"זו פאטה מורגנה שרואים הרבה אנשים בקניון, רובם רק מתאווררים"

יום שישי האחרון, עשר בבוקר. קניון רמת אביב הומה אדם, החניון מלא ברכבים, ובתי הקפה עמוסים. בחנויות יש קונים, ובחנות היוקרה לואי ויטון התורים ארוכים במיוחד. אלא שהקמעונאים מבקשים להבהיר שהחזות הזו של חזרה לשגרה היא מראית עין בלבד ושברירית ביותר: לדבריהם, ויטון הוא מותג שמתנהג הפוך מהמגמה הכללית מאז תחילת משבר הקורונה, ומלבד זאת הקהל מגיע לקניונים בעיקר כדי לצאת מהבית אך אינו מבצע רכישות משמעותיות, ודאי לא כפי שהיה מצופה ערב חג.

הצפי לסגר שני בראש השנה, שעליו הוכרז בסוף השבוע האחרון, כבר נתן את אותותיו המוכרים: חגיגת הקניות לחג נבלמה ושוב נשמעים קולות המסעדנים שמאיימים באי ציות למגבלות. קמעונאי האופנה וההנעלה מדווחים על ירידת פדיונות של 10%־15% בשבוע שעבר בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2019. "אנשים הבינו שאין טעם לקנות מתנות כי הם לא יתארחו בערב החג, והם גם לא צריכים לקנות בגדים כי לא הולכים לשום מקום. זו פאטה מורגנה שרואים הרבה אנשים מסתובבים בקניון, רובם באים רק להתאוורר", אומר אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים.

לדבריו, הסגר הקרוב הרבה יותר גרוע עבור הרשתות הקמעונאיות: "כל פעם שאנחנו קמים מחדש, מצבנו פחות טוב מערב הסגר. בפעם קודמת הקניונים ובעלי הנכסים הפרטיים הלכו לקראתנו ונתנו הקלות בשכר הדירה. אני לא רואה מצב שילכו לקראתנו גם הפעם. הקניונים כבר אמרו לקמעונאים שגם אם יהיה סגר, הם יגבו מאיתנו דמי ניהול, שמהווים פקטור גבוה בשכר הדירה ויש קניונים שדמי הניהול בהם יותר גבוהים מהשכירות עצמה. בעלי הקניונים חושבים שהם לא צריכים לשאת לבד בנטל, ואני מבין אותם, כי המדינה לא עזרה להם בשקל אחד. הקניונים הסגורים, להבדיל מהפאוור סנטרים, לא חזרו לעצמם מאז תחילת משבר הקורונה והם לא מרגישים שהם צריכים לשאת בנטל. אני צופה שבסגר שני הרבה רשתות ייקלעו לקשיים".

נעליים לא קונים מהר

מיכאל אילוז, מנכ"ל טבע נאות, אומר כי המכירות נחלשו בשבוע האחרון עקב הדיבור על הסגר: "בשבוע האחרון יש לנו ירידה של 15% במכירות בהשוואה לתקופה המקבילה שנה שעברה. המכירות לא היו טובות בשישי האחרון והתחלנו להרגיש את החולשה כבר ביום חמישי בערב. הרגשנו שאנשים נכנסו למצב של Hold וחוסר ודאות. ראש השנה הוא עוד חג כל כך חשוב למכירות שנאבד אותו. גם ברמה הפרסונלית העובדים שלנו במצב לא פשוט. בסבב הקודם הוצאנו לחל"ת 250 איש ,וכשפתחו את הקניונים והחזרנו בהדרגה את העובדים, היה להם חיוך על הפנים כאילו ירדו מהר סיני. המשרד שלנו עובד עדיין בתפוקה של 30% והמפעל שלנו עובד בתפוקה של 40% בלבד. לפני החל"ת העסקנו 560 עובדים, ועכשיו יש לנו 350 עובדים בקושי. עכשיו אין היסטריה של מכירות ראש השנה. אין מצב רוח לקניות. קמפיין ההפחדה ואי הוודאות של הממשלה שנמשך שבועיים – אולי סגר, אולי מלא, אולי חלקי, אולי ערים אדומות, אולי רק לצהובות – יצר חוסר בהירות. אנשים מבולבלים, הם עוצרים הכל ומחכים".

