פיני מלכה, שזכה במכרז שבוטל בפלמחים: "נתניהו הכניס אותי לפרויקט"

הכי חשוב לו לא להצטלם קרוב מדי לקו החוף. "כבר עשו לי את הקטע הזה. מצלמים אותי בקרבת החוף ואז כולם מבינים שהבנייה של כפר הנופש אמורה להתבצע על קו החוף, כשבפועל המרחק היה 100 מטר מהחוף, בדיוק כפי שקבע חוק החופים" — אומר פיני מלכה, היזם שנקלע למסע תלאות חסר תקדים שהחל לפני 17 שנה, עת ניגש למכרז להקמת כפר נופש בחוף פלמחים בראשון לציון, תוכנית שמעולם לא התממשה מפני שהמדינה חזרה בה בגלל מחאה ציבורית נגד בנייה על קו החוף.

באפריל 2004 הכריזה ועדת המכרזים כי חברות היזמות והבנייה מעוז דניאל של מלכה ואווליון של אורן אשר זכו תמורת 8 מיליון שקל בקרקע בת 70 דונם לבניית 350 יחידות מלונאות, בשיאה של האינתיפאדה השנייה כשמצב התיירות היה בכי רע. אלא שהמדינה ביטלה את התוכנית ב־2010 בעקבות המחאה הציבורית, ובזמן הרב שחלף מאז לא רק שלא הושבו לו כספי המכרז, אלא שהוא נאלץ לשרוף למעלה מעשור בבזבוז משאבים כספיים ונפשיים. לאחרונה עלתה שוב סוגיית חוף פלמחים, הפעם בשל טענות כי מלכה סגר את החוף ומנע כניסת מתרחצים. אלא שמה שליבה את כעסו של מלכה ולטענתו גם עורר עליו את שוב את זעם הציבור היה תגובת רשות מקרקעי ישראל (רמ”י), שטענה כי למלכה אין כל סמכות לעשות זאת וכי הוא פועל בניגוד לחוק. בתגובה הגיש מלכה לבית משפט השלום בירושלים תביעת דיבה בגובה 2 מיליון שקל נגד מנהל רמ”י עדיאל שמרון והדוברת אורטל צבר.

פיני מלכה צילום: יריב כץ

המדינה ביטלה את התוכנית בעקבות מחאה ציבורית נגד בנייה בחוף. של מי הקרקע היום?

"באופן חוקי אני עדיין בעל הקרקע. אני רשום כחוכר עד 2058 ואם מישהו ייפצע בשטח זו תהיה אחריות שלי. אני גם עדיין מפנה זבל ומעסיק שומר 24/7 שיהיה בשטח. כבר הבנתי שכמו שמתנערים ממני במקרה של הקרקע, רמ"י תתנער ממני אם יקרה שם משהו. כשסגרתי את השער הזמינו אותי לחקירה במשטרה, הצגתי את כל המסמכים לשוטר, ואחרי שהוא הבין שזו תלונת שווא הוא אמר לי: 'רמ"י עשתה את אותו הדבר לאבא שלי'. המשטרה שלחה את זה למטה הארצי והודיעו לי שזה סכסוך אזרחי ואין להם כוונה להתערב".

"נתניהו אמר"

איך נכנסת לפרויקט הזה?

“מי שהכניס אותי לפרויקט היה נתניהו. כשהחל לכהן כשר אוצר הוא פנה אלינו במסגרת התאחדות הקבלנים, ואמר שיש הנחיה לשווק קרקעות בהנחה של 50%. התרשמתי מהפנייה שלו והבקשה שניכנס מתחת לאלונקה. בתקופה ההיא הרבה יזמים עבדו בחו”ל, המשק עמד והיתה אבטלה קשה עם הרבה חוסר ודאות”.

מאיפה הכסף ששילמת בזמנו על הקרקע?

"מהבית. כשהחלטתי לקחת את הפרויקט וללכת עליו היו הרבה הזדמנויות והחלטנו ללכת על תיירות בתקופה שהתיירות גססה. פגשנו אדריכלים מחו"ל בקפריסין, כי הם לא רצו להגיע לארץ באותם ימים. בנקים לא רצו לשמוע אז על תיירות, ורק בהמשך הצטרפו. במקביל היינו בבנייה של כ־300 יחידות דיור בפתח תקווה ובראשון לציון”.

המכרז חייב את היזמים להתחיל בבנייה בתוך שלוש שנים.

