פתרון אלטרנטיבי לסגר

הממשלה מתכוננת להטיל סגר שעלותו למשק היא מיליארדי שקלים. קובעי המדיניות חוששים שהעלייה בתחלואה תביא לכך שבתי החולים יגיעו לסף הקיבולת שלהם ולא יהיו מסוגלים לטפל בחולים נוספים. אולם השבתת המשק איננה נחוצה כדי להקל את הלחץ על בתי החולים.

יש פתרון פשוט: הקמה מהירה של בתי חולים ארעיים שאליהם יועברו החולים הקלים יחסית מבתי החולים. בכל בית חולים יש עשרות רבות של חולים שאינם זקוקים לתמיכה רפואית באמצעות מיכשור אלא הם מאושפזים בגלל הצורך בהשגחה וטיפול. פינוי החולים האלה לאישפוז בבתי החולים הארעיים יפנה מקום בבתי החולים לטיפול בחולי קורונה קשים יותר.

סגר צילום: איי אף פי

כך נהגה העיר ניו יורק בשיא מגיפת הקורונה. צבא ארה"ב הכשיר בזמן קצר את האולמות של מרכז הכנסים הגדול, מרכז יעבץ, לשמש כבית חולים זמני. מרכז הכנסים היה ממילא ריק. בפעולה זו נוספו עד ה-1 לאפריל 2,000 מיטות חדשות. מה שעשתה ניו יורק אפשר לעשות בישראל.

צה"ל מומחה בהקמת בתי חולים ארעיים במקומות שונים בארץ ובעולם – אפשר להשתמש ביכולת הזאת עכשיו. יש בכל הארץ אולמות אירועים שוממים מאדם – אפשר להשתמש בהם כבתי חולים ארעיים לאישפוז חולים קלים.

יש כמובן צורך בכוח אדם לטיפול בחולים. ובכן, יש מאות רבות של רופאים/רופאות ואחים/אחיות שפרשו בשנתיים-שלוש האחרונות לגימלאות. אפשר לגייסם לטיפול בחולים הקלים שיאושפזו בבתי החולים הארעיים ושאינם חולי קורונה, אשר מהווים סכנה למבוגרים ולכן מהווים סכנה לאלה שיצאו לפרישה. כך ייתפנו הצוותים הקבועים בבתי החולים לטיפול בחולי הקורונה אשר הם עושים זאת עכשיו.

את עובדי הבריאות שפרשו אפשר לגייס במהירות ללא צורך בהכשרתם – הרי הם עבדו עד לאחרונה בבתי חולים. הגיוס ייעשה באמצעות מענקים כספיים נדיבים של 1,000-2,000 שקלים ליום אשר כמובן יהיו זמניים עד עבור המגיפה. ההוצאה הזאת ממש זניחה כאשר האלטרנטיבה היא שיתוק המשק באמצעות סגר ואובדן תוצר של מיליארדי שקלים.

להמשיך לפעול כרגיל

ההסדר יאפשר למשק המדינה להמשיך לפעול כרגיל, תוך קיום כללי הזהירות הדרושים, כאשר החולים מורחקים מהציבור ומאושפזים בבתי החולים, אשר הקיבולת שלהם תתרחב. ידוע שהסיכון של חולים צעירים נמוך מאד. הצעירים מהווים את עמוד השדרה של המשק ואין הגיון לאכוף על מליוני צעירים סגר והשבתה של עבודה וחיי שיגרה כדי להגן על כמה עשרות אלפי חולים. אפשר באותה עד לאפשר לצעירים לחיות כרגיל ולטפל באלה הזקוקים לטיפול.

סגר כללי ישרת את האינטרסים של האוכלוסיה המבוגרת על חשבונם של הצעירים כי את האובדן בתוצר הלאומי ישלמו בעיקר הצעירים. למשק עני יותר יהיו פחות מקורות לבניית תשתיות, לחינוך, לבריאות וכד'.

החינוך של הצעירים נפגע ותהיה ירידה בערך של הכנסתם על פני חייהם, כלומר ירידה ברכושם האנושי. הפתרון המוצע כאן יקטין את הנזק לצעירים מבלי להזיק למבוגרים כאשר המבוגרים שמרגישים שהם בסיכון יוכלו לבחור לבודד את עצמם. כלומר, מבחינה מעשית יתקיים סגר-מבוסס-גיל. הצעירים ימשיכו לתפקד כרגיל לפי רצונם, ואלה בסיכון יגנו על עצמם, עד יעבור זעם.