רשתות שאינן נמנות עם קבוצות הקמעונאות הגדולות נכנסות לסגר השני במצב רעוע. דדי ריזל, יו"ר התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה, אומר כי סגר נוסף ימוטט הרבה רשתות: "הרבה מאוד רשתות קמעונאיות במצב קריטי. בחלקן יש עדיין מוצרים שהן לא הצליחו למכור בפסח, ועכשיו רוצים לסגור להן את ראש השנה. בשבוע שעבר נפגשנו עם יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט יעקב אשר, והבענו את עמדת רשתות המסחר: במקום סגר מלא שיעשו עוצר לילי משמונה בערב עד חמש לפנות בוקר. בקניונים ובחנויות אין הדבקה ולכן אסור לסגור את המסחר".

עופר שחטר, מנכ"ל חברת פרו־מול, המנהלת מרכזי מסחר וקניונים, אומר שהמכירות המצטברות השנה נמצאות בירידה: "כשבוחנים את הפדיונות מתחילת 2020 ועד היום, המכירות המצטברות בירידה, ולכן קשה לדבר על מכירות טובות בתקופת הקורונה. מדי שנה נסגרים 20%-10% מהעסקים החדשים, והשנה סביר להניח שייסגרו 40%. חלק מהסיבות הן שכל מערכת התמיכה הממשלתית מוציאה מראש את העסקים שנפתחו ממחצית 2019. יש אלפי עסקים שנפתחו מאז אמצע 2019, ואין אפשרות להשוות את הירידה בהכנסה שלהם לשנים שעברו, ולכן הם לא זכאים למענקים ומתקשים גם לקבל הלוואות מהמדינה".

המסעדנים הודיעו כי לא יסכימו לסגור את עסקיהם לפני שהממשלה תשלם את הפיצויים לאלה שנפגעו בסגר הקודם וטרם קיבלו כסף מהמדינה. "אם פני הממשלה לסגר, היא חייבת להזרים פיצויים למסעדנים, בעלי העסקים והעצמאים לפני תחילת המהלך ולהציג מתווה ליציאה ממנו. אנו מזהירים כי אם לא תעשה כן, היא תיתקל בהתנגדות עזה ובאי ציות מהשטח של מסעדנים שיילחמו על חייהם", אמר תומר מור, מנכ"ל מסעדנים חזקים ביחד.

"חובטים שוב ושוב בעסק חולה"

בעלי קבוצת קפה קפה רונן נמני, שהיה ממובילי מחאת הרשתות בסגר הקודם, טוען כי סגר עד כה רק עשרה בתי קפה, רובם של קפה קפה, אך סגר נוסף ישנה את התמונה: "עד שהוצאנו את הראש מעל המים, ואוגוסט היה חודש טוב, עכשיו סגר שני הולך להיות מכה קשה. אחרי הסגר הראשון עוד יכולנו לצוף, ועכשיו דבר כזה יכול לגרום לסגירת עוד עשרות סניפים". לדבריו, חג סוכות מאופיין בפדיונות גבוהים שיאבדו לענף המסעדנות: "בסוכות עושים פדיונות שגבוהים פי שלושה מחודש רגיל, ודווקא השנה סוכות נמשך שבוע מלא ובנינו על החג הזה לפדיונות יפים. אנחנו הענף שחטף הכי קשה בקורונה, ביחד עם אמנים ובתי מלון. אני לא יודע כמה יצליחו לשרוד את הדבר הזה שוב. עסק שהוא חצי חולה וחובטים בו שוב ושוב לא ישרוד".

סקטור נוסף שייפגע מהסגר הקרוב הוא מכוני הכושר, שאיבדו מאז תחילת הקורונה רבים מהמנויים שלהם. "מאז הסגר הקודם יש לי ירידה של 25%־30% במספר המנויים, שחלקם עזבו וחלקם הקפיאו מנוי", אומר חיים פרנקל, בעלי רשת מכוני הכושר ספייס. "אנו מעסיקים כ־800 עובדים, ולא קיבלנו עד היום שום מענק על החזרת עובדים. המענק על החל"ת מחייב רצף תעסוקתי, ובגלל שביולי סגרו שוב את מכוני הכושר אחרי שפתחו אותנו, המדינה לא היתה מוכנה לשלם לנו על החזרת עובדים. בגלל חוסר הוודאות היו לי עשרות עובדים שהעדיפו להיות מפוטרים אחרי החל"ת וללכת לחתום אבטלה. המוטיבציה של העובדים ירודה בשל חוסר הוודאות".