דעה
גם עבור חניכי הפנימיות מחשב אחד משנה עולם
עם התווית מדיניות לימודים מרחוק, הפקירה הממשלה את הדאגה לאמצעים לזקוקים לכך; המצוקה בפנימיות, על רקע חוסר של כ-2,500 מחשבים לחניכים והחניכות בהן, גרמו ליצירת המיזם: "מחשב אחד משנה עולם"
הטלפונים והמסרונים שהגיעו אלי השבוע מכמה פנימיות ממרכז וצפון הארץ, העידו על המצוקה, הכאוס, הבלבול וחוסר האונים, בהן נמצאות הפנימיות בימי קורונה אלה. אנשי סגל, מדריכים וצוותי הפנימייה נמצאו חיוביים לקורונה וכתוצאה מכך נדרשו המנהלים לסגור אותן.
באחת הפנימיות 65 חניכים נשלחו לבידוד בביתם; עשרה, נעדרי עורף משפחתי, נשארו בבידוד בפנימייה. בפנימייה אחרת כל החניכים נכנסו לבידוד. מנהלי הפנימיות פנו אלינו בקריאה נואשת לסיוע ברכישת 50 מחשבים לחניכים שבבידוד, כדי לתת להם מענה ללמידה מרחוק.
- איך משפיע נגיף הקורונה על צעירים ובני נוער שנמצאים בבידוד?
- "צעירים משועממים אחראים לעלייה הדרמטית בתקיפות הסייבר בזמן הקורונה"
- "הצעירים הם המנוע הכלכלי של ישראל אבל הממשלה מאבדת אותם"
בתחילת משבר הקורונה זיהה הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות, שותפות פילנתרופית ומקצועית, שמטרתה לקדם את מסגרות הפנימיות בארץ, חוסר של כ-2,500 מחשבים לחניכי הפנימיות, ללמידה מקוונת.
משפחותיהם של אותם חניכים, חלקם במצבי סיכון, ואחרים ללא עורף משפחתי, אינן יכולות לרכוש עבורם מחשבים והיה חשש שמשבר הקורונה יעמיק את הפער החברתי בין אלה שיש להם אפשרות להיעזר בטכנולוגיה לצרכי למידה מקוונת ובין אלה שאינם יכולים לרכוש מחשב, מצרך בסיסי ללימוד מקוון, שמחליף את המחברת והעיפרון של פעם.
הפורום הציבורי יצא במיזם: "מחשב אחד משנה עולם", שקרא לחברות במשק ולציבור הרחב לתרום מחשבים ולאפשר לחניכי הפנימיות וכפרי הנוער לגשר על הפער שלהם מול חבריהם בבית הספר, כדי שיוכלו להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה המקוון ומהתקשורת עם צוותי ההוראה וחבריהם לספסל הלימודים.
ההיענות הייתה מרשימה. אנשים פרטיים, ארגונים, חברות היי-טק ומוסדות אקדמיים תרמו מחשבים אישיים או כספים לרכישת מחשבים לחניכי הפנימיות. זעקתם וחששם של מנהלי הפנימיות, שעקב מחסור במחשבים ללמידה מרחוק, השקעה של שנים בסגירת פערים חינוכיים אצלם, עומדת לרדת לטמיון, נפלה על האוזניים הנכונות, הניעה את הציבור לתרום ואותנו לשנע את המחשבים שהתקבלו בין 180 הפנימיות וכפרי הנוער בארץ, מצפון ועד דרום, בהם מתחנכים כ-30,000 ילדים ובני נוער, בגילאי 5-18.
משבר הקורונה הוכיח, הלכה למעשה, כי מדינת ישראל מתקשה במתן הזדמנות מלאה לשוויון בחינוך לכל התלמידים, וחניכי הפנימיות נותרים ללא יכולת בסיסית לנצל את הפוטנציאל העצום הגלום בהם.
חלקם מגיעים עם פערים לימודיים גדולים, עם מאפיינים וצרכים ייחודיים בתחומים הלימודיים, הרגשיים והחברתיים. מצב זה מצריך הקצאת משאבים, על מנת להעניק להם מענה הולם להוצאתם ממצבי הסיכון, עד להשתלבותם המוצלחת במעגלי החיים בחברה. בעזרת השקעה חינוכית עצומה של הצוותים בפנימיות, צומצמו הפערים ועתה קיים חשש, שבהעדר יכולת ללמידה מרחוק, תחול אצלם נסיגה לאחור וההשקעה בהם תרד לטמיון.
כשהחליטה הממשלה ששנת הלימודים תהיה בצורה דיגיטלית היא לא דאגה לספק לילדי הפנימיות ציוד בסיסי לצרכים אלה, הטילה האחריות על כתפי מנהלי הפנימיות, שנדרשים להיעזר בארגונים פילנתרופים, כדוגמת הפורום הציבורי.
היעדר מחשבים לחניכי הפנימיות פוגע גם בדימוי העצמי של החניכים, שלעיתים מתביישים בכך שאפילו את המינימום הזה המדינה לא משקיעה בהם ומשאירה אותם מאחור. זה מסר שגוי שבאי לקיחת אחריות לספק לחניכי הפנימיות מחשבים ללמידה מרחוק, משדרת להם. מסר כאילו היא מתנערת מאחריותה לחינוכם.
הפנייה הבהולה השבוע של כמה מנהלי פנימיות לדאגה למחשבים לחניכים שבבידוד, מעידה על האבסורד הגדול של מערכת החינוך, ההולכת ונסמכת יותר ויותר על ארגונים פילנתרופיים, הנדרשים לבוא במקומה של המדינה באספקת מוצרים בסיסיים המאפשרים הקניית ידע ולמידה. מקומם של הארגונים הפילנתרופים הוא בתרומה לתוכניות העשרה, חוגים ופעילות שעות הפנאי בפנימייה, ולא במתן אמצעים לימודיים.
להשתתפות במיזם "מחשב אחד משנה עולם" לחצו כאן
רוני פנטנש מלכאי היא מנכ"לית הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות בישראל