסתה לגבי התפקיד השיפוטי היתה אקטיביזם זהיר ולא גורף.
עוד בטרם מינויה לשופטת היתה רות ביידר גינסבורג לוחמת למען זכויות נשים כשהנהיגה פרויקט חשוב לשוויון נשים בארגון זכויות אדם אמריקאי. בראשית דרכה סבלה מאפליה בשל היותה אישה והדבר השפיע על גישתה השיפוטית להגנה על הנשים.
אחד מפסקי הדין הבולטים שלה היה פסק דין שחייב את הצבא האמריקאי לקבל נשים למכללה צבאית. זאת בניגוד למצב שהתקיים מאות שנים שנשים לא התקבלו למכללות צבאיות.
פסקי דין אחרים שיצאו מתחת ידה נגעו לזכויות האישה על גופה, בנוגע להפלות. היא גם פסקה כי לאנשים עם מוגבלויות יש זכות לחיות בקהילתם ולא במוסד. היא פסקה לטובת זכות לשוויון של להט"בים והגנה על זכויות האדם של מהגרים.
פסיקותיה הקנו לה מעמד ציבורי מוערך, עד כדי הערצה, גם מעבר לקהילה המשפטית. היא הגיעה לדרגת כוכב-על בציבוריות האמריקאית וכונתה על-פי ראשי התיבות של שמה Notrious RBG, בעקבות הסרט שתיעד את חייה ופסיקותיה.
כשנשאלה האם היא רואה כצעד אפשרי שכל שופטי העליון בארה"ב יהיו נשים, היא השיבה: למה לא, בדיוק כמו שכל השנים גברים בלבד כיהנו בעליון.
היא הרבתה להופיע בפני סטודנטים למשפטים וצעירים רבים קעקעו את דמותה על גופם (מזה היא הסתייגה). באשר לסיום כהונתה, היתה הצעה שהשופטת ביידר גינסבורג תפרוש בסוף תקופת כהונתו של הנשיא אובמה בשנת 2015-2016 כדי שמחליפה או מחליפתה ימונו על ידי אובמה ויהיו ליברלים כמוה.
אולם אז מצב בריאותה היה טוב ורבים הניחו שהילרי קלינטון תזכה ולא הנשיא טראמפ, שבסוף גבר על הילרי קלינטון – ולכן לא עודדו אותה לפרוש.
גם במותה התגלע ויכוח סביב השאלה האם הנשיא טראמפ יכול למנות לה מחליף או מחליפה בסמוך לבחירות לנשיאות הצפויות להיערך בנובמבר.
הסנטור מיצ' מקונל, מנהיג הרוב הרפובליקאי בסנאט, אשר מאשר את מינוי השופט, תומך במינוי. ואולם הדמוקרטים, כולל המועמד לנשיאות ג'ו ביידן, מתנגדים לכך וגם חלק מהרפובליקנים בסנאט מהססים.
ב-2016 נמנע אישור הסנט למינויו של השופט גרלנד על ידי הנשיא אובמה מהטעם שזה לפני הבחירות. ימים יגידו אם הפעם המינוי של הנשיא יאושר, אף כי הוא בסמיכות לבחירות.
ללא ספק, כל שופט שימונה במקומה, ויהא העיתוי אשר יהא, יחוויר אל מול דמותה הצבעונית והרושם והחותם שהותירה אחריה לאחר עשרות שנות שיפוט. שופטת מיוחדת, אישה מיוחדת, אחת בדורה. יהי זכרה ברוך.
שמעון שטרית הוא פרופסור למשפטים, לשעבר שר בממשלות ישראל ומתמודד לתפקיד נשיא המדינה