"זו היתה תוכנית גדולה בהיקף של 30 אלף מ"ר, ונדרשנו להשקיע בה על חשבון תוכניות אחרות. אחרי כמה חודשים של עבודה התאהבנו בפרויקט. אני ואשתי היינו מעורבים בכל אבן, תכננו את זה כמו כפר דייגים, רתמנו את מי שהיה מנכ"ל הייאט מזרח תיכון שעבד עבורנו. מצאנו חברה בינלאומית בבעלות יהודים שמתמחה בריזורטים בכל העולם, חתמנו איתה על הסכם של 50% שותפות בהקמה, ובהמשך היא היתה אמורה לנהל את זה. סגרנו איתה על עלות פלוס רווח קבלני".

ב־2008 מבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס ביקש משר הפנים לעצור את כל ההליכים הקשורים בהקמת כפר הנופש.

"לפני הבקשה של לינדנשטראוס, שניתנה בחוסר סמכות, המריצו אותי להתקדם, אבל מאותו הרגע היתה תחושה של פופוליזם ושמי שצועק מקשיבים לו. כל החברה עמדה וחיכתה להתחיל לבנות. בכל בוקר הייתי מגיע למשרדים ומוצא את עצמי מתרץ לעובדים למה אי אפשר להתחיל".

התפנית הגיעה ביוני 2010, כאשר המשנה ליועמ"ש שרית דנה אישרה את הקמת כפר הנופש בניגוד לעמדת המבקר. דנה כתבה בחוות הדעת כי יש פגמים בתוכנית וצריך לבחון אותם שוב, אך אין בכך כדי לבטל אותה. "נשמנו לרווחה", מספר מלכה, "אבל אז כל הפקידים התחילו לפחד על עצמם והפנו לנו עורף.

מנכ”ל רמ”י עדיאל שמרון ועדי לוסטיג, שהובילה את המחאה נגד הבנייה בפלמחים. דרישה לפינוי המקרקעין צילומים: עמית שעל, עמית שאבי

"כמו רוצח ואנס"

את עיקר החצים מפנה מלכה לשני גורמים עיקריים: לפקידי רמ"י ולגלעד ארדן, מי שכיהן באותם ימים כשר להגנת הסביבה. "הבנתי שזה בכלל לא קשור לילדים על החוף (המפגינים, ד"ל). בהתחלה עוד חשבתי שמישהו סופר אותם, אבל בשנה שזכיתי במכרז התפרסמו תוצאות של מכרז בחוף כורסי בכנרת להקמת מלון במרחק של 30 מטר מקו המים, ואליהם אף אחד לא בא בטענות. התחלתי להבין שיש קרטל בתחום המלונאות שדואג לעצמו. מי שנמצא בתוכו זה מספר מצומצם של רשתות, ואם הן לא זוכות במכרז הן מטרפדות את התוכנית. עוד לא ראיתי שעצרו מלון לחברה גדולה".

לצד הביקורת על ארדן, מלכה מבקר בחריפות את פעילות רמ"י. "במקום להתנהל כגוף שרוצה לבטל הסכם הם התחילו להתנהל כאילו אני אויב המדינה. הזרימו לציבור הודעות נגדי שגרמו למישהו לזרוק לי רימון הלם הביתה. בבית הספר החרימו את הילדים שלי. במכללה למינהל יש שאלה באתיקה שמציגה דילמה של הייצוג שלי כיזם בפלמחים לצד ייצוג של רוצח ואנס. זה בלתי נתפס ולא האמנתי כשראיתי את זה.

“גם בצד העסקי סבלתי מאוד. הלכתי לעיריית נס ציונה ולעיריית ראשון לציון להוציא היתר, ולאן שלא הלכתי אמרו "הנה זה שהשתלט על חוף פלמחים". הוציאו לי את הנשמה. ספגתי נזקים אדירים, היו יזמים שרצו לסגור איתי עסקאות וחזרו בהם כי הבינו שלא אוהבים אותי ברשויות". 

מה בעצם אתה דורש היום?

"אחרי שסגרו לי את כל האופציות אני מבקש שייתנו לי קרקע אחרת או שייתנו להקים את כפר הנופש. ערערתי לבית המשפט העליון, ובנוסף אני מכין תביעה של ירידת ערך מקרקע לכפר נופש לקרקע בייעוד של גן לאומי".

רשות מקרקעי ישראל הפנתה את “כלכליסט” למכתב תגובה שלה לטענות של מלכה, שם נטען כי מלכה דחה ניסיון לפשרה שהוצעה לו ב־2014, וכי גם לאחר מו”מ ביקש להוסיף על הצעת המגשר וכיום תובע את המדינה על סכום עתק. בנוגע לסגירת החוף נטען: “נאמר ונכתב לכם מפורשות כי עליכם לפנות את המקרקעין. לאור צעדיכם האחרונים נראה כי לא יהיה מנוס מעמידה על זכויות רמ”י כמנהלת המקרקעין לטובת הציבור הרחב כולו”.